המסילה המזרחית ההיסטורית
רכבת משא על המסילה המזרחית סמוך למושב בני עטרות | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
עיר | השרון והשפלה |
מפעיל | רכבת ישראל (בעבר הרכבת המנדטורית) |
מידע על ההקמה | |
חברה בונה | הרכבת הצבאית העות'מאנית, הרכבת הצבאית לארץ ישראל, הרכבת המנדטורית |
התחלת בנייה | 1915 |
פתיחת המסילה | 1917 |
סגירת המסילה | 1968 (כפר סבא – חדרה מזרח) |
מידע על המסילה | |
תחילת המסילה |
בעבר צומת רמז כיום צומת חמד |
סיום המסילה | לוד |
סוג המסילה | משא בעיקר ונוסעים לעיתים |
אורך המסילה | 61 ק"מ |
רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
מסלולים | רובה 1, קטע קצר 2 |
מספר התחנות | 3 |
רשימת התחנות | |
לוד, ראש העין דרום, ראש העין צפון | |
תרשים המסילה | |
המסילה המזרחית היא מסילת רכבת היסטורית אשר עברה לאורך אזורי השרון, השפלה והנגב של ארץ ישראל והקצה הדרומי שלה הגיע עד מערבו של חצי האי סיני. נסללה על ידי יחידות הצבא העות'מאני בשנים 1915–1917 כציר לוגיסטי לשינוע כוח אדם ומשאבים במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. התחברה למסילות שנעו לרוחבה של ארץ ישראל, בצפון רכבת העמק, שהייתה שלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית באמצעות מסילת השומרון ובמרכז מסילת הרכבת יפו–ירושלים.
לאחר כינון המנדט הבריטי הופעלה המסילה על ידי הרכבת המנדטורית, הוארכה עד חיפה והיוותה את הקטע המרכזי של הקו הראשי ברשת המסילות בארץ ישראל.
לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל עברה המסילה לידי רכבת ישראל, והמשיכה לשמש כחלק מהקו הראשי של רכבת ישראל עד הקמת מסילת החוף, שהחליפה אותה.
גורמי תכנון שונים מקדמים את חידושה והרחבתה של המסילה המזרחית (בין חדרה ללוד), כולל הקמתן של שבע תחנות נוסעים ומסוף מטענים ארצי.
היסטוריה
1915–1917
ראשיתה של המסילה בתחנת הרכבת טול כרם שהתחברה למסילת השומרון באמצעות מסעף מתחנת הרכבת מסעודיה. מטול כרם נבנתה שלוחה לכיוון צפון מערב – תחנת הרכבת חדרה מזרח, אל יערות האלונים שהיו בסביבתה להסקת דודי הקיטור של הקטרים, ועל מנת לספק עצים לבנית אדני המסילה דרומה. דרך צומת הרכבות בוואדי צראר התחברה המסילה למסילת הרכבת יפו–ירושלים ומתחנה אחת מדרום לה, תחנת הרכבת א-תינה התפצלה המסילה המזרחית לשתי זרועות: הארוכה הוליכה דרך באר שבע עד קוסיימה שבחצי האי סיני והקצרה לבית חאנון שבצפון רצועת עזה. מטרתו העיקרית של הקו הייתה הובלת כוחות ואספקה לחזית הדרום. כמו רכבת העמק ומסילת השומרון, המסילה נבנתה ברוחב צר של 105 ס"מ. המסילה נבנתה בשפלה הרחק מקו החוף כדי להימנע מפגיעת תותחי הצי הבריטי ששלט בים התיכון לאורך המלחמה.
1917–1948
עם כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, סללו הבריטים מחדש את המסילה מלוד אל חדרה מזרח ברוחב תקני, ומשם המשיכו את הקו צפונה אל חיפה ובכך איפשרו את פתיחת הקו חיפה – קנטרה ב-1 בנובמבר 1920, כחלק משרות הרכבת המנדטורית. בין חדרה ללוד היו תחנות בקאקון (אחיטוב), טולכרם, קלקיליה (אייל), ראש העין, רינתיה וכפר ג'יניס (תעופה).
