נמל היובל
 | |
| רציפי נמל היובל באוגוסט 2013, לפני הקמת נמל הדרום מצפון להם |
נמל היובל, המכונה גם "מסוף איתן" על שמו של רפאל איתן, הוא מסוף מים עמוקים הממוקם בקצה הצפוני של נמל אשדוד. המסוף נחנך באוגוסט 2005 והוא אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם בישראל ובבנייתו הושקעו כ-3 מיליארד שקל[1].
מבנה
נמל היובל כולל את רציפים 20–24 בנמל אשדוד. רציף 21 רציף למטען כללי ופריקת מכוניות, רציפים 22 ו-23 מהווים רציפי מכולות, ורציף 24 רציף למטען כללי. עד פתיחת נמל המפרץ ב-2021, היו רציפי המכולות בנמל היובל העמוקים בנמלי ישראל, 15.5 מטר (עובדה המאפשרת עגינה של אוניות מכולות גדולות במיוחד מסוג "פנמקס"), עם עגורני גשר הגדולים בישראל[2].
הקמת הנמל כללה הרחבה של 1,150 מטרים למזח הראשי ו-1,700 מטרים של רציפים חדשים. נמל היובל הוא נמל המכולות הממוחשב הראשון בישראל. כל פעילות פריקת וטעינת המכולות בנמל היובל נעשית בעזרת תוכנת TOS - Terminal Operating System[3].
היסטוריה
תכנון הנמל
תוכנית הפיתוח לנמל "היובל" אושרה עקרונית על ידי ממשלת רבין השנייה בישיבה שנערכה ב-16 ביולי 1995, שם הנמל נבחר לכבוד חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, שכן התכנון הראשוני היה שהנמל יושלם לקראת שנת היובל למדינה - 1998. ההחלטה התקבלה בחודש בו הונחה אבן היסוד לנמל אשדוד 34 שנים קודם לכן ובשנה בה צוינו 30 שנה לפעילות נמל אשדוד. ההחלטה התקבלה לאחר עבודת הכנה של צוות היגוי שמונה על ידי שר התחבורה ישראל קיסר. הצוות הציג את מסקנותיו ואת התוכניות לבניית הנמל בפני הממשלה שציינה בהחלטתה על הקמת הנמל:
- להכיר בצורך החיוני לפתח ולהרחיב את נמלי הים התיכון, נמל חיפה ונמל אשדוד, כדי לענות על גידול בתנועת המטענים והנוסעים, וכן עקב השינויים המדיניים שהושגו עם מדינות האזור.
- לפתח את שני הנמלים לרמת השירות הנאותה, להכינם לתנאי תחרות, להבטיח רמות תעריפים תחרותיים, ולהגדיל את פעילותם העסקית.
ב-6 בספטמבר 1998, נערך טקס הנחת אבן הפינה לנמל היובל.
ביולי 1999 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את תוכנית נמל היובל[4].
באוגוסט 1999 החליטה ממשלת ישראל, ביוזמת שר האוצר אברהם בייגה שוחט[5], לקדם את הקמת הפרויקט בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), בה היזם שנבחר בונה וגם מתפעל את הנמל, במסגרת זיכיון ל-20 עד 30 שנה. התכנון היה שהפעלת הנמל החדש על ידי הסקטור הפרטי תיצור תחרות בתחום מרכזי במשק, ותתרום לשיפור השירות ולהוזלת התעריפים[6]. בעקבות החלטת הממשלה רשות הנמלים פרסמה מכרז להקמת הנמל[7]. עובדי נמל אשדוד התנגדו לכוונת הממשלה להקים את הנמל בשיטת ה-BOT, באמצעות יזם פרטי, והכריזו על סכסוך עבודה[8], ואף פתחו בעיצומים[9]. עם התפטרות של שר התחבורה יצחק מרדכי, במאי 2001, מונה במקומו אמנון ליפקין-שחק, שהודיע לעובדי הנמל כי תיתכן אפשרות שהממשלה תיסוג מהכוונה להקים את הפרויקט בשיטת ה-BOT[10]. במרץ 2001 מונה אפרים סנה כשר התחבורה וחתם על הסכם עם עובדי הנמלים לביטול הפעלת הנמל באמצעות יזם פרטי, במקום זאת הוסכם על הקמת שלוש חברות-בת, שיפעלו במסגרת רשות הנמלים, עבור כל נמל (חיפה, אשדוד, אילת)[5].
