הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
| הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים | ||
|---|---|---|
 | ||
| מדינה | ישראל | |
| עיר | ירושלים | |
| שם המערכת | הרכבת הקלה בירושלים | |
| מידע על ההקמה | ||
| מפעיל | סיטיפס 25px | |
| עלות | 3 מיליארד שקלים | |
| חברה בונה | סיטיפס, מוריה | |
| התחלת בנייה | 2006 | |
| פתיחת הקו | 2011 | |
| מידע על הקו | ||
| אורך הקו | 14 ק"מ (יוארך בעתיד ל-22 ק"מ)[1] | |
| תרשים הקו | ||
| ||
תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, כך גם הרכבל לכותל בסגול, ותחנת האוטובוסים המרכזית
הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קווי מערך הרכבת הקלה בירושלים. הוא עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר. אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא כולל 23 תחנות.
הקו נפתח לציבור ב-19 באוגוסט 2011.
תוכן עניינים
מימון הקו
הקו האדום נבנה וממומן בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהן הוא יחזיר את הזיכיון ויעביר את האחריות על תפעול הקו בחזרה למדינה. סך היקף ההשקעה של הזכיינית, חברת סיטיפס, בפרויקט היה כ-2.3 מיליארד ש"ח ומורכב מהלוואות בעלים של בעלי המניות בסיטיפס בסכום של כ-0.2 מיליארד ש"ח, הלוואות בנקאיות, מבנק הפועלים ומבנק לאומי, בסך כולל של כ-2.1 מיליארד ש"ח. בנוסף הייתה סיטיפס זכאית למענקים שהמדינה התחייבה לשלם בגין הקמת הפרויקט, ששולמו בשלבים עם התקדמות הפרויקט בהתאם לעמידה באבני דרך שנקבעו בהסכם הזיכיון, בסך כולל של כ-1.6 מיליארד ש"ח.[2] כמו כן, המדינה העניקה לחברת סיטיפס התחייבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטיפס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטיפס קיבלה מענק של 1.6 מיליארד שקל.
מסלול הקו
אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר. הוא מתחיל בפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאט, דרך בר לב, רחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וממשיך עד הר הרצל. בשלב שני יוארך הקו עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.
ביולי 2014 הפסיקה הרכבת לפעול באופן זמני בשכונות פסגת זאב, בית חנינא ושועפאט, בשל נזקים שנגרמו לתשתית הרכבת במהלך הפגנות אלימות שנערכו בירושלים בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר. הנזקים שנגרמו לתשתיות הוערכו בעשרות מיליוני שקלים.[3] בשל כך תנועת הרכבות הסתיימה זמנית בתחנת גבעת המבתר.
התחנות
בקו האדום 23 תחנות - כולן מעל האדמה. המרחק בין התחנות נע בין 100 ל-500 מטרים (התחנות המודגשות מוגדרות כתחנות עיקריות[דרושה הבהרה]):
| 1.פסגת זאב עד שועפאט דרום | 2.שדרות חיים בר לב | 3.רחוב יפו | 4.שדרות הרצל |
|---|---|---|---|
|
|
תדירות הפעלת הקו
קו הרכבת פועל החל מ־5:30 בבוקר ועד חצות. בשלב ראשון, תדירות הקו היא כל 12 דקות, ובשלב שני התדירות תהיה בין 4–5 דקות בשעות השיא לבין 8–12 דקות בשאר היום. הקו לא פועל בשבתות ובחגים, אך פועל במוצ"ש.
גשר המיתרים - גשר קלטרווה
ערך מורחב – גשר המיתרים
כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לשדרות הרצל בצומת הכניסה לירושלים. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו, הוקם בפתח-תקווה). פרסומים רשמיים של העירייה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים עומד עמוד פלדה מעוקם שמתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו נמתחים המיתרים הנושאים את הגשר.
השפעת הקו האדום על פני העיר
כחלק מתוכנית בניית הקו האדום עברה ירושלים שיפוצים ושדרוגי תשתיות בכל העיר. במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עברו בעבר למעלה מ-280 אוטובוסים מדי שעה, עבר שיפוץ כללי וחלקים נרחבים ממנו הפכו למדרחוב. המדרחוב מתחבר למדרחוב בן יהודה במרכז העיר ומאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר ללא חציית כבישים.
בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל הונמכה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה. תושבי ירושלים חוו את חווית החלפת התשתיות בחפירות חוזרות ונשנות בכל רחבי העיר בעבודות שנמשכו לאורך מספר שנים בשעות היום ובשעות הלילה. עלות החלפת התשתיות עד 2011 נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים (פי 20 מהערכת העלויות כפי שחושבו ואושרו על ידי הגורמים המקצועיים בתחילתו של הפרויקט)[דרוש מקור]
הארכת הקו האדום
הארכה צפונית לנוה יעקב
במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית להארכת הקו משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לשכונת נווה יעקב. מדובר בהארכת המסלול ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות.[4]
הארכה דרומית להדסה עין כרם
ביוני 2013, אושרה התוכנית להארכת קו הרכבת הקלה בירושלים עד בית חולים הדסה עין כרם. הקטע הנוסף שאושר יתחיל מתחנת הר הרצל וימשיך לאורך שכונות בית וגן, קריית יובל, קריית מנחם, מושב אורה, בית הספר לרפואה ועד למרכז הרפואי הדסה עין כרם ויכלול חמש תחנות חדשות.[5]
אורכו של הקו יעמוד על 22.5 קילומטרים לאחר הארכתו המלאה. בעתיד מתוכננת הפעלה של קו מקוצר נוסף על גבי המסילה בין התחנה המרכזית להדסה עין כרם.
העבודות על הארכת הקו האדום החלו בשנת 2013, על ידי חברת מוריה העירונית ולא באמצעות הזכיין סיטיפס. בשלב הראשון העבודות מתמקדות בפינוי תשתיות והכנת התוואי.
בשנת 2015, החלו משרדי האוצר והתחבורה לנהל משא ומתן עם סיטיפס, וקבלנית העבודות אלסטום על ביצוע העבודות הרכבתיות בפרויקט הכוללות: סלילת מסילות, הגדלת מספר הקרונות ואספקת מערכות לפרויקט. בשנת 2016 נפסק המשא ומתן, הצעתה של סיטיפס עמדה על כ-340-355 מיליון אירו, והמדינה הייתה מוכנה לשלם רק כ-310 מיליון. כמו כן, העלתה סיטיפס דרישה להגדלת הפיצויים שתקבל מקופת המדינה, אם זו תחליט לרכוש מידיה את הפרויקט.[6].
בסופו של דבר, עקב חילוקי הדעות עם סיטיפס, הוחלט להוציא מכרז חדש להפעלת הקווים הבאים של הרכבת הקלה וכן את הקו האדום המוארך. בינתיים מבצעת חברת מוריה את עבודות התשתית להכנת הקו באמצעות חברת האחים ברזני שהיא הקבלן המבצע שנבחר לעבודות אלו. עבודות התשתית אמורות להסתיים עד סוף שנת 2020[7]. במקביל יצא מכרז בינלאומי לבחירת זכיין שיניח את המסילות ומערכות החשמל ויפעיל את קווי הרכבת בירושלים[8]. שלב הנחת המסילות מתוכנן להתחיל בנובמבר 2020, והקו המחודש כולל ההארכות יחל לפעול באוקטובר 2022.[9]
קישורים חיצוניים
ראו הרכבת הקלה בירושלים בוויקישיתוף.- אתר סיטיפס - אתר הרכבת הקלה עם הפעלתה
- הקו האדום באתר תוכנית אב לתחבורה ירושלים
- רכבת קלה, חבלי לידה קשים - פרויקט מיוחד, באתר הארץ, 4 במרץ 2011
הערות שוליים
- ↑ מידע ומפת הרכבת הקלה
- ↑ אבי בר-אלי, קשיים בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים: המדינה תפתח הסכם המימון עם הזכיינית, באתר הארץ, 5 ביולי 2007
- ↑ ידידיה בן אור, הרס רב וכתובות נאצה בתוואי הרכבת הקלה, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2014
- ↑ הנה באה הרכבת - לנווה יעקב
- ↑ ניר בן-טובים, הרכבת הקלה בירושלים - עד עין כרם, באתר וואלה! NEWS, 27 ביוני 2013
- ↑ אורן דורי, המצור החדש שמאיים על ירושלים, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2016
- ↑ יובל ניסני, וידאו – הארכת הרכבת הקלה להדסה: העבודות יחלו בעוד כחודש, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2017