מתחנת הרכבת כפר ג'יניס יצאו שתי שלוחות:
- שלוחה מזרחה באורך של כ-4 קילומטרים, שנבנתה על ידי הבריטים למחצבת אבן באזור הכפר בית נבאלא. השלוחה נבנתה על בסיס מסילה צרה (762 מ"מ) שנסללה מלוד לכפר א-לובאן בזמן מלחמת העולם הראשונה ונזנחה לאחריה.
- שלוחה מערבה שנבנתה בזמן מלחמת העולם השנייה אל יהודייה (עבאסייה) עד לאזור תל ליטוינסקי (תל השומר של היום).
שתי השלוחות יצאו משימוש לאחר הקמת מדינת ישראל.
1948–1969
לאחר מלחמת העצמאות נשארה כל המסילה בתחומי מדינת ישראל למעט קטע קצר סמוך לטולכרם. לשם חידוש תנועת הרכבות, נבנתה מסילה שעקפה את טול כרם ממערב ואפשרה את פתיחת הקו מחיפה, דרך ראש העין ומשם דרך מסילת הירקון אל תל אביב ב-20 בספטמבר 1949 וכן מעבר של רכבות משא אל נמל חיפה. למעט תחנת הרכבת טול כרם שנותקה מהמסילה על ידי המעקף, המשיכו תחנות חדרה, אחיטוב ואייל לשמש את נוסעי הרכבת. בשנות ה-50 נבנתה שלוחה מתחנת הרכבת רינתיה אל מחצבות באזור טירת יהודה וברקת מהן הועבר ברכבות משא חומר גלם לבניית נמל אשדוד. בשנות ה-60 ננטשה השלוחה ולאחר מספר שנים נסגרה תחנת רינתיה. תחנת הרכבת כפר ג'יניס שמשה רכבות שהובילו דלק לנמל התעופה בן-גוריון במשך מספר שנים, אך השימוש הזה הופסק וגם תחנה זו נסגרה. שלוחה אחרת נבנתה בשנות ה-60 מצומת חמד סמוך למושב שדי חמד והובילה אל אזור התעשייה של כפר סבא.
אחרי פתיחת מסילת החוף בשנת 1953 צומצם מאוד שירות הנוסעים בין כפר סבא לחדרה מזרח והמסילה שמשה בעיקר רכבות משא. בפרט שימשה המסילה להעברת צינורות המוביל הארצי ממפעל "יובל גד" באשקלון אל תחנת הרכבת אחיטוב באמצעות קרונות משא שטוחים שם נפרקו והועברו למקומם. ב-1968 נפסק לחלוטין שירות הנוסעים וב-1969 נפסק לחלוטין השימוש בקטע זה.
1969 ואילך
לאחר השבתת המסילה בין כפר סבא לחדרה בסוף שנות ה-60, המקטע המרכזי של המסילה פורק, אך התוואי שלה נותר בשני מקטעים – בצפון הארץ נשמר התוואי המקורי של המסילה בקטע שבין חיפה לחדרה המהווה כיום חלק ממסילת החוף הפעילה ובקטע המשמש רכבות משא בודדות בלבד בין "צומת רמז", נקודת הפיצול ממסילת החוף שממערב לפרדס חנה-כרכור, לבין תחנת הרכבת חדרה מזרח; ובמרכז הארץ נשמר התוואי המקורי של המסילה בקטע שבין כביש 531 ממזרח לאלישמע לבין תחנת הרכבת ראש העין צפון (המהווה כיום חיבור מסילתי בין מסילת הירקון ומסילת השרון הפעילות), ובקטע המשמש להובלת רכבות משא ורכבות נוסעים ריקות בין תחנת הרכבת ראש העין דרום לבין נקודת המיזוג של המסילה עם הקו הראשי של רכבת ישראל מצפון לתחנת הרכבת לוד. קטע זה – הקטע הדרומי של המסילה המזרחית – הוא בעצם הקטע הפעיל היחיד של המסילה שעדיין מוכר בשמו המקורי ואינו מהווה חלק ממסילה אחרת, והוא משמש כציר הראשי של רכבות המשא של רכבת ישראל על מנת שלא להעמיס על הקו הראשי, שבו עוברות רכבות נוסעים רבות וגם כציר חירום במקרה של תקלה או השבתה מכוונת של מסילת איילון.
