בית הדר
 |
בית הדר הוא בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב. הבניין נמצא בפינת הרחובות דרך בגין והרכבת. הבניין תוכנן ב-1934 על ידי האדריכל קרל רובין (1899-1955) והוקם בין השנים 1936 ו-1938. מבנה זה הוא גם הבניין הראשון שנבנה כשלד פלדה, סוג בנייה נדיר יחסית בישראל.
הבניין הוא אחת הדוגמאות הטובות למבנה משרדים בסגנון הבינלאומי בישראל והוא מוגדר כמבנה לשימור כחלק מהעיר הלבנה של תל אביב. המבנה מאופיין בצורות קובייתיות פשוטות בנות 4 קומות (באגפי המבנה) וחזית עגולה בגובה 5 קומות הפונה אל צומת הרחובות. כמו כן בולטים בו חלונות הסרט האופקיים אשר אפיינו את הסגנון הבינלאומי. בתקופה שבה נבנה, בתוואי רחוב הרכבת של היום עברה מסילת הרכבת מיפו לירושלים, ובסמוך לבית הדר ניצב עד היום בית המכס ששכן לצד המסילה.
היסטוריה
בידי הבריטים
שלטונות המנדט הבריטי השתמשו בבית הדר כמפקדה בתקופות שבהן הטילו עוצר על תל אביב. בתחילת 1946 הוקף הבניין בגדר תיל[1].
ב-26 בפברואר 1947 תקפו את בית הדר ביריות אנשי לח"י. במרץ 1947 הותקף הבניין שוב ביריות[2].
באותה שנה תכנן גם האצ"ל לתקוף מפקדה זו, לאחר העלתם לגרדום של אחדים מחברי האצ"ל. לאור לקחי פיצוץ מלון המלך דוד, כשנה קודם לכן, תכננו חברי האצ"ל לחפור מנהרה ולהגיע אל הבניין מתחתיו. לצורך כך שכר מארק קהאן, אחד מפעילי האצ"ל, מחסן בבניין סמוך, במסווה של סוחר תפוחי אדמה הזקוק למחסן. תוך כדי חפירת המנהרה פשטו ב-18 ביוני 1947 אנשי "ההגנה" על המקום והרסו אותו, כחלק מאירועי הסזון הקטן, במהלך המבצע נהרג חבר "הגנה" זאב וורבר ממוקש ממולכד שהניח האצ"ל. לאחר מכן פרסמו כרוז שאמר כי גילוי והריסת המנהרה באו "להגן על חירותו הפנימית של היישוב היהודי מפני תעלולי חבורות של פורשים". אנשי "ההגנה" הדגישו שהדבר נעשה ללא שיתוף פעולה עם שלטונות המנדט.
בעקבות המבצע, והקריאות שיצאו כנגדו, פרסם נתן אלתרמן שיר בשם "לא אלחם באחי" (בספר הטור השביעי קיבל השיר את השם "הנימוק הפסול") ובו הוא יוצא נגד הקריאה "לא אלחם באחי":
אם אחיך הם, זו חובתך שבעתיים! במשחק האדום בו ניגר גם דמם.
הבושה היא לשמור על ניקיון הכפיים, החובה היא: לקום! עמהם או נגדם.
כי ישנה מלחמה ורחוקה היא מכתם! והנער זאב שכרע לבדו
מול מרתף בית הדר, על מנהרת הקטל, לא הכתים את העם כי הגן על כבודו.
בנובמבר 1947 החזירו שלטונות המנדט את הבניין לבעליו[3].
לאחר הקמת המדינה
הבניין היה מזוהה עם משרדי "פקיד השומה תל אביב 5" ששכנו בו עד לשנת 2006. כן פעל בו המכון לפריון העבודה והייצור.
בסוף שנת 1963 נפתחה בקומת הקרקע סוכנות קפריש, לשיווק מכונית הנוסעים היפנית שהורכבה בארץ קונטסה 900.
בית הדר ממשיך לשמש כיום כמבנה משרדים, אך חזיתו מוזנחת ומפויחת מאוד. המבנה, שהיה בעבר לבן ונקי מפגיעות בחזית כגון מזגנים וצינורות, הוכרז כמבנה לשימור אך אין כיום עדיין תוכנית לשימורו.
עיריית תל אביב הציבה שתי לוחיות זיכרון בקשר לפרשת בית הדר. ליד הבניין יש לוחית זיכרון של ההגנה המעלה את זכרו של לוחם ההגנה זאב ורבר שנהרג בניסיון להיכנס למנהרה.
מנגד - נמצאת לוחית זיכרון של אצ"ל ברחוב השפלה מס'1 שממרתפו נחפרה המנהרה לעבר בית הדר.
ראו גם
עיינו גם:
|
- מציג את המודלים החדשים בבית הדר תל אביב Ford, מתוך אוסף האחים שמיר, הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הדר, באתר 'חלון אחורי', 1 בינואר 2019
הערות שוליים
- ^ גדר תיל, המשקיף, 10 בינואר 1946
- ^ 3 מתו ו-12 נפצעו בליל זוועת דמים בתל אביב, הצופה, 9 במרץ 1947
- ^ בית הדר בת'א הוחזר רשמית לבעליו, המשקיף, 4 בנובמבר 1947
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] בית הדר26808588