רבי יהושע בן לוי
| מקום קבורה | עלה לשמיים בעודו בחיים ויש הסוברים שנקבר בעיר טבריה. |
|---|---|
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | ראשון לאמוראים תחילת תקופת האמוראים |
| השתייכות | היה ריש מתיבתא בלוד, ובסוף ימיו הייתה ישיבתו בטבריה |
| רבותיו | רבי יהודה בן פדיה, בר קפרא, רבי אלעזר הקפר |
| תלמידיו | רבי סימון, רבי חייא בר אבא, רבי חמא בר עוקבא, ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת |
| בני דורו | רבי חנינא, רבי יונתן |
רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים, לקראת שנות ה-ד' אלפים (ראשית המאה ה-3). היה מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.
על חייו
רבי יהושע בן לוי למד בלוד אצל בר קפרא, רבי אלעזר הקפר ורבי יהודה בן פדיה. בנעוריו הכיר את רבי יהודה הנשיא ובהמשך סיפר על מעשיו[1].
היה ריש מתיבתא בלוד, ורק בסוף ימיו הייתה ישיבתו בטבריה. היה עשיר ובעל נכסים, עסק בצרכי ציבור והשתדל לטובת בני עמו אצל השלטונות, בקיסריה[2] וברומא[3]. סמך את תלמידיו לדון יחידי, להתיר נדרים, לראות כתמים ולהתיר בכורות.
באהבתו הגדולה להוראת התורה לימד תורה גם לחולי ראתן (מחלה מידבקת קשה)[4].
סיפורים אחדים מלמדים על מאבקו במינים (נוצרים) שהיו בעירו[5].
עולא בר קושב, שהיה מבוקש על ידי השלטונות הרומיים, הסתתר בלוד, עירו של רבי יהושע בן לוי. צרו השלטונות על העיר ואיימו להחריבה אם לא יוסגר עולא בר קושב. שכנע אותו ריב"ל להסגיר עצמו. אף שריב"ל פעל בהתאם להלכה בסוגיה זו, נענש בכך שלא זכה יותר לגילוי אליהו. לאחר שצם פעמים אחדות שב אליהו והתגלה לו ואמר: "ולמסורות אני נגלה?" התגונן ריב"ל ואמר: "ולא משנה עשיתי?" ענה אליהו: "וזו משנת החסידים?"[6]
תואר מיוחד היה לו בריבי. שפירושו: גדול הדור[7].
במדרש מספרים שרבי יהושע נמנה עם הצדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן[8], וכך מובא גם בתלמוד בבלי[9].
משפחתו
אחיו, היה רבי יהודה בן לוי[10].
רבי יהושע בן לוי נשא את בתו של רבי יוסי בר פיטרס[11].
בנו, רב יוסף[12] הביא הלכה בשמו[13], וייתכן שהיה חתנו של רבי יהודה נשיאה.
היה לו בן שנפטר בחייו בצעירותו[14], ובנו היה רבי מיאשה בר בריה דרבי יהושע בן לוי[15], מדי ערב שבת הקפיד לשמוע פרשת השבוע ממנו[16].
זהותו
רבי יהושע בן לוי השתייך לדור המעבר בין תקופת התנאים לתקופת האמוראים. אף שעיקר פועלו מוזכר בתלמוד, כאמורא, זכה להופיע גם במשנה החותמת את שישה סדרי משנה, (וכן מופיע בפרק השישי של מסכת אבות, שאינו חלק אינטגרלי של המשנה ונכתב מאוחר יותר). את הופעתו בסוף המשנה מסביר הרב אהרן היימאן: "והיה גדול כל כך בעיני בני דורו שחברו מאמרו היקר ... לסוף משנת רבינו הקדוש"[17].