הקמת הנמל
ביוני 2000, חמש קבוצות עלו לשלב הגמר במכרז ההקמה שכלל את בניית שוברי הגלים והרציפים[11]. באוגוסט 2000 זכה מיזם משותף שכלל את חברת דרגאדוס (Dragados) הספרדית וחברת אשטרום במכרז[12]. לפי התוכניות המקוריות, התחייבה הקבוצה להשלים את הקמתם של שובר הגלים הראשי בנמל ושל שלושה רציפים עד סוף 2003. ואולם עד מהרה התברר כי הקבוצה אינה ערוכה לביצוע העבודות הן מבחינת הציוד המכני והן מבחינת כוח האדם. כך למשל, הוחלפו בשנה הראשונה לעבודות שלושה מנהלי עבודה מטעם המיזם המשותף, לפי דרישת רשות הנמלים, מטעמים של חוסר התאמה[13]. בנוסף נמנעה דרגדוס מלשלוח לישראל עובדים בעקבות פריצת האינתיפאדה השנייה. בעקבות העיכובים קנסה רשות הנמלים את הקבוצה[14][15]. ב-2004 נחתם הסכם מתוקן בין רשות הנמלים לבין אשטרום-דרגדוס בו נקבע החזר הקנסות ונקבעו לוחות זמנים חדשים לביצוע העבודות בפרויקט[16].
בדצמבר 2002, רכשה רשות הנמלים מחברת החשמל 127 דונם לפיתוח נמל היובל, תמורת 60 מיליון דולר[17].
בדצמבר 2003 הוזמן עבור הנמל ציוד טכנולוגי מתקדם, בהיקף של 72.5 מיליון אירו, שכלל 4 עגורני גשר, 24 עגורני שער, ו-6 עגורני זרוע. ספקיות הציוד היו החברה הגרמנית קוקס, החברה הפינית KCI, פלגווארה מספרד ומול מבלגיה[18].
במאי 2005 זכתה חברת אפקון במכרז לאספקה והתקנה של מערכות טכנולוגיות לתפעול מתחם הכניסה לנמל[19].
רפאל איתן שהיה אחראי מטעם קבלן ההקמה על הקמת שובר הגלים בנמל היובל. ב-23 בנובמבר 2004 הגיע איתן במכוניתו לנמל אשדוד, ועלה עם מכוניתו על שובר הגלים כדי לבדוק את מצבו. באותו יום התחוללה סערה קשה בנמל. כשאיתן יצא ממכוניתו פגע בו, ככל הנראה, גל שסחף אותו לים וגרם לטביעתו[20]. הנמל נקרא על שמו עם חנוכתו ב-2005, ועל שובר הגלים ציון לזכרו[21].
טקס חנוכת הנמל נערך ב-2 באוגוסט 2005 במעמד ראש הממשלה, אריאל שרון; שר האוצר, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, מאיר שטרית[22], אולם הנמל באותה עת הושלם באופן חלקי בלבד, והוא החל לפעול באופן מלא רק בינואר 2007, כשלוש שנים אחרי המועד המקורי שתוכנן.
בעקבות העיכובים בהשלמת הפרויקט פרצו מספר סכסוכים משפטיים בין רשות הנמלים לשותפות אשטרום-דרגדוס, ובינה לחברה דנית לעבודות ימיות שהייתה קבלן משנה[23], לגבי האחריות לעיכובים והפיצוי הכספי בעקבותיהם. בנוסף גורמים מדיניים הפעילו לחצים להגיע להסכם פשרה מהיר בעניין[24]. לאחר שלא הושגה פשרה, ביולי 2007 הגישה אשטרום-דרגדוס תביעה נגד רשות הנמלים לפיצוי בסך 962 מיליון שקל, בשל הנזקים הכספיים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מהתנהלותה הכושלת בפרויקט[25]. בתגובה לתביעה טענה כי השותפות לא הייתה כשירה לבצע הפרויקט כי השותפות לא הייתה כשירה לבצע הפרויקט וזכתה בו במרמה במכרז[26].
