ארקיע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארקיע
סמליל "ארקיע"
סמליל "ארקיע"
נתונים כלליים
מוטו זאת הדרך
תקופת הפעילות 1949–הווה (כ־75 שנים)
חברת אם ג'ורדאש ישראל
מיקום המטה בני ברק
בעלות ג'ורדאש ישראל (70%)
עובדי חברת ארקיע (30%)
מנכ"ל עוז ברלוביץ'
נתוני חברת תעופה
יאט"א
IZ 		ICAO
AIZ 		אות קריאה
ARKIA
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה בן-גוריון
בסיס פעולה משני נמל התעופה רמון
צי מטוסים 5
מספר יעדים 32
 
www.arkia.co.il
סמלילה הקודם של החברה, שהיה בשימוש עד אמצע 2017
סמליל הראשון של החברה
מטוס דקוטה של חברת ארקיע
מטוס דאש 7 של ארקיע באילת
מטוס דקוטה היסטורי של חברת ארקיע בנמל התעופה אילת (הועבר לנמל התעופה רמון)
ATR 72-500, כבר לא נמצא בשימוש
אמבראר 190 בצביעה הישנה

ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ היא חברת תעופה ישראלית המפעילה טיסות פנים-ארציות ובינלאומיות. היא חברת התעופה הישראלית עם פעילות הבינלאומית השלישית בגודלה אחרי אל על וישראייר. משרדי החברה ממוקמים בבית ארקיע ברחוב הלח"י 19 בבני ברק. החברה בבעלות חברת ג'ורדאש ישראל של האחים נקש (70% מהמניות) ועובדי החברה (30%).

היסטוריה

שנות ה-50

בעקבות כיבוש אום רשרש, שהייתה לאילת, החליט שר התחבורה דוד רמז, בסוף שנת 1949, להקים חברת תעופה פנים ארצית כדי לאפשר קשר אווירי ליישוב המרוחק. החברה הוקמה בשותפות בין אל על[1] וחברת העובדים, אשר הקימה חברת החזקות בשם כנפות לצורך החזקת מניותיה בארקיע.[2] החברה התחילה בטיסות ניסיון בפברואר 1950 וחנכה את קו השירות שלה ב-28 בפברואר 1950 ביום ציון שנה לכיבוש אילת.[3]

מכיוון שייעוד החברה היה טיסות לאילת, היא נקראה בתחילה בשם "אילתה".[4] את החברה החדשה ניהל יעקב הוזמן, עד לפטירתו בשנת 1965. במחצית השנייה של 1950 שינתה החברה את שמה ל"ארקיע".[5]

החברה הפעילה טיסות יומיות מנמל התעופה לוד לאילת ובשנת 1951 ביצעה סך הכל 685 טיסות.[6] מחיר טיסה הלוך ושוב נקבע ל-10 לירות כולל ארוחת צהריים וסיור באילת.[7] החברה גם ביקשה לבצע טיסות שבועיות מחיפה לאילת.[8]

הטיסות בוצעו באמצעות שני מטוסי C-46 קומנדו בעלי 36 מושבים שהועברו מחיל האוויר. צוות האוויר ב"ארקיע" אויש על ידי עובדי "אל-על". הכנסות החברה בשנה זו הסתכמו בכ-80,000 לירות ומספר הנוסעים שהטיסה החברה הגיע ל-13,485. בשנת 1953 נכנסו לשירות מטוסים מסוג "de Havilland DH.89 Dragon Rapide" בעלי שישה מושבי נוסעים, מעודפי חיל האוויר. מספר הטיסות גדל לשתי טיסות יומיות במטוסי "Rapide" ושלוש טיסות שבועיות במטוסי "קומנדו". מספר הנוסעים בשנה זו עמד על כ-20,000. בשנת 1955 נמכר מטוס ה"ראפיד" וארקיע רכשה שני מטוסי DC-3 דקוטה בעלי 32 מושבים מעודפי חיל האוויר. לאחר מבצע קדש ב-1956, עם עליית מספר התיירים בעיר, החלה ארקיע למכור חבילות נופש בנוסף לטיסות שקיימה. בשנת 1958 כלל צי המטוסים של החברה ארבעה מטוסי "DC-3" ושני מטוסי "Beechcraft" קטנים בעלי עשרה מושבים. ארקיע העסיקה 53 עובדים, מתוכם 12 אנשי צוות אוויר. בשנת 1959 הועברו הטיסות משדה התעופה לוד לשדה דב בתל אביב, ונפתח קו טיסה נוסף למחניים סמוך לראש פינה.

