הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
[[קובץ: |220px|{{{כיתוב}}}]]
מדינה	ישראל
עיר	ירושלים
שם המערכת	הרכבת הקלה בירושלים
מפעיל	סיטיפס
מידע על ההקמה
עלות	3 מיליארד שקלים
חברה בונה	סיטיפס, מוריה
התחלת בנייה	2006
פתיחת הקו	2011
מידע על הקו
אורך הקו	14 ק"מ (יוארך בעתיד ל-22 ק"מ)
צבע על המפה	אדום
תרשים הקו

גשר הרכבת החדש בצפון העיר

Click to Shrink Back

Click to Enlarge

---

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, כך גם הרכבל לכותל בסגול, ותחנת האוטובוסים המרכזית

הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קווי מערך הרכבת הקלה בירושלים. הוא עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר. אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא כולל 23 תחנות.

הקו נפתח לציבור ב-19 באוגוסט 2011.

מימון הקו

הקו האדום נבנה וממומן בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהן הוא יחזיר את הזיכיון ויעביר את האחריות על תפעול הקו בחזרה למדינה. סך היקף ההשקעה של הזכיינית, חברת סיטיפס, בפרויקט היה כ-2.3 מיליארד ש"ח ומורכב מהלוואות בעלים של בעלי המניות בסיטיפס בסכום של כ-0.2 מיליארד ש"ח, הלוואות בנקאיות, מבנק הפועלים ומבנק לאומי, בסך כולל של כ-2.1 מיליארד ש"ח. בנוסף הייתה סיטיפס זכאית למענקים שהמדינה התחייבה לשלם בגין הקמת הפרויקט, ששולמו בשלבים עם התקדמות הפרויקט בהתאם לעמידה באבני דרך שנקבעו בהסכם הזיכיון, בסך כולל של כ-1.6 מיליארד ש"ח. כמו כן, המדינה העניקה לחברת סיטיפס התחייבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטיפס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטיפס קיבלה מענק של 1.6 מיליארד שקל.

מסלול הקו

אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר. הוא מתחיל בפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאט, דרך בר לב, רחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וממשיך עד הר הרצל. בשלב שני יוארך הקו עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.

ביולי 2014 הפסיקה הרכבת לפעול באופן זמני בשכונות פסגת זאב, בית חנינא ושועפאט, בשל נזקים שנגרמו לתשתית הרכבת במהלך הפגנות אלימות שנערכו בירושלים בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר. הנזקים שנגרמו לתשתיות הוערכו בעשרות מיליוני שקלים. בשל כך תנועת הרכבות הסתיימה זמנית בתחנת גבעת המבתר.

התחנות

בקו האדום 23 תחנות - כולן מעל האדמה. המרחק בין התחנות נע בין 100 ל-500 מטרים (התחנות המודגשות מוגדרות כתחנות עיקריות^{[דרושה הבהרה]}):

1.פסגת זאב עד שועפאט דרום	2.שדרות חיים בר לב	3.רחוב יפו	4.שדרות הרצל
חיל האוויר, (פסגת זאב) סיירת דוכיפת, (פסגת זאב) קריית חינוך, (פסגת זאב) יקותיאל אדם, (פסגת זאב) בית חנינא מרכז שועפאט א-סהל, (שועפאט)	גבעת המבתר, (צומת הגבעה הצרפתית) גבעת התחמושת שמעון הצדיק, (בין שייח' ג'ראח למעלות דפנה) שבטי ישראל שער שכם	העירייה יפו - מרכז, (מפגש הרחובות יפו וקינג ג'ורג') ה"דוידק'ה" מחנה יהודה הטורים התחנה המרכזית	קריית משה החלוץ, (בית הכרם) כיכר דניה, (בית הכרם) יפה נוף הר הרצל

תדירות הפעלת הקו

קו הרכבת פועל החל מ־5:30 בבוקר ועד חצות. בשלב ראשון, תדירות הקו היא כל 12 דקות, ובשלב שני התדירות תהיה בין 4–5 דקות בשעות השיא לבין 8–12 דקות בשאר היום. הקו לא פועל בשבתות ובחגים, אך פועל במוצ"ש.

גשר המיתרים - גשר קלטרווה

ערך מורחב – גשר המיתרים

כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לשדרות הרצל בצומת הכניסה לירושלים. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו, הוקם בפתח-תקווה). פרסומים רשמיים של העירייה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים עומד עמוד פלדה מעוקם שמתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו נמתחים המיתרים הנושאים את הגשר.

