תחנות רכבת בישראל

Click to Shrink Back

Click to Enlarge

---

תרשים תחנות רכבת ישראל

עיינו גם בפורטל פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל - בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא.

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בשטחי מדינת ישראל פזורות עשרות רבות של תחנות רכבת אשר נבנו בתקופות שונות ומשמשות למטרות שונות. הידועות שבהן הן תחנות רכבת הנוסעים המודרניות, אך קיימים גם מסופי מטען, תחנות רכבות תפעוליות, ותחנות רכבת היסטוריות שהשימוש בהן פסק. התחנות מבטאות את צורכי התחבורה של הארץ בעבר, בהווה ובעתיד, מהרכבת של סוף המאה ה-19, דרך מסילות הברזל העות'מאניות והבריטיות של מלחמת העולם הראשונה, הרכבת המנדטורית ולבסוף רכבת ישראל לתקופותיה, מתחילתה כדור הבא של הרכבת המנדטורית, דרך הדעיכה בשנות ה-70, ועד הצמיחה מחדש מסוף שנות התשעים, שניתן לראות את ביטויה במספר הגבוה של תחנות חדשות אשר נבנו מאז.

תחנות רכבת נוסעים פעילות

בישראל פעילות בין 60 ל-70 תחנות רכבת נוסעים. מאז תחילת המאה ה-21 מספרן גדל כמעט בכל שנה.