שנות ה-60

בשנת 1961 מספר הנוסעים שהטיסה החברה עבר את גבול 100,000, והחברה רכשה מטוס דקוטה "DC-3" נוסף. היא החלה לבצע גם טיסות בינלאומיות עבור חברת "אל על", שהופסקו לאחר זמן קצר בגלל איכות המטוסים. בשנה זו הוכשר אחד ממטוסי ה"DC-3" בחברה לעסוק בניסויי זריעת עננים. ב-1964 רכשה ארקיע שני מטוסי "הראלד" עם 50 מושבים וכעבור שנה מטוס נוסף במקום מטוס ה"דקוטה". בשנה זו גדל מספר הנוסעים ל-154,000 ובשנת 1965 ל-180,000.[9] באמצע 1966 הוציאה ארקיע משורותיה שני מטוסי "דקוטה" נוספים.

לאחר מלחמת ששת הימים, ב-1967 החלה ארקיע להפעיל טיסות לשדה התעופה עטרות סמוך לירושלים ונמל התעופה חיפה, וכן אל שדה אופיר הסמוך לשארם א-שייח' שבחצי האי סיני ואל סנטה קתרינה.[10] עם הפעלת שדה הנפט באבו רודס החלה החברה להפעיל טיסות אף ליעד זה. חברת אל על, שהחליפה בינתיים את צי המטוסים שלה למטוסי סילון העבירה את הנתיבים הקצרים לארקיע. ב-1969 רכשה ארקיע שלושה מטוסי "Viscount" (אנ') בעלי 80 מושבים. מאחר שמטוסים אלה לא יכלו לטוס משדה דב, פתחה ארקיע בסיס פעילות נוסף, בנמל התעופה בן-גוריון, שאז נקרא עדיין "נמל תעופה לוד". מספר הנוסעים בשנה זו עמד על כ-280,000 איש ב-6,411 טיסות. עובדי החברה מנו 188 איש, מהם 54 אנשי צוות אוויר, והמחזור העסקי הגיע לכ-18 מיליון לירות.

מאז שנות ה-70

בשנת 1971 ידעה החברה שיא בפעילותה עם 625,000 נוסעים בכ-7,370 טיסות.[11] ב-1972 היה בבעלות החברה צי מטוסים שכלל חמישה מטוסי "הראלד" ושלושה מטוסי "Viscount" שהטיסו 580,000 נוסעים בכ-6,800 טיסות. מכיוון שהמטוסים אלה לא התאימו למנחתים ביעדים הקצרים (שדה תימן ליד באר שבע, מנחת בר-יהודה ליד מצדה, סדום, מנחת ספיר ליד עין יהב, מנחת מצפה רמון, קריית שמונה וחיפה), הקימה החברה בשותפות עם חברת "כנף" את "כנף-ארקיע" שהפעילה מטוסי "איילנדר" דו מנועיים בעלי 10 מושבים לצורך אותן טיסות.[12] מלחמת יום הכיפורים גרמה לירידת תנועת הנוסעים הפנים ארצית לכ-630,000 ב-1976, ולצורך הרחבת הפעילות מחוץ למדינה נרכשו שני מטוסי 1–11 BAC בעלי 114 מושבים, שהחליפו את שני מטוסי ה"הראלד". ההפסדים המצטברים הביאו למכירת ארקיע לבעלים פרטיים בפברואר 1980. עד לאותה עת הייתה החברה בבעלות משותפת של חברת העובדים, ממשלת ישראל, וחברת אל על. את עיקר הרכישה ביצעה משפחת בורוביץ' שגם הובילה את הקמת קבוצת כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ בחודש מאי 1980, ואשר החזיקה במניות ארקיע עד 2006.

בשנת 2000 קיבלה החברה שני מטוסי בואינג 757 בעלות של 120 מיליון דולר והחלה להתמקד בשוק הטיסות הבינלאומי. באותה שנה הופסקו הטיסות לירושלים עקב סגירת שדה התעופה בעטרות לאחר פריצת האינתיפאדה השנייה. בשנת 2004 רכשה קבוצת כנפיים (אשר החזיקה ברוב מניות ארקיע) את רוב מניות חברת "אל על" מהמדינה, ובעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, למניעת שליטת שוק התעופה בידי חברה אחת, מכרה כנפיים בינואר 2006 את החזקותיה בחברת ארקיע לאחים נקש ולעובדי החברה. בשנת 2006 בוטלו טיסות ארקיע למצדה, מצפה רמון, באר שבע וראש פינה.

