מפרץ חיפה

מפרץ חיפה במבט מדרום לצפון, 2007

מפרץ חיפה הוא המפרץ הגדול היחידי בחוף הים התיכון של ארץ ישראל, אורכו (בציר צפון-דרום) הוא כ-12 קילומטר והנחל העיקרי הנשפך אליו הוא הקישון. המפרץ נמצא בצפון מישור החוף.

האזור שלחוף מפרץ חיפה הוא משכנו של אזור התעשייה של רובע מפרץ חיפה של העיר חיפה, משכנם של מפעלי תעשייה רבים המתמקדים בעיקר בתחום הכימיקלים, זיקוק נפט וחומרים מסוכנים (בראשם בולטים בתי הזיקוק וחיפה כימיקלים), כמו כן פועלים באזור אולמי-שמחות רבים, תעשיות רפואיות ומספר עסקים קטנים. בשנות ה-90 נפתחו באזור מספר מרכזי קניות המשרתים את תושבי חיפה והקריות.

גאוגרפיה

תמונת לווין של המפרץ וסביבתו, 2003

גבולותיו של מפרץ חיפה הם:

בדרום, הכרמל ובקצהו כף הכרמל וחיפה

בצפון, עכו ומפרץ עכו

במזרח, עמק זבולון

במערב, הים התיכון

ככל שמתקדמים ממזרח למערב במפרץ חיפה המפרץ מעמיק וחלקו המזרחי הוא למעשה חלק מעמק זבולון ששקע לאחר תקופת הקרח האחרונה מתחת לפני המים.

למפרץ חיפה נשפכים שני נחלי איתן גדולים: נחל קישון ונחל נעמן. ספיקתם של שני הנחלים הללו הצטמצמה מאז קום המדינה בשל שאיבת מים ממקורותיהם, ובעשורים האחרונים מימי שני הנחלים הזדהמו בשל ביוב מבסיסים צבאיים באזור, מפעלים ועוד. בשפכו של נחל קישון למפרץ הוקם נמל הקישון - נמל משנה לנמל חיפה. למפרץ נשפכים עוד כמה נחלי אכזב שמקורם בכרמל.

השמירה על איכות הסביבה בנחלי מפרץ חיפה בידי שתי רשויות ניקוז נחלים: בדרום המפרץ - רשות ניקוז ונחלים קישון, ובצפון המפרץ - רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי (תחום אחריותן של שתי הרשויות משתרע גם מעבר למפרץ חיפה).

התעשייה במפרץ

המפרץ שנוצל במתכונת מצומצמת כבר בשלהי התקופה העות'מאנית זכה לפיתוח מואץ בתקופת המנדט הבריטי. הבריטים הניחו את צינור הנפט כירכוכ-חיפה, שהוליך נפט גולמי בין 1935 ל-1948 לבתי הזיקוק בחיפה וממנו לנמל חיפה וליעדים באירופה, וכך עיצבו את עתידו כאזור עתיר תעשיות נפט ותזקיקיו, גז ופטרוכימיה.

בשנות האלפיים, התעשייה במפרץ חיפה כוללת מפעלים מהתעשייה הכימית והפטרוכימית, בתי זיקוק, תעשייה כבדה, מפעלי דשנים.

מפרץ חיפה כשדה תעופה ימי בימי המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, התקיימה באזור תנועה של מטוסים אמפיביים ששימשו לטיסות מסחריות. חברת התעופה הבריטית אימפריאל איירווייז המוכרת כיום יותר כבריטיש איירווייז, הפעילה קו טיסות בינלאומי שיצא מ- לונדון, עצר במעגן טבריה והמשיך למדינות במזרח הרחוק שהיו תחת שלטון בריטי. במקביל, היו טיסות שהגיעו מהדרום ועצרו בחוף ים המלח. כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים בכנרת, בשנת 1942 בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות בכנרת. אחרי שהנחיתות הימיות בכנרת פסקו, הועברו ה"שדות הימיים" אל ים המלח ומפרץ חיפה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עם הצטרפותן של בריטניה ואיטליה ללחימה, הופסק השימוש האזרחי במטוסים אמפיביים בארץ ישראל.

ראו גם

• שדות תעופה ימיים בארץ-ישראל

נמל חיפה כגורם לזיהום אוויר

גם לנמל חיפה תרומה משמעותית לזיהום האוויר במפרץ חיפה, על פי דוח שפרסמה הקואליציה לבריאות הציבור ונערך על ידי אבי מושל (2012) נמצא כי אלפי טונות של חומרים אורגנים נדיפים נפלטים בשנה מכלי השיט בנמל חיפה.