#	תחנה	פתיחה	פתיחה (היסטורית)	חידוש	חשמול	גובה הרציפים [ס"מ]	מספר רציפים	תחנת קצה	כביש סמוך	תחנת אוטובוסים סמוכה	מסילה	קו ראשי	מספר על קו ראשי	מספר על קו מערבי	מיון קווים מזרח- יים	נוסעים נכנסים (2019)	נוסעים יוצאים (2019)	מיקום (רוחב)	מיקום (אורך)	הערות
1	נהריה	1958	01/07/1945	2001			3	כן	4, 89	כן	חוף	כן	1	1		1,534,006	1,542,033	33°00′20″N	35°05′55″E	הצפונית ביותר
2	עכו	תחילת שנות ה-50	1930	19/03/2002		76	3	לא	8510	כן	חוף	כן	2	2		1,034,062	1,009,281	32°55′41″N	35°04′58″E
3	כרמיאל	20/09/2017					3	כן	85	כן	עכו-כרמיאל	לא			1	998,054	925,620	32°55′25″N	35°17′56″E
4	אחיהוד	20/09/2017					2	לא	85, 70	לא	עכו-כרמיאל	לא			2	143,851	132,167	32°54′42″N	35°10′26″E
5	קריית מוצקין	1937		תחילת שנות ה-90; מאי 2017		76	2	לא		לא	חוף	כן	3	3		1,216,615	1,159,663	32°49′59″N	35°04′12″E
6	קריית חיים	אמצע שנות ה-90				76	2	לא		לא	חוף	כן	4	4		244,131	236,683	32°49′29″N	35°03′51″E
7	חוצות המפרץ	13/10/2001				76	2	לא	4, 22	לא	חוף	כן	5	5		312,909	313,108	32°48′34″N	35°03′15″E	הוקמה במימון פרטי
8	מרכזית המפרץ	08/09/2001		03/07/2018		76	3	לא	4, 75, 23	כן	חוף, עמק	כן	6	6		1,481,223	1,503,598	32°47′38″N	35°02′13″E	הוקמה במימון פרטי מפוצלת לשני חלקים. נקראה בעבר לב המפרץ
9	בית שאן	16/10/2016	1904				2	כן	71	לא	עמק	לא			11	230,280	212,137	32°30′50″N	35°29′33″E	בסמוך לתחנה קיים מסוף מטענים
10	עפולה	16/10/2016					2	לא	65, 60	לא	עמק	לא			12	397,948	378,529	32°37′13″N	35°17′51″E
11	מגדל העמק – כפר ברוך	16/10/2016					2	לא	7255	לא	עמק	לא			13	132,990	126,987	32°38′53″N	35°12′34″E
12	יקנעם – כפר יהושע	16/10/2016					2	לא	722	לא	עמק	לא			14	178,435	161,354	32°40′57″N	35°07′26″E	בעבר הייתה תחנה סמוכה בעלת אותו השם אך תחנה זו הייתה חלק מהרכבת החיג'זית
13	חיפה מרכז – השמונה	1937					3	לא	4	לא	חוף	כן	7	7		1,170,154	1,072,125	32°49′20″N	34°59′49″E
14	חיפה – בת גלים	1975					2	לא	4	לא	חוף	כן	8	8		1,140,100	1,142,113	32°49′49″N	34°58′55″E	בין הרציפים עוברת מסילה נוספת ללא עצירה
15	חיפה – חוף הכרמל	10/07/1999				76	4	חלקי	2, 4, 23	כן	חוף	כן	9	9		2,248,602	2,400,164	32°47′36″N	34°57′26″E	מרכז השליטה והבקרה הארצי (מ-2008)
16	עתלית	שנות ה-20		2004		76	3	לא		לא	חוף	כן	10	10		185,549	178,065	32°41′34″N	34°56′25″E
17	בנימינה	11/07/1921		1943; סוף שנות ה-90		76	3	לא	652	לא	חוף	כן	11	11		1,688,626	1,647,467	32°30′50″N	34°56′58″E	מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף
18	קיסריה – פרדס חנה	2001	1949			76	2	לא		לא	חוף	כן	12	12		685,351	654,155	32°29′08″N	34°57′15″E
19	חדרה – מערב	14/05/1953		תחילת שנות ה-90; 2016		76	3	לא		לא	חוף	כן	13	13		1,237,308	1,193,517	32°26′18″N	34°53′57″E	במקום קיים גם מסוף מטענים
20	נתניה	09/05/1954		תחילת שנות ה-90	בתהליך	76	3	לא	2, 57	לא	חוף	כן	14	14		1,727,916	1,835,110	32°19′12″N	34°52′09″E	מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף
21	נתניה – ספיר	05/11/2016			בתהליך		2	לא		לא	חוף	כן	15	15		544,944	610,261	32°16′49″N	34°51′54″E
22	בית יהושע	מאי 1953		תחילת שנות ה-90	בתהליך	76	2	לא	553	לא	חוף	כן	16	16		1,040,231	1,016,706	32°15′45″N	34°51′37″E
23	הרצליה	1953		2004, 2018	כן	76	6	לא	20, 541	לא	חוף	כן	17	17		1,487,565	1,517,083	32°09′49″N	34°49′05″E	תחנה חדשה ב-2004; האולם מופרד מהרציפים
24	רעננה – מערב	03/07/2018			כן	96	2	לא	531, 541	לא	שרון	לא			21	134,619	130,387	32°10′49″N	34°51′03″E
25	רעננה – דרום	03/07/2018			כן	96	2	לא	531, 4	כן	שרון	לא			22	112,673	120,441	32°10′22″N	34°53′15″E
26	הוד השרון – סוקולוב	02/09/2006			כן	96	2	לא	531	לא	שרון	לא			23	481,641	445,013	32°10′12″N	34°54′09″E
27	כפר סבא – נורדאו	13/04/2003			כן	96	2	לא	531	לא	שרון	לא			24	698,547	675,416	32°10′03″N	34°54′59″E
28	ראש העין – צפון	13/09/2003			כן	103-106	3	לא	5, 6, 444	לא	מזרחית	לא			25	820,003	753,942	32°07′14″N	34°56′05″E
29	פתח תקווה – סגולה	03/06/2000		2001	כן	96	2	לא	40	לא	ירקון	לא			26	460,322	445,118	32°06′43″N	34°54′05″E
30	פתח תקווה – קריית אריה	03/05/2008			כן	76	2	לא		לא	ירקון	לא			27	985,454	958,364	32°06′22″N	34°51′44″E
31	בני ברק - רמת החייל	03/06/2000	20/09/1949		כן	96	3	לא	482	לא	ירקון	לא			28	606,180	664,961	32°06′11″N	34°49′44″E	במקום קיים גם מסוף מטענים. נקראה בעבר תל אביב צפון
32	תל אביב – אוניברסיטה	26/10/2000			כן	99-101	4	לא	20	לא	חוף	כן	18	18		3,242,836	3,257,021	32°06′13″N	34°48′16″E
33	תל אביב – סבידור מרכז	03/11/1954		1988	כן	92-94-101	6	לא	20, 481, 2	כן	איילון, חוף	כן	19	19		6,579,110	6,847,288	32°05′01″N	34°47′49″E
34	תל אביב – השלום	מרץ 1996			כן	96	3	לא	20, 2	לא	איילון	כן	20	20		7,664,513	7,688,431	32°04′25″N	34°47′35″E
35	תל אביב – ההגנה	22/06/2002			כן	96	5	לא	20, 2, 1	כן	איילון, מסילת תל אביב – פלשת	כן	21	21		3,226,610	3,369,470	32°03′15″N	34°47′05″E
36	מודיעין – מרכז	01/04/2008			כן		4	כן		כן	מודיעין-ענבה	לא			31	882,765	828,433	31°54′05″N	35°00′20″E	תת-קרקעית; הגדולה ביותר בישראל
37	פאתי מודיעין	01/09/2007			כן	76	2	לא	431	לא	מודיעין-ענבה	לא			32	200,533	191,299	31°53′37″N	34°57′39″E
38	ירושלים – יצחק נבון	25/09/2018			כן	96	4	כן		כן	ירושלים-גנות	לא			33	1,372,118	1,302,722	31°47′18″N	35°12′09″E	תת-קרקעית; העמוקה ביותר בישראל
39	נמל התעופה בן-גוריון	10/10/2004			כן		2	לא		לא	ירושלים-גנות	לא			34	2,162,274	2,220,799	32°00′01″N	34°52′13″E
40	צומת חולון	25/09/2011			כן	96	2	לא	20, 44	לא	מסילת תל אביב – פלשת	לא		22		280,830	348,885	32°02′14″N	34°46′35″E
41	חולון – וולפסון	25/09/2011			כן	96	2	לא	20	לא	מסילת תל אביב – פלשת	לא		23		427,504	395,899	32°02′07″N	34°45′35″E
42	בת ים – יוספטל	25/09/2011			כן	96	2	לא	20	לא	מסילת תל אביב – פלשת	לא		24		905,417	904,586	32°00′53″N	34°45′43″E
43	בת ים – קוממיות	25/09/2011			כן	96	2	לא	20	לא	מסילת תל אביב – פלשת	לא		25		478,865	455,783	32°00′05″N	34°45′34″E
44	ראשון לציון – משה דיין	25/09/2011			כן	96	4	חלקי	20, 441	לא	מסילת תל אביב – פלשת	לא		26		1,099,937	1,117,912	31°59′18″N	34°45′26″E
45	כפר חב"ד	1999		1999(?)	כן	80	2	לא		לא	יפו-ירושלים	כן	22			214,150	202,261	31°59′36″N	34°51′10″E
46	לוד – גני אביב	10/05/2008			כן		2	לא		לא	יפו-ירושלים	כן	23			267,320	257,878	31°58′01″N	34°52′43″E
47	לוד	1917		29/11/2020	בתהליך	76	4	לא		לא	יפו-ירושלים, לוד-אשקלון	כן	24			1,231,204	1,258,685	31°56′45″N	34°52′32″E
48	באר יעקב	2001			בתהליך	76	2	לא		לא	לוד-אשקלון, באר יעקב - ראשונים	לא				399,571	378,248	31°55′58″N	34°49′44″E
49	ראשון לציון – הראשונים	13/09/2003			בתהליך		2	כן	431, 412	לא	באר יעקב - ראשונים	לא				187,812	172,324	31°56′56″N	34°48′11″E
50	רחובות	1990	1920	2000		76	3	חלקי	412	לא	לוד-אשקלון	לא				1,927,023	1,928,743	31°54′31″N	34°48′23″E
51	יבנה – מזרח	1992		2009			1	לא	42	לא	לוד-אשקלון	לא				237,792	232,676	31°51′43″N	34°44′45″E
52	ירושלים – מלחה מושבת זמנית	09/04/2005					4	כן	50	לא	יפו-ירושלים	לא			41	53,845	61,273	31°44′53″N	35°11′16″E
53	ירושלים – גן החיות התנ"כי מושבת זמנית	1996		09/04/2005		76	1	לא		לא	יפו-ירושלים	לא			42	11,343	15,102	31°44′41″N	35°10′37″E
54	בית שמש	13/09/2003	התקופה העות'מאנית			76	3	לא	38	לא	יפו-ירושלים	לא			43	482,892	447,122	31°45′27″N	34°59′27″E
55	רמלה	12/04/2003	1891	16/06/2012		76	2	לא	44	כן	יפו-ירושלים	כן	25			435,059	426,107	31°55′46″N	34°52′37″E	תחנת הרכבת הפעילה הוותיקה ביותר בישראל
56	מזכרת בתיה	30/05/2019				76	2	לא	411, 6	לא	דרום	כן	26			124,996	118,993	31°50′24″N	34°51′17″E
57	קריית מלאכי – יואב	18/09/2018					2	לא	383, 6	לא	דרום	כן	27			181,076	179,493	31°44′49″N	34°49′19″E
58	קריית גת	1997	1960			76	4	לא		לא	דרום	כן	28			599,214	575,844	31°36′12″N	34°46′40″E
59	להבים – רהט	24/06/2007					2	לא		לא	דרום	כן	29			202,900	235,967	31°22′11″N	34°47′53″E
60	יבנה – מערב	25/02/2012				96	2	לא	4	כן	מסילת תל אביב – פלשת	לא		27		741,977	723,661	31°53′23″N	34°43′46″E
61	אשדוד – עד הלום	1995	1917	30/09/2003	כן	83	3	לא	4	לא	לוד-אשקלון	לא		28		1,875,654	1,890,210	31°46′26″N	34°39′58″E	קיימת מסילה נוספת ללא רציף
62	אשקלון	09/04/2005			כן	96	4	לא	4, 3	לא	לוד-אשקלון	לא		29		1,508,218	1,496,913	31°40′36″N	34°36′17″E
63	שדרות	24/12/2013				96	2	לא	34	לא	אשקלון-ב"ש	לא		30		524,097	501,573	31°30′57″N	34°35′09″E
64	נתיבות	15/02/2015				96	4	לא		לא	אשקלון-ב"ש	לא		31		491,811	478,639	31°24′40″N	34°34′19″E
65	אופקים	02/01/2016				96	3	לא		לא	אשקלון-ב"ש	לא		32		435,355	429,173	31°19′17″N	34°38′02″E
66	באר שבע – צפון / אוניברסיטה	07/12/2005	29/03/1956			96	3	לא		לא	דרום	כן	30	33		1,156,763	1,152,019	31°15′37″N	34°48′46″E
67	באר שבע – מרכז	20/09/2000				76	4	כן	25, 60	כן	באר שבע (שלוחה)	לא		34		1,819,821	1,742,971	31°14′36″N	34°47′54″E	התחנה הדרומית ביותר בקווים הארוכים
68	דימונה	17/12/2005	1967			76	1	לא		לא	דרום	כן	31			8,611	6,134	31°04′12″N	35°00′38″E	תחנת הנוסעים הדרומית ביותר