החברה כיום

החברה הטיסה בעבר למעלה ממיליון נוסעים בשנה בטיסות פנים ארציות ובינלאומיות.[13] בנוסף לטיסות הפנים מפעילה החברה טיסות שכר וטיסות סדירות למגוון יעדים באירופה ומבצעת טיסות לבסיסי חיל האוויר הישראלי עבור צה"ל. ב-18 במרץ 2019 נסגר נמל התעופה אילת ונמל התעופה עובדה האזרחי ובכך ארקיע סיימה את פעילותה בנמלים אלה. ב-1 ביולי 2019 נסגר נמל התעופה דב הוז ובכך ארקיע סיימה את פעילותה בשדה דב.[14] בעקבות זאת הודיע היו"ר אבי נקש על כוונת ארקיע למכור את חמשת מטוסי האמבראר ולפטר כ-250 עובדים.

בעקבות מגפת הקורונה הפסיקה ב-15 במרץ 2020 ארקיע לטוס באופן סדיר וביצעה רק טיסות מיוחדות, החל מאמצע אפריל 2020 הושבתה החברה לחלוטין וכל עובדיה הוצאו לחופשה ללא תשלום.

במהלך חודש יוני, תוך כדי המשבר, החליף ירון אמזלג את ניר דגן בתפקיד המנכ"ל. אמזלג פרש מהתפקיד ארבעה חודשים לאחר מכן.[15]

ניסיונות חוזרים ונשנים מטעם ההסתדרות והמדינה להפעיל את ארקיע לא צלחו והתקיים משא ומתן קשה בין ההסתדרות, מועצת העובדים והנהלת החברה, במהלך ניסיונות אלו התקיימו הפגנות עובדים מול ביתו של אבי חורמרו יו"ר הדירקטוריון ומול משרדי ומלונות האחים נקש (שמחזיקים 70% מהבעלות על ארקיע, 30% הנותרים מוחזקים על ידי עובדי החברה דרך חברת תו"ת).

בחודש אוגוסט 2020 התמנה ליו"ר הדירקטוריון גדי טפר במקומו של אבי חורמרו והחל משא ומתן עם העובדים להחזרת ארקיע למסלול טיסות ופעילות. ב-17 בספטמבר נחתם הסכם חזרה לעבודה בין הנהלת ארקיע והעובדים, במסגרת ההסכם העובדים הסכימו להורדה בשכרם.

במהלך מגפת הקורונה, בשנת 2020 הוחזרו שני מטוסים חדשים לחברת האם בארצות הברית ובכך הפכה ארקיע לחברה עם הצי הקטן ביותר בישראל.

בתקופה זו מונה עוז ברלוביץ שכיהן כמנכ"ל ארקיע אינטרנשיונל למשנה למנכ"ל ארקיע ובעל האחריות הכוללת בחברה מול הרשויות.

במהלך מגפת הקורונה פתחה מחלקה שעוסקת בהטסת קבוצות ונבחרות ספורט. במהלך 2021 הפכה למוביל הרשמי של הוועד האולימפי הישראלי למשחקי אולימפיאדת פריז 2024.

בשנת 2023 חתמה ארקיע על הסכם עם ההתאחדות לכדורגל והפכה למוביל הרשמי של הנבחרת הבוגרת לקראת יורו 2024 שיערך בגרמניה.

נכון לשנת 2023 מפעילה החברה 5 מטוסים בבעלותה ועוד שלושה מטוסי איירבוס ובואינג חכורים.

בחודש דצמבר 2023, מונה עוז ברלוביץ' למנכ"ל החברה[16][17].

אירועים מיוחדים

ב-28 בנובמבר 2002 נורו טילי נ"מ לעבר מטוס בואינג 757 של ארקיע לאחר שהמריא בטיסה IZ582 מנמל התעופה של מומבסה בקניה. הטילים לא פגע במטוס, והוא נחת בשלום ביעדו בנמל התעופה בן-גוריון.[18] בעקבות האירוע הופסקו טיסות מטוסים ישראליים לקניה. האירוע הוביל בסופו של דבר לפיתוחה של מערכת הגנה מטילים מגן רקיע.[19]

בחודש יולי 2009 נחת קברניט החברה על מסלול לא נכון בנמל התעופה עובדה במטוס דאש 7. בטיסה לא היו נוסעים.

בחודש אפריל 2010 כמעט התנגשו 2 מטוסי ארקיע מעל ים המלח בקו תל אביב – אילת.