השפעת הקו האדום על פני העיר

כחלק מתוכנית בניית הקו האדום עברה ירושלים שיפוצים ושדרוגי תשתיות בכל העיר. במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עברו בעבר למעלה מ-280 אוטובוסים מדי שעה, עבר שיפוץ כללי וחלקים נרחבים ממנו הפכו למדרחוב. המדרחוב מתחבר למדרחוב בן יהודה במרכז העיר ומאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר ללא חציית כבישים.

בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל הונמכה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה. תושבי ירושלים חוו את חווית החלפת התשתיות בחפירות חוזרות ונשנות בכל רחבי העיר בעבודות שנמשכו לאורך מספר שנים בשעות היום ובשעות הלילה. עלות החלפת התשתיות עד 2011 נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים (פי 20 מהערכת העלויות כפי שחושבו ואושרו על ידי הגורמים המקצועיים בתחילתו של הפרויקט)^{[דרוש מקור]}

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

מקרא לאה גולדברג טבנקין נווה יעקב‎ דרום מזל שור חיל האוויר סיירת דוכיפת פסגת זאב מרכז יקותיאל אדם דרך עוזי נרקיס בית חנינא מרכז שועפאט א-סהל לדיפו גבעת המבתר גבעת התחמושת שמעון הצדיק שבטי ישראל שער שכם העירייה יפו מרכז רח' המלך ג'ורג' כיכר הדוידקה שוק מחנה יהודה הטורים התחנה המרכזית גשר המיתרים קריית משה החלוץ כיכר דניה יפה נוף הר הרצל שמריהו לוין חיים חביב טהון מקסיקו איסלנד קמפוס הדסה בית חולים הדסה

הארכת הקו האדום

הארכה צפונית לנוה יעקב

במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית להארכת הקו משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לשכונת נווה יעקב. מדובר בהארכת המסלול ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות.

הארכה דרומית להדסה עין כרם

ביוני 2013, אושרה התוכנית להארכת קו הרכבת הקלה בירושלים עד בית חולים הדסה עין כרם. הקטע הנוסף שאושר יתחיל מתחנת הר הרצל וימשיך לאורך שכונות בית וגן, קריית יובל, קריית מנחם, מושב אורה, בית הספר לרפואה ועד למרכז הרפואי הדסה עין כרם ויכלול חמש תחנות חדשות.

אורכו של הקו יעמוד על 22.5 קילומטרים לאחר הארכתו המלאה. בעתיד מתוכננת הפעלה של קו מקוצר נוסף על גבי המסילה בין התחנה המרכזית להדסה עין כרם.

העבודות על הארכת הקו האדום החלו בשנת 2013, על ידי חברת מוריה העירונית ולא באמצעות הזכיין סיטיפס. בשלב הראשון העבודות מתמקדות בפינוי תשתיות והכנת התוואי.

בשנת 2015, החלו משרדי האוצר והתחבורה לנהל משא ומתן עם סיטיפס, וקבלנית העבודות אלסטום על ביצוע העבודות הרכבתיות בפרויקט הכוללות: סלילת מסילות, הגדלת מספר הקרונות ואספקת מערכות לפרויקט. בשנת 2016 נפסק המשא ומתן, הצעתה של סיטיפס עמדה על כ-340-355 מיליון אירו, והמדינה הייתה מוכנה לשלם רק כ-310 מיליון. כמו כן, העלתה סיטיפס דרישה להגדלת הפיצויים שתקבל מקופת המדינה, אם זו תחליט לרכוש מידיה את הפרויקט..

בסופו של דבר, עקב חילוקי הדעות עם סיטיפס, הוחלט להוציא מכרז חדש להפעלת הקווים הבאים של הרכבת הקלה וכן את הקו האדום המוארך. בינתיים מבצעת חברת מוריה את עבודות התשתית להכנת הקו באמצעות חברת האחים ברזני שהיא הקבלן המבצע שנבחר לעבודות אלו. עבודות התשתית אמורות להסתיים עד סוף שנת 2020. במקביל יצא מכרז בינלאומי לבחירת זכיין שיניח את המסילות ומערכות החשמל ויפעיל את קווי הרכבת בירושלים. שלב הנחת המסילות מתוכנן להתחיל בנובמבר 2020, והקו המחודש כולל ההארכות יחל לפעול באוקטובר 2022.

קישורים חיצוניים

• ראו הרכבת הקלה בירושלים בוויקישיתוף.
• אתר סיטיפס - אתר הרכבת הקלה עם הפעלתה
• הקו האדום באתר תוכנית אב לתחבורה ירושלים
• רכבת קלה, חבלי לידה קשים - פרויקט מיוחד, באתר הארץ, 4 במרץ 2011

הערות שוליים

רכבת קלה (Citadis 302) מתוצרת אלסטום בדפו

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0