תחנת הרכבת עתלית
 | |||||
 | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | שנות ה-20 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום | הרדוף 10, עתלית (בסמוך למפעל המלח עתלית) | ||||
| קואורדינטות | 32°41′34″N 34°56′25″E / 32.692753°N 34.940203°E | ||||
| אתרים סמוכים | מפעל המלח, מחנה המעצר בעתלית | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | בית שאן, עפולה, נהריה, עכו, קריית מוצקין, חיפה, בנימינה, תל אביב, ומודיעין | ||||
|
(למפת הכרמל רגילה)   תחנת הרכבת עתלית | |||||
| |||||
תחנת הרכבת עתלית היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את היישוב עתלית וחלק מאזור מישור חוף הכרמל שבמחוז חיפה.
היסטוריה
התחנה נמצאת על מסילת החוף של רכבת ישראל, במערב היישוב עתלית. היא הוקמה על ידי הבריטים בשנות ה-20 בסמוך למושבה עתלית, מפעל המלח ומחנות הצבא הבריטי.
בשנת 1943 הועלו ארצה ילדי טהראן, יהודים מפולין שהפכו פליטים עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ומצאו מקלט בברית המועצות (הם נאספו על ידי ארגונים יהודיים והובאו לטהראן, ומכאן שמם). ילדי טהראן עשו את דרכם באוניה למצרים ומשם המשיכו ברכבת לארץ ישראל. הרכבת שהובילה אותם עצרה בדרכה בתחנת הרכבת רחובות ובתחנת הרכבת חדרה, שם קיבלו התושבים הוותיקים את פני העולים. קבלת פנים חגיגית נערכה בתחנת הרכבת בעתלית, שם ירדו ילדי טהראן והועברו למחנה העולים הסמוך - לתחנה הגיעו תלמידי בתי ספר ובידיהם דגלים וכרזות וכשהרכבת התקרבה לרציף, הקהל פרץ בתשואות ובשירת "התקוה".
ב-5 ביוני 1947, בימי פעילותה של תנועת המרי העברי, האצ"ל פוצץ את תחנת הרכבת בעתלית ששימשה גם את הצבא הבריטי.
ב-6 בספטמבר 1961, התנגשה רכבת בכלי רכב שחצה את המסילה סמוך לתחנה, חמישה מנוסעי הרכב נהרגו.[1]
בזמן מלחמת ששת הימים, הובלו לתחנה בקרונות משא, אלפי שבויים מצריים בדרכם למחנה המעצר בעתלית.[2]
בשנות ה-90 התחנה ההיסטורית עברה תהליך שימור והוּסף רציף שני שחובר במעבר עילי לרציף הקיים.
התחנה עברה שיפוץ נרחב בשנת 2004, שכלל הריסת מחסנים מימי המנדט הבריטי וסלילת מגרש חניה. פרויקט השיפוץ תוכנן על ידי האדריכל שאול שפיץ ממשרד האדריכלים פלנקון.
ב-16 ביולי 2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, שותקה תנועת הרכבות לתחנה לאחר שטיל קטיושה פגע במוסכי הרכבת בחיפה והרג שמונה מעובדי רכבת ישראל. כעבור כמה ימים חודשה תנועת הרכבות לתחנה ולתחנת הרכבת חוף הכרמל בעקבות לחץ ציבורי כבד.
בעשור הראשון של המאה ה-21 התנהל מאבק ממושך על סגירת מפגש המסילה-כביש הצמוד לתחנה ("מפגש מספר 11"), בין רכבת ישראל למועצת חוף כרמל ומפעלי תעשיות מלח וכרמל כימיקלים. המפגש המסוכן נבנה ללא אישור בשנות ה-60 ואירעו בו 8 תאונות קטלניות במהלך השנים. המפגש נסגר בהוראת בית המשפט ב-8 בדצמבר 2010.[3]
החל מאוקטובר 2016, התחנה משמשת כתחנת הקצה של קו הרכבת הפרברית עתלית - בית שאן (מסילת העמק), שמסתיים ומתחיל ברציף 3 בתחנה.
מבנה התחנה
מסילה כפולה עוברת בתחנה - מסילה מערבית (צמודה לרציף 2) לרכבות צפונה ומסילה מזרחית (צמודה לרציף 1) לרכבות דרומה. מסילה נוספת (צמודה לרציף 3) עוברת בתחנה - המסילה מסתעפת מהמסילה הכפולה מעט דרומה מהתחנה ומתכנסת בחזרה למסילה מעט צפונה מהתחנה.
רציף 1 הוא רציף צד הצמוד לאולם הנוסעים. רציפים 2 ו-3 הם אי רציפים, אליו ניתן להגיע באמצעות מעבר תת-קרקעי או באמצעות גשר הולכי רגל. כניסה לתחנה ויציאה ממנה אפשריות רק דרך בניין התחנה, הצמוד לרציף 1.
שירות רכבות בתחנה
| קו הרכבת מודיעין — נהריה מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בנימינה • עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת בית שאן — עתלית (קו העמק) עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • יקנעם – כפר יהושע • מגדל העמק – כפר ברוך • עפולה • בית שאן |
קווי אוטובוס לתחנה
השירות המשלים לתחנה דל ביותר. ישנו קו אוטובוס סיבובי בודד שמספרו 221 היוצא ממרכזית חוף הכרמל, עובר דרך כל השכונות בעתלית ואינו מסונכרן עם לוח הזמנים של הרכבת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תאונה קטלנית, דבר, 6 בספטמבר 1961
- ^ זאב וינדר, הרס־ר הישראלי והשבויים, הצופה, 27 במאי 1968
- ^ משה ליכטמן , מצב הכבישים בישראל: הדרך הפיראטית אל בריכות המלח, באתר גלובס, 6 במרץ 2011