מסופי רכבת משא

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ראו גם – רכבת ישראל - מסופי מטען

מסוף מטענים של חברת בן ארי צמוד לתחנת הרכבת ראש העין - דרום

תחנת הרכבת בני ברק - רמת החייל, שלוחת מסילות רכבת לממגורות רמיד כחלק ממסוף מטענים

מסוף רכבות משא של מפעל אמבר - דבירה, על מסילת הדרום

בישראל פעילים מספר מסופי משא / מטען עם שלוחות אלהם:

• בית שאן
• כי"ל חיפה
• מכון תמ"י כי"ל (בית חרושת דשנים)
• נמל חיפה
  • שלוחה ומסוף אוברסיז
  • שלוחה ומסוף בנמל קישון
  • שלוחה ומסוף דפולוג (מסוף רכבת פרטי)
  • שלוחה ומסוף ברציף המרכזי של הנמל - המסוף נסגר, השלוחה לא בשימוש
  • שלוחה ומסוף ברציף הכרמל - תוכנית עתידית
  • מסוף ממגורות דגון
• תחנת מטענים מיון אשדוד
  • מסוף גופרית (שייך לכי"ל)
  • מסוף פרידנזון (מסוף פרטי)
  • שלוחה ומסוף בנמל אשדוד
  • שלוחה ומסוף ברותם דשנים
  • מסוף אוברסיז (מסוף רכבת פרטי)
  • מסוף קונטרם (מסוף רכבת פרטי)
  • מסוף 207 בע"מ (מרין קונטיינרס) (מסוף רכבת פרטי)
• שלוחה ומסוף לטחנת קמח שטיבל
• בני ברק - רמת החייל
  • שלוחת מכולות אשפה
  • שלוחה ומסוף בממגורות רמיד
• חדרה - מזרח
  • שלוחה ומסוף בממגורות אמבר צפון
• חדרה - מערב
• שלוחה למסוף פלדה ולממגורות בקריית גת
• אמבר דרום (דבירה)
• רמת חובב
• כיל רותם במישור רותם
• אורון
• פוספטים בנגב בהר צין

מסופי מטען ושלוחות תעשייתיות שבוטלו

• שלוחה לפי גלילות - שימשה להובלת גז
• מילובר (אזור תעשייה מילואות, נעמן), דרומית לעכו
• מילובר אזור תעשייה צפונית לנהריה
• שלוחה לקריית הפלדה
• שלוחה לקיבוץ בצת
• שלוחה למפעל הארגז ולבסיס צבאי בצריפין
• תחנת הכוח רוטנברג באשקלון
• שלוחה למחצבת בנימינה
• שלוחה לבית אריזה בכפר סבא
• שלוחה למחצבות ברקת
• שלוחה למפעל מלט הר טוב
• שלוחה למפעל נשר רמלה

תחנות רכבת תפעוליות

ערך מורחב – תחנות תפעוליות של רכבת ישראל

בישראל קיימות כמה עשרות תחנות המיועדות לתפעול מערכת הרכבות. בנוסף, חלק מתחנות הנוסעים והמשא משמשות כתחנות תפעוליות בנוסף לתפקידן העיקרי.

תחנות רכבת היסטוריות

שאריות תחנת הרכבת הטורקית בניצנה

ראו גם – היסטוריה של רכבת ישראל

בישראל קיימות עשרות תחנות שהשימוש בהן הופסק והן נמצאות ברמות שימור שונות - חלקן מוזנחות וחרבות, חלקן משומרות כמוזיאונים, וחלקן אף חזרו לפעילות מחודשת (לרוב תוך חידוש מבנה התחנה או העתקתו לאזור סמוך).

• תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה (על שלוחה של מסילת הירקון)
• תחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) על מסילות ללוד ולרפיח
• תחנת הרכבת ניצנה

תחנות עבר על קווים פעילים

תחנת ירושלים

תחנת סג'ד העות'מאנית

מסילת יפו-ירושלים

חלק מתחנות מסילת יפו-ירושלים פעילות כיום כתחנות נוסעים (כפר חב"ד, לוד, רמלה, בית שמש, מלחה) או תחנות תפעוליות, אך לא כולן.