הקטע הצפוני מחדרה מזרח (שהפכה לתחנת משא בלבד) לצומת רמז על מסילת החוף ליד פרדס חנה נשאר בשימוש עד היום ומשרת את מפעלי "גרנות" הסמוכים לתחנה. הקטע מלוד עד לצומת חמד (וממנו לאזור התעשייה של כפר סבא) נשאר בשימוש רכבות משא גם לאחר מכן וחלקו עד לראש העין שימש את רכבות הנוסעים בקו מחיפה לירושלים. בשנות ה-90 פורקה השלוחה אל אזור התעשייה של כפר סבא, ועם סגירת הקו לירושלים ב-1998 הופסק שירות הנוסעים במסילה המזרחית לחלוטין, אך הוא ממשיך לשרת רכבות משא עד היום, למעט בין השנים 2002–2003, אז שודרגה המסילה. החל מפתיחת מסילת השרון בשנת 2003 משמש קטע מסילה קצר בין צומת ראש העין וצומת חמד, בו נמצאת תחנת הרכבת ראש העין צפון, לחיבור מסילת הירקון ומסילת השרון המשמשות קו זה.
אתרים היסטוריים לאורך המסילה
לאורך המסילה ניתן עדיין לצפות בשרידי גשרים ותחנות וזאת על אף ההזנחה של אתרים אלו. אתרים אלו נבנו ברובם על ידי הטורקים (ב-1915) ובחלקם הקטן על ידי הבריטים (במהלך שינוי המסילה לרוחב תקני). רשימת האתרים להלן מסודרת גאוגרפית מצפון (חדרה) לדרום (לוד).
- תחנת הרכבת חדרה מזרח – הוקמה על ידי הבריטים ב-1920. ביציאה המזרחית עברה המסילה על גשר מעל נחל חדרה ובסמוך לו הוקם פילבוקס.
- תחנת הרכבת אחיטוב – נקראה גם "תחנת קאקון". החלק המרכזי הוקם על ידי הטורקים (קיים מבנה איתות וניתוב חדש יותר מצפון לתחנה). התחנה בשדות מושב אחיטוב.
- גשר נחל אמץ – גשר חד קשתי שנבנה על ידי הבריטים ב-1931 (השנה חרוטה על הגשר) ליד מושב אומץ.
- גשר נחל יכון – גשר חד קשתי ליד מושב גן יאשיה
- גשר נחל בחן – גשר, ממערב לקיבוץ בחן, באורך כ-40 מטר הכולל 5 אומנות אבן (הקורות האופקיות שנשאו את הפסים נהרסו). לצד הגשר בנו הבריטים פילבוקס לשמירה על הגשר.
- גשר שלוחת נחל שכם – גשר בין בת חפר ליד חנה ובצמידות לכביש 6. הגשר באורך כ-20 מטר וכולל 2 אומנות. הגשר על נחל שכם עצמו נהרס במהלך בניית כביש 6.
- תחנת הרכבת טולכרם – הוקמה על ידי הטורקים. נקודת החיבור של המסילה המזרחית למסילת השומרון.
- גשר נחל תאנים – גשר טורקי באורך של כ-50 מטר הכולל 3 קשתות ו-6 אומנות. הגשר צמוד לכביש 6.
- גשר נחל אברך – גשר טורקי בן 2 קשתות ממערב ליישוב טייבה.
- גשר נחל אלכסנדר – גשר טורקי בן 4 קשתות. לצד הגשר בנו הבריטים פילבוקס לשמירה על הגשר.
- תחנת הרכבת אייל – נבנתה על ידי הטורקים. מאחר ששירתה בעיקר את תושבי קלקיליה נקראה תחנת קלקיליה.
- גשר נחל קנה – גשר טורקי בן 4 קשתות באורך של כ-50 מטר. מדרום לנחל קנה מתאחדת המסילה המזרחית עם המסילה החדשה בין כפר סבא ללוד.
- תחנת הרכבת ראש העין דרום – נבנתה על ידי הטורקים.
- גשר נחל שילה – נבנה על ידי הטורקים וכולל 4 אומנות. לא גשר קשתות. בקרבת כפר סירקין. לצד הגשר בנו הבריטים פילבוקס לשמירה על הגשר (רק בסיסו נותר).