מספר שנים לאחר שנפתח הנמל התברר, כי בעקבות המעבר המהיר ברחבי העולם לבניית אוניות גדולות, בנפח של מעל ל-15,000 TEU, אוניות רבות אינן יכולות לעגון בו. עקב כך החל תכנון נמל הדרום מצפון לנמל היובל[27].
שדרוג הנמל
בינואר 2020, זכתה חברת פאן מדיטרניאן במכרז לשדרוג והעמקת רציף 21 בנמל, בעלות של כחצי מיליארד שקלים: מ-13.5 מטר עומק ל-17.5 מטר. שדרוג רציף 21, שאורכו הכולל הוא 850 מטר, יאפשר לאניות מכולה גדולות של כ-400 מטר אורך וכושר נשיאה של 18 אלף מכולות לפקוד את הנמל בחלקו המזרחי של הרציף ואוניות גרעינים בחלקו המערבי, באמצעות מסוע חדש[28]. העבודות צפויות להסתיים ב-2023[29]. בדצמבר 2020 נחתם הסכם עם חברת ZPMC להצטיידות ב-5 מנופי גשר מתקדמים עבור רציף 21, המותאמים לפריקה של אניות מכולה עד 24,000 TEU, בעלי יכולת פריקה וטעינה של 2 מכולות 40 רגל מלאות בו זמנית, בזכות מערכת tandem מתקדמת[30].
באפריל 2020, החל בהפעלת רציף 24 עבור אוניות צובר ומטען כללי, שבמקביל רציף 21 הושבת לצורך שדרוגו[31]. במאי הוחל בפרויקט הארכת הרציף[32].
באוגוסט 2021 הושלמה הסבת חלקו המערבי של רציף 21 לפריקת אוניות גרעינים[33], אך העבודות להקמת מסוע באורך של 2.5 ק"מ ובעלות של 220 מיליון שקלים מהרציף לממגורות אשדוד לא הושלמו, והוא החל לשמש למטען כללי[34][35].
הקמת רציף פרטי בנמל
באוקטובר 2020 פרסמה חברת נמלי ישראל מכרז ראשוני למתן הרשאה לתפעול רציף בנמל היובל. הרציף הוקם בחלקו הצפוני של הנמל, בשטח של כ-60 דונם ואורך של כ-350 מטר, לטובת העבודות להקמת נמל הדרום הסמוך. הרציף שימש את קבלן ההקמה של הנמל. לאחר סיום העבודות הוא יימסר לזוכה במכרז, לצורך השמשה ותפעול שלו[36].
מסוף הרכבת
באוגוסט 2005 הוכרז על תחילת תוכנן של מסוף רכבת בצמוד לשטח הנמל[37], לאחר חברת נמלי ישראל, רכבת ישראל ונמל אשדוד הגיעו להסכם על ביצוע הפרויקט[38].
ביולי 2007, פורסם המכרז להקמת מסוף הרכבת בעלות של כ-130 מיליון[39].
באוגוסט 2015, זכתה חברת ההובלה והלוגיסטיקה פרידנזון במכרז של חברת נמלי ישראל להפעלת המסוף ל-15 שנה, עם אפשרות הארכה בעוד 10 שנים. תמורת הזכייה במכרז פרידנזון משלמת לחברת נמלי ישראל דמי שכירות שנתיים של 10 מיליון שקל[40].
השפעה על הסביבה
בעת הדיון על אישור תוכנית הנמל, גופי איכות הסביבה, בהם החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה, התנגדו לתוכנית הנמל בטענה שהוא יגרום לנזק בלתי הפיך לחופים שמצפון לו, עקב גריעת חול קשה בעקבות הארכת שובר הגלים[41]. בנוסף מנועי אוניות הענק שיפקדו אותה יגרמו לזיהום אויר קשה. עקב כך הוסכם בין רשות הנמלים והרכבות, ובין הוועדה לשמירת הסביבה החופית של משרד הפנים, להעביר בכל שנה, 180 אלף קוב חול, מדרום נמל אשדוד לצפונו[42]. במכרז לחפירה ושינוע של החול זכתה חברת "אוקיאנה" באוקטובר 2000 והיא החלה בעבודות במקביל להקמת הנמל[43].