• יפו - כיום "מתחם התחנה"
• תל אביב דרום - תפעולית ומשמשת להדרכה
• נען - תפעולית; צומת רכבות חשוב
• נחל שורק - תפעולית
• סג'ד
• בר גיורא - תפעולית
• בתיר - תפעולית
• ירושלים (החאן) - כיום "מתחם התחנה הראשונה"

תחנת רינתיה

המסילה המזרחית

מבין תחנות המסילה המזרחית שתיים פעילות כתחנות נוסעים (לוד וראש העין צפון), שתיים אחרות כתחנות משא, והשאר לא פעילות (המצב צפוי להשתנות עם ביצוע פרויקט המסילה המזרחית החדשה):

• חדרה מזרח - פעילה כתחנת תפעולית ותחנת משא
• אחיטוב (קאקון)
• טולכרם
• אייל (קלקיליה)
• ראש העין (דרום) - פעילה כתחנת משא
• רינתיה
• תעופה (כפר ג'יניס)

מסילת לוד-אשקלון

מסילת לוד-אשקלון מתקופת המנדט כללה מספר תחנות (רפיח, עזה, דיר סניד, אל מג'דל, איסדוד, רחובות, ביר סלאם) אך על רוב אלה שבשטח בשליטת ישראל נבנו תחנות הפעילות היום, מלבד:

• דיר סניד

תחנת החותרים

מסילת החוף

עם פיתוח מסילת החוף ובנית תחנות חדשות בה נסגרו מספר תחנות ישנות (חלקן עדיין פעיל כתחנות תפעוליות):

• עין הים
• בוסתן הגליל
• חצרות יסף
• שבי ציון
• החותרים
• זכרון יעקב
• כפר ויתקין
• שפיים

קווי רכבת שבוטלו

תחנת חיפה בתקופת המנדט

תחנת אלרואי

תחנת עפולה

מחסן ומגדל המים בתחנת בית שאן

רכבת העמק

רבות מתחנות רכבת העמק (שעל תוואי קרוב לשלה חודשה מסילת העמק) היו תחנות עצירה בלבד, אך השאר היו תחנות מלאות, ומתוכן שתיים (חיפה מרכז וחיפה מזרח) עדיין מקיימות פעילות:

• תחנת כרמל (על שמה שכונת תחנת הכרמל)
• המושבה הגרמנית
• (חיפה מרכז היא תחנת נוסעים פעילה)
• המרכז המסחרי היהודי
• (חיפה מזרח פעילה כתחנה תפעולית)
• משטרה
• חוואסה
• תל חנן
• ביטחון נשר
• היישוב
• נשר - המפעל
• משק יגור
• נחלת יעקב
• יגור מסילאים
• ג'למי
• ק"מ 13
• אלרואי
• קריית חרושת
• תל א-שמאם (כפר יהושע)
• כפר ברוך
• עפולה
• עין חרוד
• תל יוסף
• שאטה
• "השדה"
• ביסאן (בית שאן)
• חמדיה
• בית יוסף
• גשר
• נהריים
• דלהמיה (אשדות יעקב)
• חניית ארלוזורוב
• עמק הירדן
• סמח' (צמח)
• אל חמה

תחנת מסעודיה/סבסטיה

מסילת השומרון

קו מסילת השומרון שבגדה המערבית נבנה במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים והגרמנים ונסגר סופית לאחר מלחמת העולם השנייה. תחנות שבגדה המערבית:

• עפולה (חיבור עם רכבת העמק)
• ג'נין
• עראבה
• סילת א-ד'הר
• מסעודיה
• סבסטיה
• שכם
• ענבתא
• נור א-שמס
• טולכרם (חיבור עם המסילה המזרחית)

תחנת שיח' נוראן

מסילת רפיח - באר שבע

קו מסילת רפיח - באר שבע הבריטית ממלחמת העולם הראשונה חדל לפעול ב-1927 ורוב תחנות האמצע עליו נמחקו:

• שיח' נוראן (נשארו שרידים)
• אימרה
• כארם
• קמלה / אל גמלי (שלוחה לחרבת חשיף)

תחנת ניצנה

תחנת עזוז

מסילת נחל שורק - קוסיימה

מסילת נחל שורק - קוסיימה הייתה מסילה עות'מאנית שנבנתה ופורקה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

• א-טינה
• תחנה באזור נחל גוברין
• תחנה באזור עיראק אל-מנשייה
• תחנה באזור תל שרע
• באר שבע
• ביר אל מחטה
• תחנה באזור אשלים
• תחנת שדה פקועה (תמילת ראשד)
• ניצנה
• עזוז

מסילת נחל שורק - עזה

מסילת נחל שורק - עזה הייתה מסילה עות'מאנית שתפקדה במלחמת העולם הראשונה.

• א-תינה
• סוואפירים
• בית חנון
• הוג' (שלוחה)

תחנות עתידיות

Click to Shrink Back Click to Enlarge

תרשים תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל: שחור - מסילות ותחנות קיימות, כחול - מסילות קיימות מחושמלות, אדום - מסילות ותחנות בבנייה, סגול - מסילות ותחנות שאושרו או בשלבי תכנון מתקדם, אפור - מסילות משא (ללא שירות נוסעים), מסופי מטענים, מתחמי תחזוקת רכבות ותחנות תפעוליות עיקריות, אדום/אפור או אדום/כחול - מסילות הקיימות בתהליך ההכפלה.

ראו גם – תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל

רכבת ישראל עוברת תהליך פיתוח מהיר מאז סוף שנות ה-90, וכמעט כל שנה נוספות תחנות. התהליך צפוי להמשיך, אם בהוספת תחנות על קווים קיימים ואם בפתיחת קווים חדשים.

חלק מתחנות אלה נמצאות בשלבי בניה, חלק בשלבי תכנון או אישור, וחלק הן תוכניות תאורטיות שאולי לא יתממשו לעולם.

תחנות חדשות על קווים קיימים

מסילת החוף

כחלק מהזזת המסילה במערב חיפה נשקלים ביטול תחנות קיימות והוספת תחנה או שתיים באזור העיר התחתית. במסגרת תוכנית הכפלת מסילת החוף בקטע סדנאות אפרים - שפיים הועלו ארבע תחנות חדשות.