על מנת למנוע את זיהום האוויר מכלי השיט אישרה מדינת ישראל בשנת 2005 את הנספח השישי לאמנת מרפול שעניינה מניעת זיהום מכלי שיט, אך נכון לשנת 2017, טרם הוסדרו הליכי החקיקה המתאימים לצורך אכיפת הנספח.

זיהום קרקע מים ואוויר

אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום הסביבה, קרקע, מים ואוויר במדינת ישראל על הסיכון הבריאותי הכרוך בזיהום לאדם, לחי ולצומח בשל ריכוז גדול של מפעלי תעשייה מזהמים, שגם מונעים באנרגיה מזהמת בהתעכב המעבר לשימוש בגז טבעי, לצד ריכוזי אוכלוסייה וזאת למרות ירידה שחלה בחלוף השנים בפליטת מזהמים עקב שינויים טכנולוגיים במפעלים ומעבר לשימוש בדלקים פחות מזהמים ובמנועים מתקדמים בתחבורה. גם הסיכון לאפר"ן כגון דליפת אמוניה ממיכל אחסון האמוניה בנמל הקישון עקב תאונה או אירוע מלחמה עולה ככל שעל תא שטח מצומצם בקרבת ריכוז אוכלוסייה מרוכזת תעשייה בעלת יכולת הרס.

הגוף שאחראי על ניטור איכות האוויר במפרץ חיפה, ובישראל בכלל הוא המשרד להגנת הסביבה. התאגדות של רשויות מקומיות מהאזור יצרה איגוד ערים, המקדם את איכות הסביבה באזור המפרץ. יו"ר האיגוד הוא עו"ד רשף חן.

באזור חיפה פועלות 25 תחנות לניטור איכות אוויר, מתוכן 23 תחנות כלליות/תחנות לניטור מקורות פליטה נייחים ו- 3 תחנות תחבורתיות. תחנת אחוזה משמשת כתחנה כללית עבור ניטור המזהמים גופרית דו-חמצנית (SO2), תחמוצות חנקן (NOx), פחמן חד-חמצני CO וחלקיקים נשימים עדינים ותחנה תחבורתית עבור ניטור המזהמים: תחמוצות חנקן בנזן, טולואן, קסילן ואתיל בנזן. בחיפה יש את מספר תחנות לניטור אוויר הגדול ביותר בישראל. לשם השוואה, באזור גוש דן ישנן רק 15 תחנות ניטור אוויר ובירושלים 5 תחנות בלבד.

קשר זיהום-תחלואה

בשנת 2015 שב לדיון ציבורי ביתר שאת מצב התחלואה בחיפה, והקשר בין מחלות סרטן, מחלות לב, נזקים לעוברים ולילדים ואסתמה אצל ילדים ומבוגרים לנוכחות מזהמים במרחב העיר.

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. לאור ממצאים אלו החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של המשרד להגנת הסביבה להשגת הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל תרכובות אורגניות נדיפות וחומר חלקיקי עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב לגז טבעי, הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפדימיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות.

בד בבד מתחולל מאבק אזרחי למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה.

לאחרונה, על אף המאבק הציבורי בוטל המחקר האפידימיולוגי שהיה אמור לבדוק את הקשר בין הזיהום לתחלואה, על אף התנגדותם של ארגוני הסביבה ואנשי האקדמיה העוסקים בנושא.

ראו גם

• צ'ק פוסט (אזור)
• נחל קישון

לקריאה נוספת

• זיהום אוויר במפרץ חיפה, באתר אקו-ויקי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מפרץ חיפה בוויקישיתוף

• בועז מטלון, עקיפה מסוכנת, ירוק ברשת, גיליון 16, דצמבר-ינואר 2006–2007
• מיטיה פרומין, ריכב רובין, דב גביש, ‏על מפה רוסית של מפרץ חיפה (1772), קתדרה 107, אפריל 2003, עמ' 166-155
• שירי ספקטור בן-ארי, ‏סוגיות סביבתיות ותכנוניות במפרץ חיפה: תוכנית "מתחם בז"ן" ותכנית "קרקעות הצפון", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 28 ביולי 2014
• ועדת המשנה של הכנסת לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה, 2014
• מפרץ חיפה - אתר המשרד להגנת הסביבה
• חגי עמית, "כל יום אני אומרת לבן שלי שיעזוב את המקום הזה", באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2015

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0