הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
[[File: |100x80px]]
רכבת בתחנת הרכבת 'התחנה המרכזית' לפני הפעלת הקו באופן מסחרי (לפי כך שאין שילוט בתחנה), 2011
רכבת בתחנת הרכבת 'התחנה המרכזית' לפני הפעלת הקו באופן מסחרי (לפי כך שאין שילוט בתחנה), 2011
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
עיר Emblem of Jerusalem.svg ירושלים
שם המערכת הרכבת הקלה בירושלים
מפעיל כפיר
מידע על ההקמה
עלות 3 מיליארד שקלים
חברה בונה סיטיפס, מוריה
התחלת בנייה 2006
פתיחת הקו הקו: 19 באוגוסט 2011
הארכות הקו: ספטמבר 2023 (נמצא בנסיעות מבחן, משוער)
מידע על הקו
תחילת הקו תחנת חיל האוויר (בעתיד נווה יעקב צפון)
סיום הקו תחנת הר הרצל (בעתיד הדסה עין כרם)
אורך הקו 14 ק"מ (בעתיד 22 ק"מ)[1]
רוחב המסילה 1,435 מילימטרים
מסלולים Subway1.PNG
מתח חשמלי 750 וולט זרם ישר (DC), קו עילי
מספר כלים 23 רכבות, כל רכבת מורכבת מ-2 קרונות מדגם Citadis 302, כשיפתחו הארכות הקו ייתווספו רכבות מאותו הדגם ומהדגם "אורבוס 100"
דפו דפו פסגת זאב
צבע על המפה אדום
מספר נוסעים ביום כ-162,000 (2018)
מספר נוסעים בשנה 42.457 מיליון (2017)
מספר התחנות 23 (בעתיד 35)
תרשים הקו
מפת הקו האדום
קווים נוספים
גשר הרכבת בצפון העיר

Click to Shrink Back
תחנה מרכזיתיצחק נבוןמלחהגן החיות התנ"כירכבתרכבתהדסה עין כרםהר הרצלהקו האדוםהקו האדוםרכבת תת-קרקעיתהקו הכחולהקו האדוםהקו האדוםהקו הכחולרכבת הכותלהרכבל לכותלהעיר העתיקהממילאהמרכזרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתתחבורת ירושלים.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת ישראל (בשחור), הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, הרכבל לכותל בסגול

הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קווי מערך הרכבת הקלה בירושלים. הוא עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר. אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא כולל 23 תחנות. בשנת 2018 נסעו בו בממוצע 162,000 נוסעים ביום[2].

הקו נפתח לציבור ב-19 באוגוסט 2011.

מימון הקו

הקו האדום נבנה וממומן בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהן הוא יחזיר את הזיכיון ויעביר את האחריות על תפעול הקו בחזרה למדינה. סך היקף ההשקעה של הזכיינית, חברת סיטיפס, בפרויקט היה כ-2.3 מיליארד ש"ח ומורכב מהלוואות בעלים של בעלי המניות בסיטיפס בסכום של כ-200 מיליון ש"ח, הלוואות בנקאיות, מבנק הפועלים ומבנק לאומי, בסך כולל של כ-2.1 מיליארד ש"ח. בנוסף הייתה סיטיפס זכאית למענקים שהמדינה התחייבה לשלם בגין הקמת הפרויקט, ששולמו בשלבים עם התקדמות הפרויקט בהתאם לעמידה באבני דרך שנקבעו בהסכם הזיכיון, בסך כולל של כ-1.6 מיליארד ש"ח[3]. כמו כן, המדינה העניקה לחברת סיטיפס התחייבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטיפס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטיפס קיבלה מענק של 1.6 מיליארד שקל.

מסלול הקו

אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר. הקו מתחיל בשדרות משה דיין שבפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאט, שדרות בר-לב, חיל ההנדסה ורחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וגשר המיתרים וממשיך בשדרות הרצל עד לתחנתו האחרונה בהר הרצל. בשלב שני יוארך הקו עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.