• סביוני ים
• חיפה – בית המכס
• זכרון יעקב
• בנימינה - אור עקיבא
• נתניה מכללות (או אוניברסיטה, או אצטדיון)
• שפיים
• גלילות צפון

מסילת העמק

קו מסילת העמק החדש נפתח עם ארבע תחנות; תחנה נוספת שתוכננה בו לא נבנתה עקב מחלוקת על המיקום שלה:

• נשר

מסילת לוד-אשקלון

תחנות המתוכננות להיבנות במסילת לוד-אשקלון או בקרבתה:

• רחובות – ששת הימים
• אשדוד – צפון (על אחת ההסתעפויות של השלוחה מהמסילה לכיוון הנמל)

תחנת הרכבת שפירים

תחנת הרכבת שפירים היא תחנה שתוכננה להיות מוקמת במסגרת פרויקט הנתיב המהיר בכביש 1. לפי התוכנית, התחנה הייתה אמורה לקום בצמוד לחניון "חנה וסע" ממזרח למחלף שפירים. לאור התנגדויות לא הוקמה התחנה, וכיום אינה נכללת בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל.

בבניית קו הרכבת לנמל התעופה בן-גוריון תוכננה תחנת רכבת ממערב למנהרת שפירים, שתשמש תחנת החלפה בין הקווים ללוד, באר שבע, בן-גוריון, וקו הרכבת המהיר לירושלים, אך רעיון זה לא התממש בגלל העלות הרבה והסמיכות לקווי רכבת עמוסים ופעילים.^{[דרוש מקור]}

בשנת 2005, הצליחו ארגוני הירוקים לשכנע את משרד התחבורה לבנות תחנת רכבת ממזרח למחלף, כחלק מחניון חנה וסע של פרויקט הנתיב המהיר בין מחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות. בניית הנתיב הסתיימה בשנת 2010 אך תחנת הרכבת בחניון לא הוקמה. לאור התנגדות רכבת ישראל להפעלת שתי תחנות גם במחלף שפירים וגם בכפר חב"ד, בשל קרבתן (תחנת הרכבת כפר חב"ד הנוכחית ממוקמת כקילומטר מהמיקום המוצע של תחנת שפירים), והתנגדות מצד תושבי כפר חב"ד, שסירבו להשלים עם סגירת תחנת הרכבת כפר חב"ד לטובת הפעלת תחנה בשפירים. בשנת 2012, דיווחה חברת שפיר הנדסה, זכיינית הנתיב המהיר בכביש 1, כי הגיעה להסכם על פיו תבוטל התחנה בכפר חב"ד ובתמורה תתחייב החברה לספק לתושבים הסעות חינם בתדירות גבוהה לתחנה בשפירים, אך התחנה לא נבנתה.

קווי רכבת חדשים

• גדרה

מסילת ראשון לציון – מודיעין

הקטע המערבי של מסילת ראשון לציון – מודיעין יחבר את שתי תחנות ראשון לציון הקיימות (משה דיין והראשונים) דרך תחנה חדשה. החלק המזרחי ייפרס בין ראשון לבין אזור מחלף ענבה, שם יהיה פיצול למסילות לירושלים ולמודיעין, ויכלול תחנה נוספת.

• ראשון לציון - מעוין שורק
• רמלה דרום

המסילה המזרחית החדשה

תחנת ראש העין דרום

חידוש המסילה המזרחית מחדרה ללוד יכלול הכפלת המסילה הפעילה (כיום בעיקר למטענים) מראש העין דרומה וסלילת מסילה בחלק הצפוני, בתוואי דומה למסילה המזרחית ההיסטורית. התחנות המתוכננות בתוואי (בנוסף לראש העין צפון ולוד, הפעילות כיום):

• חדרה מזרח (תחנת משא פעילה ותחנת נוסעים היסטורית; מתוכנן חידוש שירות הנוסעים)
• אחיטוב (תחנה היסטורית; מתוכננת החזרה לפעילות)
• טייבה
• טירה-כוכב יאיר
• כפר סבא צפון
• ראש העין דרום (תחנת משא פעילה ותחנת נוסעים היסטורית; מתוכנן חידוש שירות הנוסעים)
• אלעד
• תעופה (תחנה היסטורית; מתוכננת החזרה לפעילות)
• לוד צפון

מסילת מנשה

מסילת מנשה תחבר את מסילת העמק למרכז הארץ במסלול שיחסוך את ההצפנה לחיפה והמעבר בתחנות הרבות שבעיר. בתוואי מתוכננת תחנה אחת:

• חריש

קו הרכבת המהיר לירושלים

הקו הושלם בין תל אביב לירושלים אך קיימות תוכניות להאריך אותו תת-קרקעית מתחנת יצחק נבון מזרחה לתוך העיר.

• ירושלים – מרכז
• ירושלים – ממילא
• ירושלים – הר הבית והכותל

קיימת גם תוכנית להמשיך את הקו דרומה (לתחנת מלחה) ולבנות תחנה חדשה (תת קרקעית) במתחם החאן, באזור התחנה ההיסטורית.

מסילת כרמיאל – קריית שמונה

בתוכנית להארכת המסילה מכרמיאל לקריית שמונה כלולות שלוש תחנות:

• מירון (ליד צומת חנניה)
• חצור הגלילית
• קריית שמונה - ביולי 2016 אושרה תוכנית להארכת המסילה מזרחה וצפונה עד לקריית שמונה ובניית תחנות ביניים - תחנה בסמוך לצומת חנניה שעל פי התוכניות תשמש כתחנה משולבת רכבת-רכבל לקבר רבי שמעון בר יוחאי ותחנה נוספת (תחנת הרכבת ראש פינה – חצור) הצפויה לקום סמוך לראש פינה שתשרת גם את תושבי צפת וחצור הגלילית. תוואי המסילה כולל חפירת מנהרה מתחת להר מצפה ימים, רמת פשחור ורמת רזים ובנוסף גשר מעל נחל עמוד בתוואי שבין כפר חנניה וראש פינה. הכשרת התוואי במקטעים אלו תייקר את עלויות הפרויקט. כשתושלם צפויה התחנה להיות התחנה הצפונית ביותר של רכבת ישראל (נכון לשנת 2022 תואר זה שמור לתחנת הרכבת נהריה). מהתחנה יצאו רכבות דרומה לתל אביב, באר שבע ואף לאילת דרך כרמיאל וחיפה.

