מרינה אשדוד
 | |
| מרינה אשדוד - מבט מהאוויר | |
| פרטים | |
|---|---|
| תאריך פתיחה | פברואר 1999 |
| מפעיל | חברת "המרינה הכחולה בע"מ" |
| בעלים | רשות מקרקעי ישראל |
| שטח | 200 דונם |
מרינה אשדוד היא מרינה השוכנת בחוף ימה של העיר אשדוד, מול "הקריה" - המרכז העירוני הראשי של העיר.
היסטוריה
בתוכנית מתאר ארצית - תמ"א 13, שאושרה ביולי 1983, הוקצה שטח באשדוד להקמת מגנה כחלק מתוכנית ארצית להגדלת מספר מקומות העגינה בישראל לסירות קטנות יאכטות וסירות מפרש פרטיות[1]. "חברת אשדוד - בוני ערים בע"מ", שהייתה בעל הזיכיון להקמת העיר אשדוד, החלה לתכנן הקמתה של מרינה כחלק ממתחם תירות ונופש[2]. במקביל החלו יזמים שונים לפנות לעירייה ומינהל מקרקעי ישראל בבקשה לחכור את השטח לטובת הקמת הפרויקט[3][4], או להקים בתי מלון סמוך למיקומה המתוכנן[5].
באפריל 1994, זכתה בזיכיון להקמת המרינה קבוצה בה היו שותפים, קבוצת אשטרום (55%), חברת "מגור החזקות" של איש העסקים עודד רונן (25%) וחברת "דיור ב.פ." (20%) (שהייתה אז בבעלות בנק הפועלים[6]). לצורך הקמת הפרויקט הוקמה חברה בשם "המרינה הכחולה בע"מ". החברה חתמה על הסכם עם עיריית אשדוד, "החברה העירונית לפיתוח אשדוד" ומינהל מקרקעי ישראל, לפיו יוענקו לה זכויות חכירה בקרקע בשטח של כ-208 דונם לבניית שטחי מגורים, מלונאות לסוגיה, מסחר ומשרדים. בסמוך לחתימת הסכם ההקמה, שילמה החברה למינהל כ-111 מיליון שקל. על פי הסכם, היה על החברה להקים את המרינה, הכוללת מעגנה לכ-550 כלי שיט, ולתפעל אותה בחכירה למשך 20 שנה[7].
הקמת המרינה הושלמה ב-1998, אך פתיחתה התעכבה לאחר שעמותת אדם טבע ודין ניהלה מאבק ציבורי ומשפטי נגד היזמים ונגד העירייה. בטענה, כי בניית המרינה תגרום נזק בלתי הפיך לחופי אשדוד[8]. בנוסף התנגדה מפקדת חיל הים, באמצעות משרד הביטחון, לאישור לתוכנית "עורף המרינה" במשך כשנתיים וחצי. מאחר שלטענתה, התוכנית עשויה לפגוע במתקני חיל הים ובפעילותו המבצעית באזור. בספטמבר 1998, אישרה סופית את התוכנית הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הדרום, לאחר שמשרד הביטחון הסיר את התנגדותו. תוכנית "עורף המרינה" כללה זכויות בנייה בהיקף של 235 אלף מ"ר, לבניית 1,000 חדרי מלון, 1,000 דירות-נופש, ועוד 25 אלף מ"ר של שטחים מסחריים ומבני ציבור[9]. בדצמבר 1999, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באשדוד, את פרויקט המגורים הראשון המתוכנן להבנות בעורף המרינה. במסגרת הפרויקט הוקמו בשלב ראשון שלושה מגדלי מגורים בגובה של 20 קומות[10]. באוקטובר 2002 מכרה "המרינה הכחולה" מגרשים לבנייה בפרויקט ל-6 חברות, ביניהם בוני התיכון וי.ח. דמרי בניה ופיתוח, תמורת 32.5 מיליון דולר[11]. בניגוד לפרויקט מרינה הרצליה, בה אמורים היו המבנים לשמש למלונות או דירות נופש במרינה באשדוד מבני המגורים ב"עורף המרינה" הם במרחק גדול מהמרינה והחוף ואשרו כדירות מגורים. חלק גדול מרוכשי הדירות בפרויקט היו תושבי חוץ, רבים מהם צרפתים[12].
המרינה הייתה אמורה להשתלב בטיילת העיר אשדוד, ובנוסף לכ-1,000 יחידות דיור שרובן נבנו, היה אמור להיבנות אזור מסחרי, משרדים ובתי מלון, שטח ציבורי פתוח עם גינון וכן אגם מי ים. אך היזמים ביקשו לשנות את תוכנית המתאר של הפרויקט ולהגדיל את הבנייה למגורים על חשבון במקום השטחים שנועדו לבתי מלון, מסחר ומשרדים. ומאז הקמת הפרויקט, השטח בין המרינה עצמה לפרויקט המגורים נשאר לא מפותח[13][14]. באוגוסט 2019 הודיעה עיריית אשדוד על תחילת העבודות להקמתו של האגם המלאכותי והשטח הציבורי הפתוח סביבו[15].