קישורים חיצוניים
- צבי לביא, הצעת חוק לאכיפת ההחלטה להפרטת נמל היובל, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1999
מבט בתלת ממד על פיתוח רציף 21, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:30), 7 באפריל 2021
הערות שוליים
- ^ ליאור ברון, הממשלה תדון בשבוע הבא בפיתוח הנמלים בהשקעה של 700 מיליון דולר, באתר גלובס, 9 במאי 2007
- ^ נמל אשדוד, היכרות עם תהליכי העבודה, תנועה מטענים וסחר ימי בנמל אשדוד, 2017
- ^ גל ניסים, נמל חיפה: תוקם מערכת ניהול מכולות ב-30 מיליון שקל, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2005
- ^ דליה טל, הוועדה המחוזית אישרה להפקדה את תוכנית נמל היובל, באתר גלובס, 28 ביולי 1999
- ^ 5.0 5.1 צבי לביא, שוחט לסנה: כניעתך לעובדי הנמלים מבישה, זהו יום של חרפה לישראל, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2001
הארץ, חברה בכל נמל, באתר TheMarker, 18 באפריל 2003 - ^ דוד חיון, בן-בסט: הפעלת נמל היובל ע"י יזם פרטי תמנע ניוון הנמלים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1999
- ^ דוד חיון, רשות הנמלים דחתה הגשת ההצעות במיכרז להקמת נמל היובל באשדוד, באתר גלובס, 17 באוקטובר 1999
- ^ דוד חיון, עובדי הנמלים: הרשות מציעה לסגת מתפעול נמל היובל כמרכז רווח, באתר גלובס, 13 באוקטובר 1999
דוד חיון, סכסוך העבודה בנמלים עומד להתחדש; תיתכן השבתתם כבר בעוד שבועיים, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2000 - ^ מאת דוד חיון, עובדי הנמלים פותחים בעיצומים ב-18 בחודש בשל הקמת נמל היובל, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1999
- ^ דוד חיון, שחק: לא אתעקש על הקמת הנמל באשדוד ע"י יזם פרטי; אין שיטה קדושה - כולל BOT, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2000
אבי טמקין, סופה של עוד רפורמה, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2000 - ^ דוד חיון, 5 קבוצות בשלב הגמר במיכרז לבניית שובר גלים ורציפים בנמל היובל, באתר גלובס, 22 ביוני 2000
- ^ ענת ג'ורג'י, קבוצת אשטרום זכתה במכרז נמל היובל באשדוד בהיקף של 700 מיליון שקל, באתר TheMarker, 16 באוגוסט 2000דוד חיון, אשטרום הישראלית ודרגאדוס הספרדית זכו במיכרז בנמל היובל, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2000
- ^ יצחק דנון, אושרה החלטת רשות הנמלים לפסול מפקח מטעם אשטרום במיזם נמל היובל, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2001
- ^ דוד חיון, עיכוב בהקמת נמל היובל באשדוד; יפעל ב-2005–2006 ולא ב-2004, באתר גלובס, 26 במאי 2002
- ^ אבי שמול, נמל היובל יפעל רק בשנת 2005, באתר גלובס, 8 בינואר 2003
- ^ הארץ, רשות הנמלים צפויה להחזיר למקימת פרויקט היובל אשטרום-דרגדוס 13 מיליון דולר, באתר TheMarker, 10 בפברואר 2004
- ^ דוד חיון, רשות הנמלים רכשה 127 דונם לפיתוח נמל היובל באשדוד, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2002
- ^ דוד חיון, נמל היובל באשדוד יצויד בשנת 2004 בשווי של 73 מיליון אירו, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2003
דוד חיון, חב' FELGUERA תספק לנמל היובל החדש 6 עגורני זרוע, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2003