- תחנת הרכבת רינתיה – נבנתה במקור על ידי הטורקים, כ-3 ק"מ ממנה הייתה ממוקמת גם תחנת וילהלמה אשר שירתה את בני היישוב הטמפלרי הזה. נהרסה ב-1933 ונבנתה מחדש עם חידוש הקו בשנות ה-50.
- גשר נחל בית עריף – נבנה על ידי הטורקים וחודש על ידי רכבת ישראל. בקרבתו בנו הבריטים פילבוקס אולם הוא נפגע והופל בתקופת העבודות לחידוש המסילה. נקרא גם "גשר לונדון" ו"מפל הכלבים".[1]
- תחנת הרכבת כפר ג'יניס – נבנתה על ידי הבריטים.
- גשר מעל נחל נטוף. הגשר המקורי הוחלף בגשר חדש אולם הפילבוקס קיים.
- תחנת הרכבת לוד – תחנת צומת. נבנתה ב-1892 על ידי הטורקים כחלק ממסילת הרכבת יפו–ירושלים.
- שלוחת כפר סבא – בקרבת שדי חמד נבנתה שלוחה מזרחה לכוון אזור התעשייה של כפר סבא עד לבית האריזה ומפעל פקר פלדה. השלוחה נבנתה בתקופת המנדט או לאחר הקמת המדינה. במסגרת ההקמה נבנה גשר בטון מעל תעלת מים ממזרח לשדי חמד. המסילה עוד הייתה בשימוש בשנות ה-90 אולם רובה פורקה. נכון ל-2016 ניתן עדיין לראות פסי רכבת פה ושם אולם חלקים גדולים מהסוללה נהרסו במהלך הרחבת אזור התעשייה והגשר משמש מעבר כלי רכב לשדי חמד.
גלריה
-
תחנת הרכבת חדרה מזרח
-
מסילה מפורקת מדרום לתחנת חדרה מזרח
-
תחנת הרכבת אחיטוב
-
גשרון על נחל אמץ. מעל אבן הראשה נחרטה השנה 1931
-
גשר מעל נחל יכון ליד מבצר קאקון
-
גשר ופילבוקס על נחל בחן
-
גשר 2 קשתות מעל נחל אברך ליד טייבה
-
גשר על נחל תאנים מדרום לטול כרם
-
גשר ופילבוקס מעל נחל אלכסנדר
-
תחנת הרכבת אייל
-
גשר בקרבת נווה ימין
-
גשר 4 קשתות על נחל קנה ליד אלישמע
-
תחנת הרכבת ראש העין דרום
-
גשר ושרידי פילבוקס על נחל שילה ליד כפר סירקין
-
תחנת הרכבת רינתיה
-
תחנת הרכבת כפר ג'יניס
-
פילבוקס ליד הגשר מעל נחל נטוף
-
תחנת הרכבת הישנה בלוד
תכנון עתידי
- ערך מורחב – המסילה המזרחית החדשה
בעשור הראשון של המאה ה-21 הוחלט לשקם את קו הרכבת המזרחי של המדינה שפורק בשנות ה-60. במסגרת הפרויקט מתוכננת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה-כפר סבא ובהמשך הכפלת המסילה בקטע ראש העין-לוד הקיים. התחנות מיועדות בקו הן חדרה מזרח, אחיטוב, בת חפר, שער אפרים/טייבה, כוכב יאיר, כפר סבא צפון, ובקטע הפעיל מדרום לראש העין צפון, תוספת או תפעול מחדש של תחנות בראש העין דרום, אלעד, ותעופה. בכל הנקודות האלו, למעט תחנות אלעד וכוכב יאיר פעלו בעבר תחנות בקו ההיסטורי וחלק מהמבנים שעדיין קיימים בהן יעברו שימור.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
|
---|
- הודעה מטעם הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) על אישור התפישה התכנונית של חידוש המסילה המזרחית, 14 באפריל 2008
- אודי עציון, עולים על המסילה, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בספטמבר 2016
- תת"ל 22 באתר רשות מקרקעי ישראל, 18 בנובמבר 2012
הערות שוליים
המסילה המזרחית ההיסטורית | ||
---|---|---|
|
31741238המסילה המזרחית ההיסטורית