ב-18 ביוני 2015 מטוס ארקיע כמעט נחת על מטוס אחר בנמל התעופה בן-גוריון. המטוס הועבר למסלול נחיתה אחר ונחת בשלום.

בחודש אפריל 2019 מטוס חכור של ארקיע שהמריא מברצלונה נאלץ לחזור על עקבותיו לאחר שאחד ממנועיו התפוצץ. המטוס הצליח לנחות בשלום.[20]

יעדים

לארקיע יש יעד פנים אחד ו-32 טיסות ליעדים בינלאומיים.

טיסות פנים

טיסות בינלאומיות

צי המטוסים

כל צי מטוסי ארקיע בבעלות ארקיע.

ארקיע חוכרת בשבתות ובחגים מטוסים מחברת אל על.

לחברה 5 מטוסי נוסעים הטסים בקווי החברה. להלן פירוט המטוסים, נכון לספטמבר 2022:[24]

צי ארקיע
מטוס בשירות בהזמנה נוסעים רישום כלי טיס ("זנב") הערות
J Y
סה"כ
איירבוס A321neo LR 2 — 220 220 4X-AGH "אהוד מנור" הגיע ב-13 בנובמבר 2018 הוא המטוס הראשון מדגם A321LR שנכנס לשירות.
בכך הפכה ארקיע לחברה הישראלית הראשונה שהיא לקוח השקה[25].

4X-AGK "שייקה אופיר" הגיע ב-20 בדצמבר 2018[26].

אמבראר E-195 [27]3 — 122 122 EMA הראשון בסדרה נכנס לשירות ביוני 2011.

EMC נכנס לשירות ביוני 2016. EMF הגיע בדצמבר 2017, בצביעה החדשה.

סה"כ 5

מטוסי עבר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
  • איירבוס A320 – ארקיע הפעילה מטוס אחד מדגם זה בחכירה רטובה מחברת התעופה הלטבית סמארט לינקס בשנים 2011–2012.
  • ATR 72 – בשנת 2016, ארקיע הוציאה מהשירות ארבעה מתוך חמשת מטוסי ה־ATR שמופעלים בקו לאילת. המטוס האחרון הוצא משירות בסוף שנת 2017.
  • דאש 7 – חברת ארקיע הפעילה מתחילת שנות השמונים ועד שנת 2010, 13 מטוסים מסוג זה.
  • שני מטוסי C-46 קומנדו בעלי 36 מושבים.
  • DC-3 דקוטה – שניים נרכשו ב-1955, ב-1957 גדל מספרם ל-4 וב-1961 נרכש נוסף. בעלי 32 מושבים.
  • 11 מטוסי בריטן נורמן איילנדר בעלי 10 מושבים.
  • אמבראר פנום 100 – מטוס אחד ששימש לטיסות עסקים.
  • אמבראר E-190-100LR – הוחכר לארקיע בשנת 2014 ונרשם 4X-EMD. המטוס אוחסן בדנמרק מאז שנת 2017 ובדצמבר 2019 הועבר לחברת South African Airlink.[28] היה קרוי ע"ש נעמי שמר. מטוס נוסף הוחכר לארקיע בשנת 2017, נרשם 4X-EME ונקרא ע"ש אריק איינשטיין. בינואר 2019 הוצא משירות ואוחסן בנאפולי.
  • בואינג 707 – ארקיע הפעילה שבעה מטוסים מדגם זה לתקופות שונות.
  • בואינג 737-200
  • בואינג 757-200 – ארקיע הפעילה שלושה מטוסים מדגם זה בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים.[29]
  • בואינג 300–757 – ארקיע הפעילה שני מטוסים מסוג זה משנת 2000. הראשון, 4X-BAW, יצא משירות בשנת 2018 ונמכר לאיסלנדאייר,[30] והשני, שרישומו 4X-BAU, יצא משירות בשנת 2019 והועבר לחברת Azur Air Ukraine האוקראינית.[31]
  • בואינג 767-300 – בין השנים 2018–2019 החברה הפעילה מטוס חכור (רישום I-NDDL) מהחברה האיטלקית נאוס ששימש לטיסות לאירופה ולתאילנד. המטוס הוחלף במטוס נוסף מסוג זה (I-NDOF) ששימש עד שהחברה הפסיקה את טיסותיה לתאילנד ב-2019.
  • איירבוס A321neo LR – 4X-AGN "עפרה חזה" הגיע ב-12 ביוני 2019, וחזר למחכיר ב-26 במאי 2020.[32]

מדי צוות אוויר ההיסטורים של החברה

במרכז מורשת תעופה וחלל בראשון לציון מוצגים מדי צוות אוויר ההיסטורים של חברת ארקיע.