בניגוד לגישה המקובלת, לפיה רבי יהושע בן לוי האמורא הוא גם זה המוזכר בסיום המשנה,[18] בעל הערכי תנאים ואמוראים מציין שהיו שני חכמים בשם זה, האחד הוא תנא המוזכר במשנה במסכת אבות, והשני הוא אמורא המוזכר רבות בתלמוד. הוא מסביר, כי לא מסתבר לומר שרבי יהושע בן לוי, רבו של רבה בר בר חנה, ותלמידו של רבי אלעזר הקפר[19], וחי בזמן התנאים, הוא אותו רבי יהושע בן לוי המוזכר כתלמידו של רבי חנינא[20] וחי בזמן האמוראים. הוא מוסיף ומציין שמן ההכרח שהיו שני חכמים בשם זה, כי על אחד מהם מובא שנפטר על מיטתו כדרך כל האדם ולא עלה בסערה השמימה. אודות כך הוא מביא את המובא במדרש רבה[21]: ”עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא מראה להן הקב"ה עד שבהן בעולם הזה, ונפשן שביעה והן ישנין.. כי עתה שכבתי אז ינוח לי, בשעת סילוקן של צדיקים הקב"ה מראה להן שכרן, זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן פטרוס תלתהון אמרי תלתא קראי כד דמכין.. חד אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו, וחד אמר תערוך לפני שולחן נגד צוררי וחד אמר כי טוב יום בחצריך מאלף"...”. אגדה זו מובאת גם בתלמוד ירושלמי[22] בשינוי קטן, וכן מובאת במדרש שוחר טוב: ”וישמחו כל חוסי בך.. רבי זבדי בן לוי ורבי יוסי בן פסטוס ורבי יהושע בן לוי, שלושה אלו קראו פסוקים אלו בשעת פטירתן מן העולם”.
תורתו
מאמריו בהלכה ובאגדה רבים, והם משקפים את מחשבותיו בנושאי תיקון המידות ומוסר. בהלכה הלך בדרך משנתו של רבי, ואמר "עמוד ברזל זו המשנה"[23], ודקדק בה לפרשה. כלל היה בידו: כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין אחד יודע מה טיבה, צא וראה מה הצבור נוהג ונהג[24].
מאמריו הרבים באגדה הביאו לכינויו "בעל אגדה" בפי בני דורו[25], וכך גם נמצא לאחר פטירתו ספרו "פנקסיה דרבי יהושע בן לוי" בענייני אגדה[26]. עם זאת, אמר ”הדא אגדתא - הכותבה אין לו חלק, הדורשה מתחרך, והשומעה אינו מקבל שכר”[27] ומפרשים שהתכוון לאגדות המינים שרבו בימיו. (בעיני הטוענים שהיו שני חכמים בשם רבי יהושע בן לוי, הסתירה לכאורה ביחסו לאגדה היא אחת מהראיות לכך[28]).
אמרותיו
מאמר שלו, העוסק בדברי אגדה, חותם את ששת סדרי המשנה: ”אמר רבי יהושע בן לוי, עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר[29], להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא”[30]. רבי עובדיה מברטנורא מפרש ש"יש" הוא בגימטריה שלש מאות ועשר, "כלומר שההנאה וקורת רוח שיש לכל צדיק וצדיק בעולם הבא הוא שלש מאות ועשר פעמים כנגד כל העולם הזה, שאין העולם הזה כולו אלא חלק משלש מאות ועשר ממה שיש לכל צדיק וצדיק נחלה לעולם הבא".
בפרק ו' של מסכת אבות, שהוא תוספת מאוחרת לה, מופיע מאמר נוסף שלו, העוסק גם הוא בדברי אגדה: ”אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם", וְאוֹמֵר "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹקִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת", אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת".”
דיבר בשבח השמירה על ניקיון הלשון. אמר: ”לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר (בראשית ז, ח) 'מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה'”[31] וכן: ”מלה בסלע ומשתוקא בשתים”[32].
אמירה נודעת שלו היא ”כסף מטהר ממזרים” (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א עמוד א')
במסכת דרך ארץ זוטא, פרק השלום מובא: ”אמר רבי יהושע בן לוי: גדול הוא השלום. שהשלום לארץ כשאור לעיסה. אלמלא שנתן הקב"ה שלום בארץ, הייתה החרב והחיה משכלת את האדם. מה טעם? דכתיב: "ונתתי שלום בארץ"[33] ואין ארץ אלא ישראל, שנאמר: "ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ"[34], ואומר: "והנה כל הארץ יושבת ושוקטת"[35].”
במדרש מובא כי פגש את אליהו הנביא על פתח מערת רבי שמעון בר יוחאי, וכאשר שאל אותו מתי מגיע המשיח, הוא שלח אותו למשיח עצמו שישב בשערי רומי. כאשר הוא פגש את המשיח שאל אותו - מתי כבודו מגיע לגאלינו? אמר לו - היום. כאשר לא הגיע המשיח עד סוף היום, התפלא רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בר יוחאי הסביר את כוונת המשיח - "היום אם בקולו תשמעו"[36].
 |
ראו גם – לוחות ושברי לוחות מונחות בארון |
סיפור כניסתו לגן עדן בעודו חי
במדרש מספרים שרבי יהושע נמנה עם תשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן[37], וכך מובא גם בתלמוד בבלי[9].