מסילת עפולה-טבריה

מסילת עפולה-טבריה מתוכננת כהתפצלות ממסילת העמק באזור עפולה וצפויה לכלול שתי תחנות חדשות:

• כפר תבור - תחנת נוסעים מתוכננת העתידה לשרת את המועצה המקומית כפר תבור. התחנה תמוקם מדרום-מערב למועצה המקומית, בצומת גזית. [קו הרכבת יתחיל סמוך לתחנת הרכבת בעפולה ומשם ימשיך דרך תחנת צומת גזית הסמוך לכפר תבור, אל תחנת הרכבת טבריה, שבפאתי העיר טבריה. מדובר בהקמת מסילה כפולה באורך כולל של כ־30 ק"מ בין עפולה לטבריה. תוואי המסילה כולל מספר מנהרות וגשרים באורך כולל של מספר קילומטרים. התוכנית כוללת גם הקמת מסוף מטענים סמוך לטבריה, שיאפשר הובלה של סחורות וחומרי גלם לנמלים ולשדה התעופה, ימריץ הקמת מפעלים ופיתוח תעשייה מתקדמת בגליל ויביא להרחבת המגורים באזור הצפון.
• טבריה

מסילת ראש העין - אריאל

במקור תוכננה מסילת ראש העין - אריאל כחלק מרשת המסילות הארצית (הסתעפות מהמסילה המזרחית באזור תחנת ראש העין צפון), אך במקום זאת נבחנת אפשרות להקמת רכבת קלה בתוואי. תחנות חדשות בתוכנית המקורית:

• אלקנה
• ברקן
• אריאל

מסילת באר שבע - ערד

מסילת באר שבע - ערד צפויה להתפצל ממסילת הדרום ממזרח לבאר שבע ולכלול את התחנות:

• ערד
• כסייפה או תחנה אחרת באזור היישובים הבדואים
• נבטים

מסילת דימונה - ירוחם

מסילת דימונה - ירוחם צפויה לכלול תחנה חדשה אחת:

• ירוחם - התחנה תמוקם בסמוך לאזור התעשייה של ירוחם. מהתחנה יינתנו שירותי הובלה למטענים ולנוסעים. נכון ל-2022, התחנה לא החלה להיבנות.

קו הרכבת לאילת

התוכניות לבניית קו רכבת לאילת עברו תהפוכות רבות לאורך העשורים האחרונים, והדבר תקף גם למספר התחנות ולמיקומן.

• ספיר
• קטורה
• נמל התעופה רמון
• אילת - התחנה תמוקם בשטח נמל התעופה אילת שנהרס עם פתיחת נמל התעופה רמון. מהתחנה מתוכננות לצאת רכבות צפונה לתל אביב דרך באר שבע ודרומה לנמל אילת.
• נמל אילת - תחנת נוסעים מתוכננת של רכבת ישראל העתידה לשרת את נמל אילת לשינוע סחורות לעבר מרכז הארץ או לנמלי הים התיכון. עדיין לא ברור אם ניתן לבצע את התחנה ואם יש בה צורך. כמו כן טרם נקבע האם התחנה תשמש לנוסעים או לסחורות בלבד. מהתחנה יצאו רכבות צפונה לעיר אילת ומשם לתל אביב דרך באר שבע.

בהצעה קודמת הועלו תחנות נוספות - חצבה, פארן, יהל, יטבתה ושחורת (אולם ללא קטורה).

תחנות לפי עיר

ירושלים

תחנת ירושלים – יצחק נבון

את בירת ישראל משרתות שלוש תחנות בשני קווים נפרדים - תחנה תת-קרקעית חדשה (יצחק נבון) בכניסה לעיר על הקו המהיר לתל אביב דרך נתב"ג ושתי תחנות (גן החיות התנ"כי ומלחה) בדרום מזרח העיר על מסילה המקושרת לבית שמש בתוואי הישן, במסלול איטי והררי. בהמשך אותו קו, שאינו פעיל כיום מעבר למלחה, פעלה תחנת ירושלים ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) בשכונת בקעה שבמרכז העיר. לגבי הקו המהיר, בעתיד ייתכן שהוא יימשך מזרחה עד לעיר העתיקה כמעין קו רכבת תחתית כבדה, ויכלול מספר תחנות נוספות (מרכז, ממילא, הר הבית והכותל).

תחנת יצחק נבון סמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים.

כרונולוגיה:

• תחנת ירושלים נפתחה ב-1892 ונסגרה ב-1998, אחרי פעילות כמעט רצופה של כמאה שנה.
• תחנת ירושלים – גן החיות התנ"כי נפתחה ב-1996^{[דרוש מקור]} וחודשה ב-2005.
• תחנת ירושלים – מלחה נפתחה ב-2005.
• תחנת ירושלים – יצחק נבון (שמה בזמן התכנון היה "ירושלים – האומה") נפתחה ב-2018.

תל אביב

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בין נתיבי איילון ממוקמות ארבע תחנות המכונות תחנות תל אביב (מצפון לדרום: אוניברסיטה, סבידור מרכז, השלום, ההגנה), והן התחנות הפעילות ביותר במדינה מבחינת תנועת נוסעים (סבידור מרכז, הוותיקה מביניהן, והשלום הן הפעילות ביותר באופן מובהק), אם משום שכמעט כל קווי הרכבת עוצרים בכולן ואם בגלל מרכזיות העיר מבחינה תעסוקתית ותרבותית. עם זאת קיימות מספר תחנות נוספות הנמצאות בשטח העיר או בצמוד לה - בני ברק - רמת החייל (שכונתה בעבר "תל אביב צפון") על מסילת הירקון ותחנות חולון (צומת חולון וחולון – וולפסון), גם הן בין נתיבי איילון, על מסילת תל אביב – פלשת, וכמו כן תל אביב דרום, ששכנה באזור בית הדר והועברה לאזור מחלף קיבוץ גלויות, והיום משמשת למטרות תפעוליות ולהכשרת עובדי רכבת, ותחנת יפו ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) שהוסבה ל"מתחם התחנה".

תחנת ההגנה נמצאת במרחק מספר דקות הליכה מהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, שהיא תחנת האוטובוסים המרכזית הגדולה והמשמעותית ביותר בישראל. תחנת סבידור מרכז סמוכה למסוף 2000.

