קורקינט ממונע
קורקינט ממונע (מכונה גם קורקינט חשמלי או גלגינוע[1], בעברית: גַּלְגִּלַּיִם ממונעים[2]) הוא קורקינט המונע באמצעות מנוע בנזין או מנוע חשמלי. הוא עשוי ממשטח צר שמתחתיו שני גלגלים. המשתמש בכלי תחבורה זה עומד עליו בשתי רגליו ובידיו מחזיק ידית המשמשת להיגוי.
הקורקינט החשמלי זכה לעליה בפופולריות שלו בעזרת ההתרבות של חברות לשיתוף נסיעות המאפשרות להשתמש בקורקינטים חשמליים הפזורים ברחבי העיר על ידי אפליקציה המותקנת במכשיר הנייד.
השפעה על הסביבה
בתחילת המאה ה-21, עת הפיכתם של קורקינטים חשמליים לפופולריים ושיווקם ההמוני בערים הגדולות, מלווה שיווקם בתדמית של תרומה לסביבה, והדימוי הנפוץ הוא שהם תורמים לסביבה בכך שהם מחליפים שימוש באמצעי תחבורה סטנדרטיים ומזהמים יותר, ובנוסף, בעזרת אפליקציות שיתוף יוצרות חלוקה יעילה של משאבים חוסכות את הצורך בייצור וקנייה של קורקינטים רבים בבעלות פרטית של האזרחים. בפועל, תמונת השפעתם על הסביבה מורכבת יותר[3].
בשנת 2019 מחקר מאוניברסיטת קרולינה הצפונית בדק לעומק את השפעתם של קורקינטים חשמליים לשכירות על הסביבה בהשוואה לאלטרנטיבות - אם לוקחים בחשבון את ההשפעה הסביבתית של הייצור והמשלוח, התחזוקה, והאיסוף של הקורקינטים בחזרה לתחנות ההטענה לאחר השימוש[3].
במחקר עלה שאמצעי התחבורה המזהם ביותר מבין אלו שנבדקו הוא המכונית, ואחריו קורקינטים להשכרה ואופניים להשכרה. לאחר מכן המזהמים ביותר הם קורקינטים בבעלות פרטית, ועדיפים על כל אלו נמצאו בהתאמה אוטובוסים עם נסועה גבוהה, אופניים חשמליים בבעלות פרטית, אופניים רגילים, והליכה ברגל[3].
לפי הערכת החוקרים, האימפקט הסביבתי של הקורקינטים להשכרה עומד על 202 גרם גז חממה על כל מייל (1.6 קילומטר) של נסיעה, כאשר 50% מגזי החממה נפלטים בתהליכי הייצור, 43% נפלטים בעת האיסוף והפיזור של הקורקינטים, וההשפעה של הנסיעה עצמה ושל גורמים נוספים זניחים יחסית[3].
כדי לנסות ולהעריך טוב יותר את מידת ההשפעה בפועל על הסביבה, המחקר בדק באמצעות סקרים באילו אמצעי תחבורה היו משתמשים נוסעי הקורקינט אם לא היו נוסעים בקורקינט. 49% אמרו שהיו משתמשים באופניים או בהליכה, 34% ברכב פרטי או שירות הזמנת נסיעות, 11% בתחבורה ציבורית, ו-7% היו מוותרים על הנסיעה. בשקלול הנתונים הגיעו החוקרים למסקנה שבסך הכל הקורקינטים מחליפים בעיקר אמצעי תחבורה מזהמים פחות, ולכן בפועל מגבירים את הזיהום. החוקרים העריכו את וודאות המסקנה ב-65%, וציינו ששינויים במבנה הקורקינט ובפעולת שירות ההשכרה עשויים לשנות את וודאות המסקנה ל-40%[3].
חוקיות ובטיחות בישראל
השימוש בקורקינט חשמלי בישראל הוסדר בצו ביולי 2004. הצו מגדיר קורקינט חשמלי כרכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי שהספקו לא עולה על 100 ואט, מהירותו לא גבוהה מ-12 קמ"ש, ומשקלו העצמי לא עולה על 12 ק"ג. על פי הצו, קורקינט כזה פטור מהחובות החלות על רכב ממונע על פי פקודת התעבורה, כדוגמת ביטוח רכב[4].
