הר צין
 | |
| הר צין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 268 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | הנגב |
| מסלול ההעפלה הקל | שביל |
| קואורדינטות | 30°49′55″N 35°03′25″E / 30.8320573°N 35.0568716°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   הר צין | |
_mount.jpg)
הר צין הוא הר הנמצא בשמורת הר ההר שבנחל צין, כעשרה קילומטרים מדרום-מערב למעלה עקרבים. ההר בולט מעל פני השטח ונראה למרחוק ליורד מהמעלה, שבו עברה הדרך הישנה לאילת. גובהו של ההר 268 מטר מעל פני הים, אך לעומת סביבתו הוא מתרומם לגובה של 200 מטר בלבד. ההר בולט בנופו הייחודי: צלעותיו משופעות ופסגתו כשולחן שטוח.
הוועדה למתן שמות עבריים לנגב, שפעלה בשנים 1950-1949, קבעה כשמו של ההר את הביטוי המקראי הר ההר, במקום שמו הערבי ג'בּל מדרה (כתיב: מצ'רה)[1], בעקבות הנחייתו של דוד בן-גוריון ולפיה יש לתת שמות עבריים לאתרים בנגב. מאוחר יותר החליטה ועדת השמות הממשלתית כי המקום ייקרא הר צין[2].
בקרבת ההר נמצא מסוף המטענים בהר צין, שהוא הנקודה הדרומית ביותר שאליה מגיעה רכבת ישראל.
מקום קבורתו של אהרון
ערך מורחב – הור ההר
בשנת ה'תרס"ג 1903 הציעו החוקרים הגרמנים קאהלר וטרומבול לזהות את ההר כהֹר ההר - מקום קבורתו של אהרן הכהן. ההר נמצא במיקום המתאים למסופר בתורה: ”וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹר... וַיַּעֲלוּ אֶל-הֹר הָהָר, לְעֵינֵי כָּל-הָעֵדָה... וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, בְּרֹאשׁ הָהָר; וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר, מִן-הָהָר”. (במדבר, כ', כ"ב-כ"ח).
זאב וילנאי כתב: "לפי סברה אחת זהו הר ההר, תחנה בנדודי עם ישראל, עליו מת אהרון הכהן. המסורת העממית מראה את הר ההר בעבר הירדן, בהרי אדום על פסגה רמה הנראית למרחוק ועליה נמצא עד ימינו "קבר אהרון" - א-נבּי הרון, בערבית, הקדוש ליהודים ולערבים" (מדריך ארץ ישראל, 1941).
גאולוגיה
להר הייתה במקור צורה של הר שולחן, בדומה להרים דומים בסביבה. הוא בנוי מרובד עבה של קירטון וחרסיות ומעליו שכבה עבה של גיר המשמרת על צורת השולחן של ההר. בשכבת החרסיות בהר נמצאו שרידי דגים מאובנים.
בהר מחצבי פוספטים, אך הם אינם מנוצלים, משום שהוכרזו כשמורת טבע.
הבולבוסים
מדרום-מזרח להר צין אתר ובו שדה עם סלעים דמויי בולבוסים[3] ששטחו מאות דונמים. קרקעית השטח בנויה מקירטון רך ועליו בולבוסי הגיר שקוטרם 20–50 ס"מ, בצפיפות של עד 15 בולבוסים למטר רבוע, חלקם מבוקעים. כאשר מנסרים אבן כזו לרוחב, לעיתים נמצא במרכזה מאובן של יצור ימי. אחד ההסברים להיווצרותם הוא שסביב לגרעינים קשים-שלדיים של דגים, צדפות, שבלולים וכו', שהיו בקרקעית הים, הצטברו מינרלים, שהיו לכדורי גיר הדומים לבולבוסים.[4]
מסופר כי כאשר שוברים בולבוס, שהוא ערך טבע מוגן, נודף ממנו ריח אופייני המוכר מנביעות עשירות בגופרית, וגם צבעו כהה יחסית.
הבולבוסים במקום זה ייחודיים בכך שהם עשויים גיר בלבד. בכמה בולבוסים נמצאו שלדי דגים מאובנים ודפוס שיני כרישים. שדה הבולבוסים אינו כלול בשמורה אף שבו הרבה מאוד בולבוסים, בעלי מבנה ייחודי ובצפיפות יוצאת-דופן.[5]
בשולי שדה הבולבוסים מצא צבי אילן אתר חניה קדום ומאוחר יותר נמצאו כתובת יוונית על בולבוס אחד וצלב חרוט על אחר.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- עופר שמואלי, בולבוס בעין הגאולוג, מדרשת שדה בוקר
הערות שוליים
- ^ שנתון הממשלה לשנת תשי"א, עמ' 284, בארכיון המדינה
- ^ הֹר הָהָר הפך הר צין - טיול נגבי מרהיב, באתר www.yoaview.com
- ^ השם בולבוסים הוא שמם הקודם של תפוחי האדמה
- ^ ארץ חמדה, עמ' 281
- ^ שמורת טבע הר צין (הר ההר), רשות שמורות הטבע (הקישור אינו פעיל, 11 באוקטובר 2021)
36112744הר צין