ביולי 2014 הפסיקה הרכבת לפעול באופן זמני בשכונות פסגת זאב, בית חנינא ושועפאט, בשל נזקים שנגרמו לתשתית הרכבת במהלך הפגנות אלימות שנערכו בירושלים בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר. הנזקים שנגרמו לתשתיות הוערכו בעשרות מיליוני שקלים[4]. בשל כך תנועת הרכבות הסתיימה זמנית בתחנת גבעת המבתר.

בין 22 ביוני עד ל-22 באוגוסט 2022 הופעלה הרכבת במתכונת שירות חלקי מתחנת חיל האוויר בפסגת זאב לתחנה המרכזית, בשל עבודות בצומת הרב צבי יהודה ושדרות הרצל, ליצירת מפגש מסילות שיחבר בין התוואי האדום והירוק.

התחנות

בקו האדום 23 תחנות - כולן מעל האדמה. המרחק בין התחנות נע בין 100 ל-500 מטרים (התחנות המודגשות מוגדרות כתחנות עיקריות[דרושה הבהרה]):

פסגת זאב עד שועפאט דרום שדרות חיים בר-לב רחוב יפו שדרות הרצל

תדירות הפעלת הקו

קו הרכבת פועל החל מ־5:30 בבוקר ועד חצות. בשלב ראשון, תדירות הקו היא כל 12 דקות, ובשלב שני התדירות תהיה בין 4–5 דקות בשעות השיא לבין 8–12 דקות בשאר היום. הקו לא פועל בשבתות ובחגים, אך פועל במוצ"ש.

גשר המיתרים - גשר קלטרווה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גשר המיתרים

כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לשדרות הרצל בצומת הכניסה לירושלים. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו, הוקם בפתח תקווה). פרסומים רשמיים של העירייה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים עומד עמוד פלדה מעוקם שמתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו נמתחים המיתרים הנושאים את הגשר.

ציוד נייד

בקו האדום מופעלים קרונות מסוג "Citadis 302" מתוצרת חברת אלסטום המוזנים מקו עילי במתח של 750 וולט זרם ישר.

השפעת הקו האדום על פני העיר

כחלק מתוכנית בניית הקו האדום עברה ירושלים שיפוצים ושדרוגי תשתיות בכל העיר. במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עברו בעבר למעלה מ-280 אוטובוסים מדי שעה, עבר שיפוץ כללי וחלקים נרחבים ממנו הפכו למדרחוב. המדרחוב מתחבר למדרחוב בן-יהודה במרכז העיר ומאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר כמעט ללא חציית כבישים.

בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל הונמכה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה. תושבי ירושלים חוו את חוויית החלפת התשתיות בחפירות חוזרות ונשנות בכל רחבי העיר בעבודות שנמשכו לאורך מספר שנים בשעות היום ובשעות הלילה. עלות החלפת התשתיות עד 2011 נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים (פי 20 מהערכת העלויות כפי שחושבו ואושרו על ידי הגורמים המקצועיים בתחילתו של הפרויקט)[דרוש מקור].