- ↑ סוניה גורודיסקי, המכרז להקמת רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים יוצא לדרך, באתר גלובס, 14 ביוני 2018
- ↑ ניר חסון, עבודות להארכת הרכבת הקלה בירושלים יחלו בקרוב ויימשכו עד שנת 2024, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
| תחבורה בישראל | ||
|---|---|---|
| כבישי ישראל | כביש 1 • כביש 2 (כביש החוף) • כביש 3 • כביש 4 • כביש 5 • כביש 6 (חוצה ישראל) • כביש 7 • כביש 9 • כביש 12 • כביש 20 (נתיבי איילון) • כביש 22 (נתיבי המפרץ) • מנהרות הכרמל (כביש 23) • כביש 25 • כביש 31 • כביש 40 • כביש 50 (כביש בגין) • כביש 60 • כביש 65 • כביש 70 • כביש 77 • כביש 90 • כביש 431 • כביש 443 • כביש 471 • כביש 531 • כביש 899 (כביש הצפון) • ציר אלון • לרשימה המלאה |  _landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)   |
| חברות כבישים | נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה • חברת דרך ארץ • חברת כביש חוצה ישראל • חברת נתיבי איילון • נתיבי הכרמל מערכות ותפעול • נתיבי היובל | |
| אוטובוסים | אגד • אגד תעבורה • אפיקים • גלים • דן • דן באר שבע • דן בדרום • מטרופולין • נסיעות ותיירות נצרת • נתיב אקספרס • סופרבוס • קווים - עילית • רמה תחבורה ציבורית גולן • שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת | |
| תחנות מרכזיות | התחנה המרכזית החדשה של תל אביב • התחנה המרכזית הישנה של תל אביב • מסוף 2000 • התחנה המרכזית של ירושלים • התחנה המרכזית החדשה של ראשון לציון • מרכזית המפרץ • מרכזית חוף הכרמל • מרכזית הקריות • התחנה המרכזית של באר שבע • התחנה המרכזית של אשדוד • תחנה מרכזית יבנה • תחנה מרכזית מודיעין • התחנה המרכזית של נתניה • תחנה מרכזית חדרה • התחנה המרכזית של הרצליה • תחנה מרכזית קריית גת • התחנה המרכזית של קריית שמונה • תחנה מרכזית בית שאן • תחנה מרכזית דימונה • תחנה מרכזית ערד • התחנה המרכזית של עכו • תחנה מרכזית נהריה • תחנה מרכזית כפר סבא • תחנה מרכזית רחובות • התחנה המרכזית של לוד • התחנה המרכזית של אשקלון • התחנה המרכזית של טבריה • התחנה המרכזית של צפת • תחנה מרכזית כרמיאל • תחנה מרכזית אילת • מסוף צומת רעננה • תחנה מרכזית רמלה | |
| נמלים | נמל אילת • נמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרום • נמל המפרץ • נמל חיפה • נמל הקישון • המרינה הכחולה • מרינה אשקלון • מרינה הרצליה
נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראל • רשות הספנות והנמלים • חברת נמלי ישראל | |
| רכבת ישראל | פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראל • מסילת הרכבת יפו–ירושלים • קו הרכבת המהיר לירושלים • מסילת איילון • תחנות רכבת בישראל | |
| מערכת תנועה עתירת נוסעים | כרמלית • מטרונית • רכבלית • רכבל חיפה • מסילת חיפה–נצרת • הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבע • הרכבל לכותל | |
| תעופה | רשות התעופה האזרחית • רשות שדות התעופה • נמל התעופה בן-גוריון • נמל התעופה רמון • אל על • ישראייר • ארקיע • סאן דור • שדות תעופה בישראל | |
| היסטוריה | נמל תל אביב • נמל יפו • הרכבת המנדטורית • רכבת העמק • חברות תעופה עבריות ביישוב • כביש הנפט • כביש הגבורה • דרך בורמה • הרפורמה בנמלים | |
| שונות | הרשות הארצית לתחבורה ציבורית • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • מוניות בישראל • מוניות שירות בישראל • רב-קו • תחבורה בתל אביב • תחבורה ציבורית בישראל • תל-אופן • ערכים נוספים | |
