רשות התעופה האזרחית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רשות התעופה האזרחית
סמליל רשות התעופה האזרחית
מידע כללי
תחום שיפוט חוק רשות התעופה האזרחית, תשס"ה-2005
משרד אחראי משרד התחבורה
תאריך הקמה 2005
סוכנות קודמת מינהל התעופה האזרחית
ראש יואל פלדשו
מטה מרכזי איירפורט סיטי
עובדים 120
האתר הרשמי של רשות התעופה האזרחית בישראל
סמליל רשות התעופה האזרחית עד שנת 2019

רשות התעופה האזרחית (או רת"א) הוקמה ב-13 במאי 2005 מכוח חוק רשות התעופה האזרחית, תשס"ה-2005, ותפקידה להסדיר ולפתח[1] את נושא התעופה האזרחית בישראל. לרשות מעמד סטטוטורי, והיא החליפה את מינהל התעופה האזרחית שפעל קודם לכן כאגף במשרד התחבורה. מקום מושבה של הרשות הוא באיירפורט סיטי. בראש הרשות עומד מסוף שנת 2014 יואל פלדשו.

היסטוריה

בעקבות תקרית בטיחות חמורה ב-2007 שאירעה במרחב האווירי של נמל התעופה בן-גוריון הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת בטיחות התעופה בישראל, הידועה בשם ועדת לפידות. הוועדה הגישה את מסקנותיה בינואר 2008 ודו"ח הוועדה אומץ בעיקרו.[2]

בדצמבר 2008 הוריד ה-FAA את דירוג הבטיחות של ישראל לקטגוריה 2.[3] בעקבות בקשת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, מבקר המדינה פרסם ב-2010 חוות דעת על בטיחות התעופה בישראל לאחר מעקב של שנתיים.[4] ב-2012 דירוג הבטיחות של ישראל חזר לקטגוריה 1.[5]

תפקידי הרשות

סעיף 4 לחוק רשות התעופה האזרחית מגדיר את תפקידיה כדלקמן:

"(1) לקבוע ולהבטיח קיומם של סדרי תעופה פנית ארציים ובינלאומיים על פי דיני הטיס;
(2) להעניק רישיונות, היתרים ואישורים בתחום התעופה האזרחית, לפי דיני הטיס, ובכלל זה לאלה:
* (א) כלי טיס וציוד תעופתי;
* (ב) עובדי טיס, מפעילי כלי טיס ומפעילי צייד תעופתי;
* (ג) שדות תעופה, מנחתים, מיתקני בקרה, עזרי ניווט, אמצעי קשר ונתיבי טיסה;
* (ד) ייצור כלי טיס וחלקיהם;
* (ה) בתי ספר לטיס, מכוני הסמכה ומכוני בדק;
(3) לפקח על תחום התעופה האזרחית, ובכלל זה על שמירת רמה נאותה של בטיחות הטיסה בכלי טיס ישראלים ובכלי טיס המצויים במרחב האווירי של ישראל;
(4) לאסוף ולהפיץ מידע תעופתי בינלאומי ופנים ארצי והוראות בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האווירית, לפי דיני הטיס;
(5) לפעול ליישומם של אמנות והסכמים בינלאומיים בתחום התעופה האזרחית, שישראל צד להם, וכן ליזום ולקיים קשרים עם גורמים בינלאומיים הפועלים בתחום האמור;
(6) ליזום מחקרים בתחום התעופה האזרחית ולרכז מידע ונתונים בתחום האמור;
(7) לייעץ לשר בכל עניין הנוגע לתפקידי הרשות;
(8) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי הוראות חוק זה או לפי דיני הטיס."[6]

מבנה הרשות

בראש הרשות ניצב מנהל הממונה על ידי שר התחבורה. למנהל הרשות כפופות חמש יחידות מטה - יחידה המופקדת על תחום כח האדם והכספים, המטה התעופתי שתפקידו ליזום חקיקה תעופתית ולפרסם מידע תעופתי, היועץ המשפטי ויחידה ליחסים בינלאומיים המטפלת, בין היתר, בייצוגה של מדינת ישראל בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) ובכל מגעיה הדו-צדדיים של המדינה בנושא חתימה ועדכון הסכמי תעופה, תחום בטיחות טיסה המטפל בפעולות מניעה, קליטה וניתוח של מידע בטיחותי והצגת תמונת הבטיחות הכוללת של התעופה בישראל.

עוד כפופים למנהל הרשות שלושה אגפים:

  • אגף פיקוח אווירי - רישוי הפעלה לחברות תעופה ישראליות ולמובילים זרים, רישוי חברות תעופה ישראליות להפעלה מסחרית, פיקוח על שיגור טיסות בארץ ומחוץ לה, פיקוח על פעולת צוותי אוויר בטיסות ועל מערך ההדרכה לצוותי אוויר, פיקוח על כשירות כלי הטיס הישראליים, אישור חכירה והחכרת מטוסים וטיפול בפניות הציבור.
  • אגף רישוי עובדי טיס - מופקד על רישוי צוותי אוויר (טייסים, בתי ספר לטיסה, פקחי טיסה, מקפלי מצנחים ועוד).
  • אגף תשתיות:
    • רישוי נתיבי אוויר.
    • רישוי אירועים תעופתיים.
    • הענקת אישור לטיסות החוצות את המרחב האווירי של מדינת ישראל.
    • רישוי שדות תעופה ומנחתים.
    • טיפול בפניות הציבור על מפגעי רעש ועל טיסות באזורים אסורים לטיסה.
    • אישור תוכניות בנייה לגובה והקמת מתקנים הנישאים לגובה כמו מנופים ואנטנות, וקביעת תקני סימון למבנים אלה.
  • אגף כושר אווירי - רישוי ורישום כלי טיס ופיקוח שוטף על כושרם האווירי, רישוי מכוני בדק, טכנאי בדק, מכשירי רדיו בכלי טיס, רישוי ייצור וייבוא של כל טייס וחלפים תעופתיים וטיפול ברישוי שינוי תצורה של כלי טיס.

ראשי הארגון

'שם כהונה
אודי זהר 2005–2008[7]
גיורא רום 2008–2014[8]
יואל פלדשו 2014 עד היום[9]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0