כרונולוגיה:

• תחנת יפו נפתחה ב-1892 ונסגרה ב-1948.
• תחנת תל אביב דרום (במקור "סרונה" ומיד לאחר מכן "תל אביב") נפתחה ב-1920. ב-1949 הוסף לשמה "דרום". ב-1970 הועברה מבית הדר למיקומה הנוכחי. ב-1993 נסגרה לתנועת נוסעים ונשארה כתחנה תפעולית.
• תחנת בני ברק - רמת החייל (במקור "תל אביב צפון") נפתחה ב-1949 בחיבור ללוד, חוברה למסילת החוף ודרכה לצפון הארץ ב-1953, הפסיקה לשרת נוסעים בשנות ה-90 עם פתיחת מסילת איילון ונפתחה מחדש ב-2000, אז שונה שמה ל"בני ברק". ב-2016 הוסף לשמה "רמת החייל".
• תחנת תל אביב – סבידור מרכז (במקור "תל אביב מרכז") נפתחה ב-1954 בחיבור צפונה. ב-1988 חוברה דרומה ולשמה הוסף "סבידור".
• תחנת תל אביב – השלום נפתחה ב-1996.
• תחנת תל אביב – אוניברסיטה נפתחה ב-2000.
• תחנת תל אביב – ההגנה נפתחה ב-2002.
• תחנות צומת חולון וחולון - וולפסון נפתחו ב-2011.

חיפה

תחנת חיפה מרכז – השמונה

בשטח העיר חיפה או בצמוד לו קיימות 7 תחנות נוסעים פעילות ותחנה היסטורית/תפעולית, כולן על מסילת החוף (אף שהוקמו בתקופות שונות). שלוש משבע התחנות מכונות על שם חיפה (מדרום-מערב לצפון ולמזרח: חוף הכרמל, בת גלים, מרכז – השמונה). הארבע הנוספות בהמשך הקו הן מרכזית המפרץ, חוצות המפרץ, קריית חיים וקריית מוצקין, הממוקמת על גבול חיפה עם הקריה. שתי תחנות המפרץ הן היחידות בארץ^{[דרוש מקור]} שהוקמו במימון של יזמים פרטיים, אולם הרחבת תחנת לב המפרץ למרכזית המפרץ (שכלל חיבור לתחנת האוטובוסים ולמסילת העמק) לא מומנה על ידי היזם. התחנה האחרת (חיפה מזרח, מ-1904) הייתה התחנה הראשונה של חיפה, ואף שכנו בה משרדי הנהלת הרכבת; התחנה בוטלה כתחנת נוסעים והמשרדים עברו לתל אביב אך היא משמשת כתחנה תפעולית חשובה ולידה נמצא מוזיאון הרכבת, כמו גם משרדי הרכבת בחיפה. בנוסף היו בחיפה מספר תחנות היסטוריות על קו רכבת העמק, כגון תחנת כרמל (שנותרה שכונה על שמה). מאחר שהמסילה בחיפה מפריעה לגישה לרוב החוף של העיר נשקלות מגוון אפשרויות להעברתה לתוואי אחר; ייתכן שתוקם תחנה בקריית הממשלה (בית המכס) ואולי אחת נוספת בקריית אליעזר במקום תחנות מרכז - השמונה ובת גלים.

חיפה היא עיר נמל ותעשייה, ומתקיימת פעילות ענפה של רכבות משא באזור המפרץ. יש מספר מסופים בנמל חיפה, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות ממסילת החוף לעומק הנמל. תחנת מטען פעילה בממגורות דגון. קיים גם מסוף מטענים מצפון למתחם "סדנאות הקישון" (ממערב לתחנת חוצות המפרץ). שלוחת מסילה המתפצלת באזור צומת ידין (ומגיעה למתחם דשנים שבשטח קריית אתא) מספקת גישה למסוף באזור התעשייה של בתי הזיקוק.

תחנת חוף הכרמל סמוכה לתחנת האוטובוסים מרכזית חוף הכרמל. תחנת מרכזית המפרץ משולבת בתחנת האוטובוסים מרכזית המפרץ. תחנת בת גלים סמוכה לתחנת העבר מרכזית בת גלים, הנטושה כיום. תחנת מרכז - השמונה סמוכה לאולם הנוסעים של נמל חיפה ולתחנה של הכרמלית, והיא ייחודית בישראל בשני ההיבטים האלה.

כרונולוגיה:

• תחנת חיפה מזרח (במקור "חיפה") נפתחה ב-1904. ב-1937 הוסף לשמה "מזרח". נסגרה לתנועת נוסעים (אך לא מטענים) בסוף שנות ה-90.
• בתקופת קיום רכבת העמק היו בחיפה מספר תחנות נוספות. התחנות בוטלו בהמשך, או עם פתיחת תחנת חיפה מרכז ב-1937 או עד להשבתה הסופית של הקו ב-1951.
• תחנת חיפה מרכז – השמונה (במקור "חיפה מרכז") נפתחה ב-1937. ב-2007 הוסף לשמה "השמונה".
• תחנת קריית מוצקין נפתחה ב-1937.
• תחנת חיפה – בת גלים נפתחה ב-1975.
• תחנת קריית חיים נפתחה בשנות ה-90, אם כי שימשה כתחנת עצירה ("Halt") עוד בשנות ה-30..
• תחנת חיפה – חוף הכרמל נפתחה ב-1999.
• תחנת מרכזית המפרץ (במקור "לב המפרץ") נפתחה ב-2001. ב-2018 חוברה למסילת העמק ושמה שונה ל"מרכזית המפרץ".
• תחנת חוצות המפרץ נפתחה ב-2001.

נתניה

תחנת נתניה – ספיר

את נתניה משרתות שלוש תחנות נוסעים - נתניה, נתניה - ספיר ובית יהושע, הנמצאת מחוץ לשטח נתניה אך משרתת את דרום העיר במקביל לתחנת ספיר, שמעט פחות נגישה לכבישים ראשיים ושנפתחה כ-60 שנה לאחר שתי התחנות האחרות.

כרונולוגיה:

• תחנת בית יהושע נפתחה ב-1953.
• תחנת נתניה נפתחה ב-1954.
• תחנת נתניה – ספיר נפתחה ב-2016.

באר שבע

תחנת באר שבע – צפון / אוניברסיטה

בבאר שבע קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות - צפון / אוניברסיטה ומרכז. המסילות מהתחנה הצפונית מתפצלות כך שיש לה ארבע תחנות שכנות (להבים-רהט, דימונה, באר שבע מרכז, אופקים, וגם המסוף ברמת חובב), והיא ייחודית בכך מחוץ לתל אביב. תחנת מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית, היא נקודת הסיום של כל רכבות הנוסעים המגיעות לדרום מלבד הרכבות לדימונה. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הטורקית, מ-1915) באזור העיר העתיקה.