ב-2016 פרסם משרד התחבורה תקנה חדשה, לפיה מותר להשתמש בקורקינט חשמלי מגיל 16, מהירותו תוגבל ל-25 קמ"ש וההספק יהיה עד 250 ואט ומשקלו עד 30 ק"ג[5].
השימוש בקורקינט ממונע-בנזין, או בקורקינט חשמלי שמאפייניו חורגים מהתקנות הנ"ל, אסור בישראל. למרות זאת, בכבישי ישראל נעים אלפי קורקינטים כאלו בניגוד לחוק[6].
משרד התחבורה החרים מדי פעם קורקינטים ממונעים האסורים לשימוש בישראל, אולם הקורקינטים הממונעים שהוחרמו נמכרו במכרזים לכל המרבה במחיר ללא הסדרה חוקית. בית המשפט העליון הביע תמיהה על מדיניות זאת בספטמבר 2010 ודרש להפסיקה לאלתר[7].
במאי 2013 קבע בית המשפט העליון שקורקינט מכני בעל מנוע חשמלי, מהירות מקסימלית של 32 קמ"ש לילדים בני 11 ומעלה, אינו נחשב רכב מנועי לעניין פיצוי נפגעי תאונות דרכים ולכן הנוהג בו שנפגע מרכב ממונע זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים, אך הנפגע מנהיגה בו אינו זכאי לפיצוי כנפגע תאונת דרכים[8]. בית המשפט גם קרא להסדרת השימוש בקורקינט ממונע ולכן במאי 2016 יצאה התקנה החדשה.
"ראוי להסדיר נושא זה באופן כולל – בין על דרך איסור אפקטיבי על הבאתו של הקורקינט המכני והשימוש בו, ובין על ידי התרתו, תוך קביעת תנאי רישוי ויצירת מנגנוני ביטחון ראויים שיבטיחו את המשתמשים וצדדים שלישיים מפני פגיעה שעלולה להיות הרת אסון. הסדרה כאמור עשויה בבוא העת גם להקרין על מעמדו של כלי זה לעניין חוק הפיצויים, ככל שמאפייניו, דרכי השימוש בו, והתנאים לשימוש כזה יכתיבו."
— ע"א 2606/06, סעיף 27
בינואר 2024, פורסמו תקנות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שקבעו כי החל מה-1 בפברואר, יוכלו ישראלים בעלי קורקינט, מגיל 16 ומעלה לרשום את הכלי במאגר המידע הרשמי של מדינת ישראל והחל מחודש אוגוסט תחל החובה להתקין לוחית רישוי.[9][10]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דיאנה בחור ניר, האדם שבקורקינט ינצח, באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ מילים על גלגלים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 ביוני 2012
- ^ גַּלְגִּלַּיִם, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 תחבורה ירוקה? הקורקינט השיתופי מזהם יותר משימוש באוטובוס, באתר כלכליסט
- ^ צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה) התשס"ד, קובץ התקנות 6329, רשומות, 14 ביולי 2004
- ^ תקנות חדשות: קורקינט חשמלי חוקי - ורק מגיל 16. אוטו, 13 במרץ 2016
- ^ נתן רון ודוד לסגולד, מה חשוב לדעת לפני שרוכשים קורקינט ממונע?, באתר nrg, 25 בספטמבר 2009
- ^ רע"פ 2171/10 סקוטר סנטר בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התחבורה, סעיף 11
- ^ ע"א 2606/06 דיווי שפורן נ' זק תורג'מן, ניתן ב־כ"ז באייר התש"ע
- ^ אביבית מיסניקוב, החלה חובת הרישום לקורקינטים ואופניים חשמליים: כך זה יקרה, באתר מאקו, 7 בפברואר 2024
- ^ מערכת רישום הכלים החשמליים עלתה לאוויר - כך זה יעבוד, סרטון בערוץ "Calcalist | כלכליסט", באתר יוטיוב (אורך: 05:10)
38438397קורקינט ממונע