תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה
 | |||||
 | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 26 באוקטובר 2000 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום |
 תל אביב-יפו | ||||
| קואורדינטות | 32°06′13″N 34°48′16″E / 32.1036111111111°N 34.8043055555556°E | ||||
| אתרים סמוכים | רמת אביב, אוניברסיטת תל אביב, אנו – מוזיאון העם היהודי, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מרכז הירידים, היכל קבוצת שלמה, לונה פארק תל אביב, פארק הירקון | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | כל תחנות רכבת ישראל למעט ירושלים, דימונה, יקנעם, מגדל העמק, עפולה, בית שאן ותחנת ראשון לציון – הראשונים | ||||
| |||||
תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה היא תחנה של רכבת ישראל, הממוקמת בצפון תל אביב. היא נמצאת במרכז נתיבי איילון, בסמוך למרכז הירידים והקונגרסים בישראל ולאוניברסיטת תל אביב. התחנה ממוקמת בקילומטר ה-90.7 דרומית לתחנת הרכבת חיפה מזרח, על תוואי מסילת החוף.
היסטוריה
התחנה נבנתה בשנת 2000 כדי לשמש כתחנת נוסעים שתשרת את אוניברסיטת תל אביב ואת המבקרים במרכז הירידים והיא נפתחה ב-26 באוקטובר 2000[1]. את תכנונה ביצעו האדריכלים ארול פקר וסעדיה מנדל. בשל החריגות התקציביות הגדולות בבניית תחנת רכבת השלום בוצעו פשרות תכנוניות לשם חיסכון. כך, למשל, קוצץ אורך הגגון שמעל הרציפים ולא נבנו דרגנועים מהתחנה לאוניברסיטה.
כשעבדתי על התכנון לא היו הרבה הנחיות, אבל גם לא הרבה תקציב. הם חיו עדיין עם הטראומה של תחנת השלום..היו לנו לא מעט מלחמות עם הרכבת לגבי החלקים שאמורים לתת לקהל תחושת נוחות. לא הצלחנו לשכנע אותם לבנות עוד תא שירותים עבור מי שמגיע לאסוף בן משפחה ואין לו כרטיס
בשנת 2012 נבנתה טיילת המדע המוליכה מתחנת הרכבת אל אוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2020 התבצעו בתחנה עבודות להצבת תשתית חשמול בתחנה, תשתית זו מאפשרת לקטרים חשמליים לנסוע בתחנה. עם סיום העבודות בספטמבר באותה שנה, התחנה היא אחת מ-7 תחנות רכבת בארץ המחוברות לתשתית החשמול ומהווה את התחנה הלפני אחרונה בקו הרכבת המהיר לירושלים.
מבנה התחנה
בתחנה ארבעה רציפים (שני רציפי אי), אולם נוסעים גדול וסגור הנמצא במפלס תחתון ושני מעברים תת-קרקעיים המקשרים בין רמת אביב ממערב למתחם מרכז הירידים ממזרח. רציפי האי המערביים (רציפים 1 ו-2) נמצאים בין שתי מסילות הקו הראשי של רכבת ישראל ובהם עוצרות הרכבות הנוסעות בקווי מסילת החוף. ברציף האי המזרחי (3) עוצרות הרכבות הנוסעות על מסילת הירקון בקו לרעננה מערב, רציף מס' 4 החל לפעול רק בשנת 2009 ובו עוצרות כיום הרכבות המשמשות בקו רעננה מערב-באר שבע מרכז. הרציפים בתחנה הם באורך של כ-240 מטר.
בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית והן צפויות להסתיים לקראת ספטמבר 2020. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
תוכניות עתידיות
התחנה תקושר לקו הירוק של הדנקל על ידי תחנה שתוקם סמוך ליציאה המזרחית, מול הכניסה לאקספו תל אביב. התחנה תהיה מבנה מוגבה שמצד אחד יתחבר לגשר עילי שיגיע לאוניברסיטה ומצד שני לגשר שיחצה את שדרות רוקח לכיוון פארק הירקון ואזור רמת החייל. קישור זה יאפשר גישה נוחה מהתחנה לכל צפון תל אביב. בנוסף לכך, מתוכנן דרגנוע שיתחבר ישירות לקמפוס האוניברסיטה[2].
גלריה
|
שירות רכבות בתחנה
בתחנה עוצרות כל הרכבות בקווים נהריה - מודיעין, נהריה - באר שבע בנימינה - אשקלון, נתניה-בית שמש, ורעננה מערב - תל אביב - ראשון לציון משה דיין, למעט חלק מרכבות הלילה לנתב"ג ומנתב"ג.
ב-21 בספטמבר 2020 נכנס להיכנס לשירות בתחנה קו הנוסעים ירושלים - הרצליה.
קווי אוטובוס לתחנה
באזור התחנה עוברים מספר רב יחסית של קווי אוטובוס.
כניסה מערבית
בסמוך לכניסה המערבית ישנו מסוף אוטובוסים ובו מסתיימים מספר קווי אוטובוס עירוניים.
כניסה מזרחית
על שד' רוקח בסמוך לכניסה המזרחית עוברים מספר קווי אוטובוס עירוניים של חברת "דן" וקווים מהשרון של "מטרופולין". בנוסף לקווים בשד' רוקח ישנו מסוף אוטובוסים קטן צמוד לכניסה לתחנה.
- מקרא סימנים
- ♿ - אוטובוס עירוני נגיש
- 🔄 - קו סיבובי (מעגלי)
- 🌙 - קו לילה
| קו הרכבת ירושלים — הרצליה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה |
| קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
| קו הרכבת באר שבע — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת באר שבע — כרמיאל באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל |
| קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה |
| קו הרכבת מודיעין — נהריה מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בנימינה • עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה- נועם דביר, תרדו קצת מהפסים - מסע בין תחנות הרכבת, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2008
הערות שוליים
- ^ מיכל שדה, רכבת ישראל בקמפיין פרסום וקידום מכירות מפולח, לרגל פתיחת תחנת האוניברסיטה, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2000
- ^ ענת דניאלי, תל אביב רוצה אירופה: לקחת רכבת בלי להזיע, באתר כלכליסט, 23 באוגוסט 2018