כרונולוגיה:

• תחנת באר שבע נפתחה ב-1915 בחיבור צפונה, חוברה לרפיח ב-1918 ונסגרה ב-1927.
• תחנת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (במקור "באר שבע") נפתחה ב-1956 והועברה למיקום חדש (כ-350 מטר מהמקורי) ב-2005.
• תחנת באר שבע – מרכז נפתחה ב-2000.

פתח תקווה

תחנת פתח תקווה – קריית אריה

בפתח תקווה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות (סגולה וקריית אריה) על מסילת הירקון, קרוב לקצה הצפוני של העיר. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה, מ-1922).

כרונולוגיה:

• תחנת פתח תקווה נפתחה ב-1922 כתחנת משא ונסגרה ב-2000.
• תחנת פתח תקווה – סגולה נפתחה ב-2000.
• תחנת פתח תקווה – קריית אריה נפתחה ב-2008.

ערים נוספות שיש בהן יותר מתחנה אחת

תחנת לוד

תחנת רעננה – מערב

תחנת מודיעין – מרכז

בלוד קיימות שתי תחנות - לוד ולוד - גני אביב. התחנה הוותיקה, ששורשיה בימי העות'מאנים, מהווה גם היום מרכז תפעולי חשוב הכולל צומת רכבות מרכזי, מוסכים ומשרדים. חשיבותה ארוכת השנים ניכרת בשכונה הסמוכה הנקראת על שמה. התחנה השנייה נמצאת בקצה הצפון מערבי של העיר, בסמוך לשכונת גני אביב.

במודיעין קיימות שתי תחנות - פאתי מודיעין, הסמוכה לאזור תעשייה, ומודיעין - מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית שבמרכז העיר.

את חולון משרתות ארבע תחנות הגובלות בשטחה - צומת חולון וחולון - וולפסון בצפונה, הגובלות בתל אביב, ושתי תחנות בת ים (יוספטל וקוממיות) במערבה.
בבת ים גובלות ממזרחה שתי תחנות (יוספטל וקוממיות) הצמודות גם לחולון. כמו כן תחנת חולון - וולפסון סמוכה לצפון בת ים.

ברעננה גובלות מדרומה שתי תחנות (דרום ומערב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531. התחנה הדרומית, שהיא למעשה בעיקר מזרחית לתחנת מערב, נמצאת בתוך מחלף רעננה דרום, בקצה הדרום-מזרחי של העיר.
את הרצליה משרתות שתי תחנות - הרצליה הנמצאת על נתיבי איילון המפרידים בין הרצליה פיתוח למזרח העיר, ורעננה מערב, הגובלת במזרח הרצליה מצפונה.
בין כפר סבא והוד השרון נמצאות שתי תחנות (כפר סבא - נורדאו והוד השרון - סוקולוב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531 המפריד בין שתי הערים. למרות שמותיהן, שתי התחנות נמצאות בשטח השיפוט של הוד השרון. תחנה נוספת המשרתת את שתי הערים היא רעננה - דרום, הסמוכה לקצה הדרום-המערבי של כפר סבא, וקרובה לצפון-מערב הוד השרון, מעבר לכפר רמות השבים.

בראשון לציון קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - משה דיין על מסילת תל אביב – פלשת והראשונים על שלוחה שיוצאת ממסילת לוד-אשקלון בבאר יעקב (התחנות ממוקמות במחלף משה דיין, בין נתיבי איילון, ובמחלף ראשונים, בין נתיבי כביש 431). כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים ויבנה). עם זאת מתוכנן חיבור עתידי בין התחנות, ונבנתה מנהרה כהכנה לכך מתחת לנתיבי איילון.

ביבנה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - יבנה - מערב על מסילת תל אביב – פלשת ויבנה - מזרח על מסילת לוד - אשקלון. כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים וראשון לציון).

בראש העין קיימות שתי תחנות - תחנת הנוסעים ראש העין – צפון והתחנה הוותיקה ראש העין דרום (נקראה בעבר בפשטות "ראש העין"), שהייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא תחנת משא. שתי התחנות נמצאות על המסילה המזרחית. התחנה הצפונית נמצאת מעבר למחלף קסם, במיקום לא נגיש לאזורי מגורים ותעסוקה, בניגוד לתחנה הדרומית הסמוכה למערב העיר. קיימות תוכניות לחדש את שירות הנוסעים בתחנה הדרומית כחלק מחידוש המסילה המזרחית.

בחדרה קיימות שתי תחנות, אולם רק אחת מהן (חדרה – מערב) פעילה. התחנה השנייה (חדרה - מזרח) הייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא משרתת רק רכבות משא בודדות. התחנות נמצאות על מסילות שונות (מסילת החוף והמסילה המזרחית). קיימות תוכניות לפתוח את התחנה המזרחית מחדש כחלק מחידוש המסילה המזרחית או כחלק ממסילה עתידית לעפולה.

באשדוד קיימת רק תחנת נוסעים אחת - אשדוד – עד הלום, על כביש 4 ממזרח לעיר - אך יש מספר מסופי מטען בנמל אשדוד, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות לעומק הנמל ממסילה המתחברת לשאר הרשת בצומת פלשת.

ארבע תחנות מסילת העמק משרתות יישובים שלהם היו תחנות גם ברכבת העמק ההיסטורית (מעבר לחיפה שצוינה כבר):
ליד בית שאן קיימות תחנת בית שאן הפעילה ותחנת בית שאן (הישנה) ההיסטורית.
בעפולה קיימות תחנת עפולה הפעילה ותחנת עפולה (הישנה) ההיסטורית.
ליד כפר ברוך קיימות תחנת מגדל העמק – כפר ברוך הפעילה ותחנת כפר ברוך ההיסטורית.
ליד כפר יהושע קיימות תחנת יקנעם – כפר יהושע הפעילה ותחנת כפר יהושע ההיסטורית.
התחנות החדשות ממוקמות במרחקים משתנים יחסית לתחנות הישנות.

קישורים חיצוניים

• קווים ותחנות, באתר רכבת ישראל
• מפת קווי מטענים, באתר רכבת ישראל (מתוך עמוד פרסומי של חטיבת המטענים)
• התחנה הישנה, פרויקט מיפוי תחנות ישנות בישראל, באתר "היסטוריה על המפה"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33375644תחנות רכבת בישראל