דוד חיון, קוקס הגרמנית זכתה במכרז של רשות הנמלים בהיקף של 140 מיליון שקל, באתר גלובס, 26 בפברואר 2003 - ^ גל ניסים, נמל היובל באשדוד: אפקון בקרה זכתה במכרז של 11 מיליון שקל בנמל היובל, באתר גלובס, 15 במאי 2005
- ^ יובל אזולאי, רפאל איתן טבע למוות בנמל אשדוד, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2004
- ^ שרון קדמי, נמל היובל ייקרא על שמו של השר לשעבר - רא"ל (במיל') רפאל איתן, באתר TheMarker, 1 ביוני 2005
- ^ גל ניסים, הושק נמל היובל באשדוד: "יוציא את הענף מקיפאון", באתר גלובס, 2 באוגוסט 2005
- ^ חן מענית, קבוצת אשטרום-דרגדוס תפצה חברה דנית ב-20 מיליון שקל, באתר גלובס, 27 ביוני 2012
- ^ הארץ, גורמים מדיניים מקומיים וזרים לוחצים על נמלי ישראל לשלם 125 מ' ש' לדרגאדוס, באתר TheMarker, 21 באפריל 2005
הארץ, דחייה במו"מ בין נמלי ישראל לדרגדוס על פשרה בנמל היובל, באתר TheMarker, 26 באפריל 2005 - ^ נועם שרביט, אשטרום-דרגדוס תובעת כמיליארד שקל מרשות הנמלים בשל נזקים כספיים מפרויקט נמל היובל, באתר גלובס, 15 ביולי 2007
- ^ יצחק דנון, נמלי ישראל: אשטרום-דרגדוס זכתה במירמה במכרז לפרויקט נמל היובל, באתר גלובס, 5 בפברואר 2008
- ^ דניאל שמיל, הנמלים קטנים מדי: "בתוך 5 שנים ישראל תהיה במצור ימי", באתר TheMarker, 14 ביוני 2012
- ^ ליאב אחאבן, מסוע הגרעינים בנמל אשדוד בדרך, באתר כאן דרום, 1 באוגוסט 2020
- ^ דור גפני, החברה שבונה את הנמל המתחרה – תעמיק את נמל אשדוד, באתר כאן דרום, 1 בינואר 2020
- ^ ליאב אחאבן, נמל אשדוד חתם על הסכם רכישה של 5 מנופי גשר מהמתקדמים בעולם, באתר כאן דרום, 4 בדצמבר 2020
- ^ ליאב אחאבן, צפו: נמל אשדוד מפעיל רציף תפעולי חדש, באתר כאן דרום, 23 באפריל 2020
- ^ ליאב אחאבן, נמל אשדוד החל בפרויקט חדש, באתר כאן דרום, 27 במאי 2020
- ^ מערכת "כאן דרום", בהשקעה של חצי מיליארד ש"ח: שודרג רציף 21 בנמל אשדוד, באתר כאן דרום, 2 באוגוסט 2021
- ^ יובל שדה, רציף 21 באשדוד חזר לפעילות חלקית: 1,800 מכוניות טסלה נפרקו, באתר כלכליסט, 5 באוגוסט 2021
- ^ יובל שדה, למרות שהרציף מוכן, התבואה עדיין לא חוזרת לאשדוד, באתר כלכליסט, 16 באוגוסט 2021
- ^ דור גפני, נמל אשדוד: רציף עבודה יימסר לראשונה לגורם פרטי, באתר כאן דרום, 25 באוקטובר 2020
- ^ גל ניסים, יוקדם התכנון של מסוף הרכבת בנמל היובל, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2005
- ^ הארץ, יפורסם מכרז להארכת תוואי מסילת הרכבת בנמל היובל ב-130 מיליון שקל, באתר TheMarker, 10 במאי 2007
- ^ ליאור ברון, שנתיים אחרי פתיחת הרציפים באשדוד: פורסם המכרז להקמת מסוף הרכבת ב-130 מיליון ש', באתר גלובס, 22 ביולי 2007
- ^
ערן אזרן, מפעילת "תל אופן" תתפעל גם את מסוף הרכבת של נמל אשדוד; המניה מזנקת בכ-30%, באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2015
- ^ דוד חיון, רשות הנמלים תשמר את מאזן החול, שיופר עקב הקמת נמל היובל, באתר גלובס, 4 ביולי 2000
- ^ דליה טל, רשות הנמלים תעביר מאות אלפי קוב חול מדרום נמל אשדוד לצפונו, באתר גלובס, 3 באוגוסט 1999
- ^ שלומי גולובינסקי, אוקיאנה זכתה במכרז לחפירה ושינוע חול ים בהיקף של 9 מיליון שקל, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2000
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
34793440נמל היובל