  • מדי צוות האוויר ההיסטוריים של החברה
    מדי צוות האוויר ההיסטוריים של החברה

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ מה כבר נעשה באילת, דבר, 15 במאי 1950
  2. ^ ז. און, חברת העובדים ופעולתה, דבר, 6 ביולי 1950
  3. ^ ת. לויטה, הגמל המעופף של הנגב, מעריב, 28 בפברואר 1950
  4. ^ לדרום בטיסה: חברת "אילתה" הופכת ל"ארקיע", באתר ישראל היום
  5. ^ ארקיע, טוס אילתה, דבר, 15 בספטמבר 1950
  6. ^ 685 טיסות בקו לוד - אילת, על המשמר, 14 בפברואר 1952
  7. ^ הוזל מחיר הטיסה לאילת, דבר, 9 ביוני 1950
  8. ^ קוו תעופה קבוע מחיפה לאילת, על המשמר, 10 במאי 1950
  9. ^ ארקיע: דו"ח המנהל הכללי לשנת העסקים המסתיימת ב-13.12.1965. רבעון לכלכלה 1966, גיליון 49–50, עמ' סט-ע.
  10. ^ אודות ארקיע, באתר החברה
  11. ^ ארקיע לקראת עידן הסילון. הרבעון לכלכלה, 1972 גיליון 76, עמ' 8–9
  12. ^ "ארקיע" רכשה 50 אחוז מבעלות "כנף", דבר, 15 בינואר 1973
  13. ^ ההיסטוריה שלנו, ארקיע
  14. ^ אילן גטניו, "בלב כבד נפרדים מהשדה שהיה לנו לבית": שדה דב סוגר את שעריו, באתר ישראל היום, ‏30 ביוני 2019
  15. ^ נווית זומר, מנכ"ל ארקיע, ירון אמזלג, פורש אחרי 4 חודשים בלבד בתפקיד, באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2020
  16. ^ מנכ"ל ארקיע החדש: "נפתח קווים חדשים ובקרוב ירידת מחירים" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-12-25
  17. ^ דפנה וייס, עוז ברלוביץ התמנה למנכ"ל ארקיע לאחר פרישתו של גדי טפר, באתר IAS, ‏2023-12-24
  18. ^ Pilot of Arkia Flight 582 Describes What Happened
  19. ^ בטאון חיל האוויר, הקרן להגנת מטוסים, ‏29 בדצמבר 2011
  20. ^ איתי בלומנטל, תיעוד: הפיצוץ והאש מהמנוע בטיסה מברצלונה לישראל, באתר ynet, 16 באפריל 2019
  21. ^ איתי בלומנטל, ארקיע הכריזה על תאריך לפתיחת הקו לדובאי, באתר ynet, 20 באוקטובר 2020
  22. ^ ישיר לאיסאווירה: ארקיע השיקה טיסה ראשונה ליעד האקזוטי במרוקו, באתר Passportnews, ‏7 בספטמבר 2023
  23. ^ שמעון יעיש, ‏עם חופים מהיפים בעולם: טיסות ישירות מישראל ליעד חדש ומפתיע, באתר ישראל היום, 7 באוגוסט 2023
  24. ^ Arkia fleet details, Airfleets.net
  25. ^ "ארקיע קיבלה בבכורה עולמית את המטוס החדש והנחשק ביותר - וואלה! תיירות". וואלה! תיירות. נבדק ב-2018-11-13.
  26. ^ ארקיע חוגגת: מטוס האיירבס 321neo השני של החברה נוחת היום בישראל, באתר Passportnews, ‏20 בדצמבר 2018
  27. ^ פרופיל החברה, באתר ארקיע, ‏17 באוגוסט 2017
  28. ^ Embraer 190/195 - MSN 176 - ZS-YAN, באתר Airfleets.com
  29. ^ דרור מרום, ‏ארקיע רכשה מטוס בואינג-757 לטיסות לאירופה תמורת 33 מיליון ד', באתר גלובס, 14 בינואר 1999
  30. ^ TF-ISX Icelandair Boeing 757-300, planespotters.net (באנגלית)
  31. ^ 4X-BAU Arkia - Israeli Airlines Boeing 757-300, planespotters.net (באנגלית)
  32. ^ מורידה הילוך: ארקיע החזירה מטוס איירבוס חכור, באתר פספורטניוז, ‏27 במאי 2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37806368ארקיע

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ארקיע&oldid=2653428"