חברת נתיבי איילון
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| מוטו | תחבורה מתקדמת לישראל |
| תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
| משרד ראשי |
עזריאלי ראשונים, שדרות נים 2, ראשון לציון |
| ענפי תעשייה | תחבורה, בנייה |
| יו"ר | מקסין פסברג |
| מנכ"ל | אורלי שטרן |
| עובדים | 186[1] |
| www.ayalonhw.co.il | |
חברת נתיבי איילון היא חברה ממשלתית העוסקת ביזום, ניהול, תכנון וביצוע פרויקטים תחבורתיים במרחב העירוני והמטרופוליני, בעיקר בגוש דן אך גם בשאר רחבי הארץ.
היסטוריה
בשנת 1965 הוקמה מסגרת מנהלית בשם "נתיבי איילון" לצורך הקמת נתיבי איילון[2]. בתחילת 1969 אישרה הממשלה את הקמת נתיבי איילון כחברה[3].
חברת נתיבי איילון בע"מ התאגדה בשנת 1970 על-פי דיני מדינת ישראל כחברה פרטית. מאז הקמתה החברה הייתה בבעלות משותפת של מדינת ישראל ועיריית תל אביב-יפו. ביום 4 ביוני 2016 הושלם הליך הפרדת האחזקות בין העירייה למדינה ומניות העירייה בחברה עברו למדינת ישראל.
החברה עוסקת לא רק בבנייה ותחזוקה של כביש נתיבי איילון, אלא גם בבניית הפרדות מפלסיות בדרכים עירוניות בתל אביב במרכז העיר ובשכונות עבר הירקון, בהכשרת נתיבי תחבורה ציבורית, בהכשרת רצועות עבור מסילות רכבת ואף מעורבת בפרויקטים בערים אחרות, כגון הפרדה מפלסית למסילות רכבת ברחובות, בבאר יעקב ובלוד. בתחילת שנות ה-90 התרחבה פעילות החברה מחוץ למטרופלין תל אביב, היא הקימה שני חברות בת: "נתיבי גליל" ו"נתיבי כרמל" שפעלה בחיפה, והייתה אחראית גם על פרויקט מנהרות הכרמל[4]. ב-1994 פרסם היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, חוות דעת משפטית לפיה נתיבי איילון, הנמצאת בבעלות משותפת ושווה של הממשלה ועיריית תל אביב, אינה מורשית לעבוד מעבר לגבולות מטרופולין תל אביב[5]. בעקבות ההחלטה בשנת 1998 מוזגה חברת "נתיבי כרמל" עם חברת יפה נוף של עיריית חיפה[6][7]. במקביל התקבלה החלטה, שלא בוצעה, לסגור את החברה בסוף 2004[8].
כמו כן תכננה החברה תוכנית לרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן על מנת להתאימה לצורכי הציבור. ביצועה המעשי התעכב והחל רק באוגוסט 2010, כאשר השינוי המהותי ביותר התבצע ב-1 ביולי 2011 עם ביצוע הפעימה השנייה בארגון מחדש. במסגרת השינוי, בוטלו עשרות קווים, אחרים שינו מסלולם וקווים חדשים נוספו. בתגובה לביקורת, בוצעו בקווים שינויים נוספים בשנים הבאות.
ב-25 במאי 2014, אישרה הממשלה להעביר את החברה לבעלות מלאה של המדינה. ולרכוש את חלקה של עיריית תל אביב-יפו בחברה ובכך להפוך את החברה לחברה ממשלתית. בעקבות כך הוחלט שהחברה תבצע פרויקטים במרחב העירוני והמטרופוליני, לא רק בגוש דן אלה גם בשאר רחבי הארץ[9].
ב-3 בדצמבר 2018, חנכה החברה את משרדיה הראשיים בעזריאלי ראשונים, ראשון לציון; לאחר שעברה מתל אביב[10].
פרויקטים
בין הפרויקטים הפעילים של החברה כיום:
- מהיר לעיר - פרויקט סלילת מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב.
- אופנידן - פרויקט הקמת רשת שבילי אופניים בין-עירונית ברחבי גוש דן, שצפוי לקשר בין אזורי מגורי ומרכזי תעסוקה.
- הנתיבים מהירים בגוש דן - פרויקט שבו יוקמו 5 חניוני "חנה וסע" ומהם יצאו שאטלים ליעדים שונים בתל אביב[11][12].
- דרך ערך - פרויקט שבו יבחרו 100,000 משתתפים לקידום שינוי הרגלי נסיעה באמצעות תמריצים כספיים, שימוש בנסיעות משותפות ו/או עידוד עבודה מהבית[13].
ראשי החברה
מנכ"לים
- ברוך עמיר
- ישראל גרנית (1975–1976)
- דן חירם (1976–1982)
- דורון בלשה (1995–1998)
- יהודה בר-און (1999–2003)
- אריה בר (2003–2005)
- שי ברס (2005–2010)
- אבי חודין (2017-2011)
- איתמר בן מאיר (2017-2021)
- אורלי שטרן (2022-הווה)
יושבי ראש הדירקטוריון
- דן הראל (2017-2018)
- מאיר חן (2018-2021)
- מקסין פסברג (2021-הווה)
קישורים חיצוניים
- אתר חברת נתיבי איילון - כולל דיווחי תנועה ומצלמות בזמן אמת
- עמירם ברקת, "אם נתיבי איילון נסגרים פעם בכמה שנים זה לא נורא", באתר גלובס, 11 בינואר 2013
- רנן נצר, האיש שאחראי על הפקק של המדינה מבקש: נטשו את הפרייבט, באתר גלובס, 23 במרץ 2018
- רשות החברות הממשלתיות - פרטי חברת נתיבי איילון בע"מ
הערות שוליים
- ^ דו"ח אחריות תאגידית 2020 (עמ' 83–84), באתר נתיבי איילון
- ^ יורם פרי, מחר ייחנך גשר חדש על נחל איילון, דבר, 26 ביוני 1966
- ^ הממשלה אישרה הקמת חברת נתיבי איילון, דבר, 3 בפברואר 1969
- ^ דוד חיון ונעה ווסרמן, דורון בלשה: פרסום המיכרז לפרוייקט מינהרות הכרמל נדחה לחודש דצמבר, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1996
- ^ נתיבי איילון: סוף המסלול, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
- ^ דוד חיון, תוקם ועדה לנושא מיזוג חברות התשתיות יפה-נוף ונתיבי-כרמל, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1998
- ^ למרות הלחצים: פעילויות נתיבי כרמל יופרדו מנתיבי איילון ב-1 בינואר, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
- ^ דרור מרום ואפי לנדאו, מנכ"ל נתיבי איילון, דורון בלשה, התפטר עקב ההחלטה לסגור החברה בסוף 2004, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1998
- ^ ניר בן-טובים, 'נתיבי איילון' תעבור לבעלות מלאה של המדינה, באתר וואלה!, 25 במאי 2014
- ^ המהפכה בכבישים מתחילה כאן: נתיבי איילון עברו לראשון לציון, באתר "השקמה ראשון לציון", 4 בדצמבר 2018
- ^
אורן דורי, יעזור לפקקים? חניוני ענק חדשים - ונתיב מתחלף בכביש החוף, באתר TheMarker, 30 באפריל 2018
- ^ סוניה גורודיסקי, פתרון לפקקים? פורסמו מסמכי המכרז של פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן, באתר גלובס, 16 בינואר 2019
- ^ ליאור קינן, להרוויח מהפקק: מיזם משרד התחבורה לשינוי הרגלי הנסיעה מתחיל, באתר חדשות 13, 18 בנובמבר 2019
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