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
Unknown route-map component "uexKBHFa"
נווה יעקב צפון
Unknown route-map component "uexHST"
יצחק טבנקין
Unknown route-map component "uexHST"
מזל קשת
Unknown route-map component "uexHST"
משה דיין צפון
Urban stop on track
חיל האוויר
Urban stop on track
סיירת דוכיפת
Urban stop on track
פסגת זאב מרכז
Urban stop on track
יקותיאל אדם
Urban stop on track
בית חנינא
Urban stop on track
שועפאט
Urban stop on track
א-סהל
Unknown route-map component "uKDSTeq" Unknown route-map component "uABZgl+l"
דיפו
Urban stop on track
גבעת המבתר
Urban stop on track
גבעת התחמושת
Urban stop on track
שמעון הצדיק
Urban stop on track
שבטי ישראל
Urban stop on track
שער שכם
Urban stop on track
העירייה
Urban stop on track
יפו מרכז
Urban stop on track
הדוידקה
Urban stop on track
מחנה יהודה
Urban stop on track
הטורים
Unknown route-map component "BAHN" Urban stop on track
התחנה המרכזית
Unknown route-map component "uSKRZ-G2o"
גשר המיתרים
Urban stop on track
קריית משה
Urban stop on track
החלוץ
Urban stop on track
כיכר דניה
Urban stop on track
יפה נוף
Urban stop on track
הר הרצל
Unknown route-map component "uexHST"
שמריהו לוין
Unknown route-map component "uexHST"
קריית יובל מערב
Unknown route-map component "uexHST"
גן המפלצת
Unknown route-map component "uexHST"
הנרייטה סאלד מזרח
Unknown route-map component "uexHST"
קריית מנחם
Unknown route-map component "uexHST"
צומת אורה
Unknown route-map component "uexHST"
בית הספר לרפואה
Unknown route-map component "uexKBHFe"
הדסה עין כרם


הארכת הקו האדום

הארכה צפונית לנווה יעקב

במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית את התוכניות להארכת הקו משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לשכונת נווה יעקב. מדובר בהארכת המסלול ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות[5]. התחלת הנחת המסילות במקטע זה החלה בינואר 2021[6]. נכון לינואר 2023, הנחת המסילות והחשמול הסתיימו, ומתבצעות עבודות פיתוח נופי ובניית סביבת התחנות. במאי 2023, החלו נסיעות מבחן[7]. הארכה זו צפויה להיפתח בספטמבר 2023.

הארכה דרומית להדסה עין כרם

ביוני 2013, אושרה התוכנית להארכת הרכבת הקלה עד בית החולים הדסה עין כרם. הקטע הנוסף שאושר יתחיל מתחנת הר הרצל וימשיך לאורך שכונות בית וגן, קריית היובל, קריית מנחם, מושב אורה, בית הספר לרפואה ועד למרכז הרפואי הדסה עין כרם ויכלול חמש תחנות חדשות[8].

אורכו של הקו יעמוד על 22.5 קילומטרים לאחר הארכתו המלאה. בעתיד מתוכננת הפעלה של קו מקוצר נוסף על גבי המסילה בין התחנה המרכזית להדסה עין כרם.

בשנת 2013 החלה חברת מוריה העירונית בעבודות להתאמת התשתיות למען הארכת הקו האדום. בנובמבר 2020, לאחר עיכוב של חמש שנים, החלו העבודות להנחת מסילות הרכבת הקלה ברחוב הנטקה[9]. נכון למרץ 2023, הנחת המסילות והחשמול נמצאות בשלב מתקדם אך עדיין לא הושלמו. הקטע היחיד שהושלם כמעט במלואו, למעט עבודות פיתוח נופי, הוא קטע הר הרצל-טהון. במאי 2023, החלו נסיעות מבחן[7]. הארכה זו צפויה להיפתח בספטמבר 2023.

מכרז והחלפת הזכיין המפעיל את הקו

בשנת 2015, החלו משרדי האוצר והתחבורה לנהל משא ומתן עם סיטיפס, וקבלנית העבודות אלסטום על ביצוע העבודות להארכת הקו, הכוללות: סלילת מסילות, הגדלת מספר הקרונות ואספקת מערכות לפרויקט. בשנת 2016 נפסק המשא ומתן, הצעתה של סיטיפס עמדה על כ-340-355 מיליון אירו, והמדינה הייתה מוכנה לשלם רק כ-310 מיליון. כמו כן, העלתה סיטיפס דרישה להגדלת הפיצויים שתקבל מקופת המדינה, אם זו תחליט לרכוש מידיה את הפרויקט[10].