בפברואר 2019 פקעה הזיכיון של חברת "המרינה הכחולה" להפעלת המרינה, עיריית אשדוד החלה במשא ומתן עם רשות מקרקעי ישראל להעביר לאחריותה את תפעול המרינה[16].
תוכניות עתידיות
 |
פרק זה עוסק במיזם עתידי
| |
| פרק זה עוסק במיזם עתידי |
במסגרת עדכון של תמ"א 13, מקודמת תוכנית מתאר ארצית חדשה למעגנות. במרינה באשדוד מתוכננת הרחבת קיבולת העגינה בכ-150 מקומות על שובר הגלים הגדול מבפנים, והעתקת שובר הגלים המשני צפונה והגדלת נפח המעגנה בכ-300-250 מקומות עגינה. ובסך הכל תוספת של כ-450-400 מקומות עגינה[17][18]
מבנה המרינה
צורתו של אגן העגינה קרובה לעיגול ובמרכזו רציף הנשלח כזרוע למרכז האגן. הרציף בנוי בדומה למנורה והוא שולח שלושה רציפי אצבע לכל צד. במרינה יש כ-550 מקומות עגינה. חברת אשדוד-ים מפעילה במקום מספנה ובה מנוף בעל יכולת הרמה של 50 טונות, בית ספר למשיטי אופנועי ים וסירות וכן חנות לכלי עבודה, ציוד ימי ציוד דיג וצלילה. עוד פועלים במרינה שלוחה של בית הספר אורט ימי אשדוד, מספר קבוצות של עמותת זיו נעורים, מועדון גלישה ושיט, מוסך לתיקוני מנועי כלי שיט וכן יאכטות לסיורים לאורך מישור החוף הדרומי.
איכות הסביבה
המרינה גרמה מאז הקמתה להרס רצועת החוף, עקב עצירת החול המגיע מהים מכיוון דרום. ההרס מתבטא בצמצום רוחב החוף וצמצום כמות החול לאורך החופים באזור שמצפון לנמל אשדוד, כך שנותרו בהם רק סלעים, ואף בוצע בו הזנת חול מלאכותית. מצפון למרינה ועד לנמל אשדוד יש תופעה של הצטברות חול והגדלת שטח החוף[19].
גלריה
קישורים חיצוניים
- אודות המרינה
- דור גפני, המרינה באשדוד על פרשת דרכים, באתר "כאן דרום", 12 בספטמבר 2019
הערות שוליים
- ^ תכנית מתאר ארצית חלקית לחופים - חוף הים התיכון - תוכנית תמא/ 13/ ים - תיכון - אושרה בממשלה ב-31 ביולי 1983
- ^ אבי דר, אשרוד - עיר בת 30, מעריב, 12 ביוני 1986
- ^ עזרא ינוב, ים, תיירות ומרינה, מעריב, 2 במרץ 1988
- ^ מרדכי אלקן, חזון המרינה באשדוד מתחיל להתממש, מעריב, 15 ביוני 1990
- ^ "אמריקה" הגיעה לאשדוד, מעריב, 24 במאי 1988
- ^ שי שלו, דיור: המימוש הריאלי הרווחי ביותר של בנק הפועלים, באתר גלובס, 5 בפברואר 1998
- ^ שי שלו, הפסד של 52 מ' ש' בפרויקט המרינה באשדוד, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2004
- ^ גדי גולן, צילקר אישר קיום פעילות מסחרית במרינה באשדוד, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1998
- ^ גדי גולן, אושר מיזם "עורף המרינה" באשדוד - משהב"ט הסיר התנגדותו, באתר גלובס, 6 בספטמבר 1998
- ^ אלעזר לוין, אשדוד: אישור ראשון למגורים במרינה, באתר גלובס, 13 בדצמבר 1999
- ^ אלעזר לוין, אשדר, דמרי, בוני התיכון וצרפתי קנו את מתחם המרינה באשדוד ב-32.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2002
- ^ אריק מירובסקי, עם הגב לים, באתר הארץ, 8 במרץ 2007
- ^ דוד חיון, הוועדה המחוזית דרום הפקידה בתנאים תוכנית לשינוי פרויקט המרינה באשדוד, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2004
- ^ צפריר רינת, 275 דירות פרטיות יוקמו בשטח ציבורי באשדוד, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2010
- ^ רבקה יניב, הערכה בעירייה: בעוד חודשיים תחל בניית האגם במרינה, באתר "כאן דרום", 30 באוגוסט 2019
- ^ דור גפני, המרינה באשדוד על פרשת דרכים, באתר "כאן דרום", 12 בספטמבר 2019
- ^ מינהל התכנון -תמ"א 13 - מעגנות
- ^
יעל דראל, חופים לעשירים: המדינה מתכננת להקים תשע מרינות חדשות לאורך חופי ישראל, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2018
- ^ צפריר רינת, החולות נסחפים, והתכווצות החופים בישראל מחריפה, באתר הארץ, 14 ביוני 2016
27944997מרינה אשדוד