בסופו של דבר, עקב חילוקי הדעות עם סיטיפס, הוחלט להוציא מכרז חדש להפעלת רשת ה-J-NET הכוללת את הקו הירוק של הרכבת שנמצא עדיין בשלב עבודות התשתית, וכן את הקו האדום המוארך. בינתיים ביצעה חברת מוריה את עבודות התשתית להארכת הקו באמצעות חברת האחים ברזני שהיא הקבלן המבצע שנבחר לעבודות אלו[11]. בשנת 2018 פורסם מכרז בינלאומי לבחירת זכיין שיניח את המסילות ומערכות החשמל ויפעיל את קווי הרכבת בירושלים[12], בו זכתה באוגוסט 2019 חברת TransJerusalem J-Net LTD הפועלת תחת השם "כפיר"- חברה ייעודית בבעלות משותפת של קבוצת שפיר הנדסה הכוללת את סופרבוס, ושל חברת CAF הספרדית[13] כזכיינית ניהול מערך הרכבות הקלות בירושלים. כפיר החליפה את סיטיפס כמפעילת הקו ב-16 באפריל 2021[14][15].

שלב הנחת המסילות בחלקים הנוספים החל בנובמבר 2020, והקו המחודש כולל ההארכות נועד להתחיל לפעול באוקטובר 2022[16] אך זה נדחה לספטמבר 2023.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מידע ומפת הרכבת הקלה
  2. ^ עמירם ברקת, ‏הרכבת הקלה בירושלים הצליחה, אבל הנוסעים סובלים, באתר גלובס, 13 במרץ 2019
  3. ^ אבי בר-אלי, קשיים בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים: המדינה תפתח הסכם המימון עם הזכיינית, באתר הארץ, 5 ביולי 2007
  4. ^ ידידיה בן אור, הרס רב וכתובות נאצה בתוואי הרכבת הקלה, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2014
  5. ^ הנה באה הרכבת - לנווה יעקב
  6. ^ שד' נווה יעקב, באתר תוכנית אב לתחבורה, ‏2019-06-28
  7. ^ 7.0 7.1 יובל שדה, באיחור של כמעט שנה: החלו נסיעות מבחן בהארכת הרכבת הקלה בירושלים, באתר כלכליסט, 3 במאי 2023
  8. ^ ניר בן-טובים‏, הרכבת הקלה בירושלים - עד עין כרם, באתר וואלה!‏, 27 ביוני 2013
  9. ^ שלומי הלר, ההיית או חלמתי חלום? בעיכוב של חמש שנים: העבודות להנחת מסילות הרכבת הקלה ברחוב הנטקה יוצאות לדרך, באתר כל העיר, 24 בנובמבר 2020
  10. ^ אורן דורי, המצור החדש שמאיים על ירושלים, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2016
  11. ^ יובל ניסני, וידאו – הארכת הרכבת הקלה להדסה: העבודות יחלו בעוד כחודש, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2017
  12. ^ סוניה גורודיסקי, ‏המכרז להקמת רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים יוצא לדרך, באתר גלובס, 14 ביוני 2018
  13. ^ להתראות סיטיפס: נבחרה החברה החדשה שתפעיל את הרכבת הקלה בירושלים, באתר כל העיר, 7 באוגוסט 2019
  14. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, 1.6 מיליארד שקל: המדינה רוכשת מאשטרום והראל את פרויקט הקו האדום בירושלים, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2020
  15. ^ ליאור גוטמן, שפיר הנדסה תחליף את סיטיפס בהפעלת הרכבות העירוניות בירושלים, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2019
  16. ^ ניר חסון, עבודות להארכת הרכבת הקלה בירושלים יחלו בקרוב ויימשכו עד שנת 2024, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
רכבת קלה (Citadis 302) מתוצרת אלסטום בדפו
Magnify-clip.png
רכבת קלה (Citadis 302) מתוצרת אלסטום בדפו
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0