על פי הסיפור, כשהגיע זמנו של רבי יהושע בן לוי למות, הורו למלאך המוות לעשות את רצונו, בזכות צדיקותו. נגלה מלאך המוות בפני ריב"ל. אמר לו ריב"ל: הראה לי את מקומי בגן עדן. הסכים לכך מלאך המוות. בדרכם אמר לו ריב"ל: תן לי את סכינך, שבאמצעותו אתה ממית, כדי שלא תפחיד אותי בדרך. נתן לו מלאך המוות את סכינו. כאשר הגיעו לגן עדן הרים מלאך המוות את ריב"ל כדי להראות לו את מקומו, קפץ ריב"ל ונכנס לגן עדן. תפס אותו מלאך המוות בכנף בגדו, להחזירו. אמר לו ריב"ל: בשבועה, אינני בא אליך. אמר הקב"ה: אם אי פעם בחייו הפר שבועתו, שיחזור. כיוון שמעולם לא הפר שבועתו, נשאר ריב"ל בגן עדן. אמר לו מלאך המוות: החזר לי את סכיני, ולא החזיר (כדי שמלאך המוות לא ימית יותר). יצאה בת קול ואמרה: תן לו אותה, שהיא נחוצה לבריות.
מחלוקת לעניין מיקום הקבר
במערות הקבורה של בית שערים נמצאו שלושה ארונות קבורה, שעליהם הכתובות: "הארון הזה... / בתו של רבי יהושוע... / זכר / צדיקים לברכה", "זו ארונו שלרבי יושוע ה...", "זו ארו (נ)ה שלקירה מגה / אשתו של רבי יהושוע/ בן לווי שלום". הארכאולוג נחמן אביגד שיער שאלה ארונות הקבורה של רבי יהושע בן לוי, אשתו ובתו, אך הוסיף הסתייגות "מכל מקום, רק על יסוד הדמיון בשם קשה לקבוע אם יש זיקה בין האמורא, ובין רבי יהושוע בן לווי הנזכר בכתובת"[38]. בעקבות ניתוח סוציולוגי שערך קבע ההיסטוריון בן ציון רוזנפלד: "משמע מההיבט הסוציולוגי יש מקום לזהות את ר' יהושע מהכתובות במערכת 20 בבית-שערים עם ריב"ל המוכר מספרות חז"ל"[39].
בשנת ה'תשס"ט מצא מיטש פילצר, תושב המושב ציפורי שבגליל, במהלך חפירות לקראת בנייה, מערת קבורה מהמאה ה-3 המצוינת כקברו של רבי יהושע בן לוי הקפר[40]. כשפנה לארגון אתרא קדישא סירבו להתייחס לפנייתו, בטענה שרבי יהושע בן לוי עלה בחייו לגן עדן, אולם כשהחלה רשות העתיקות לטפל בממצא, עלתה ההנחה כי אין הכוונה לרבי יהושע בן לוי שעליו דובר במדרש שעלה בחייו לגן עדן אלא לחכם אחר, ולכן מצוין שמו בתוספת הכינוי "הקפר" על מנת להבדיל בינו לבין החכם המפורסם. עם זאת, ייתכן שמדובר ברבי יהושע בן לוי זה[41].
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "רבי יהושע בן לוי", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 89-75.
- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "ר' יהושע בן לוי", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 187-185.
- בן ציון רוזנפלד, רבי יהושע בן לוי: תולדותיו ופעלו הציבורי, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב.
- י' פרנקל, "דמותו של רבי יהושע בן לוי בסיפורי התלמוד הבבלי", דברי הקונגרס העולמי הששי למדעי היהדות, חלק ג, תשל"ג, עמ' 403–417.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יהושע בן לוי |
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי יהושע בן לוי |
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יהושע בן לוי", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים קצ"ט-ר"ה, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "רבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 646-636, באתר היברובוקס
- רבי יהושע בן לוי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יצחק ב"ר צבי רחלין, בר לואי, ניו יורק, ה'תרס"ז, באתר היברובוקס
פרק 17 – דברי הימים: ימשיך כבודו – על עשרת הצדיקים שנכנסו לגן עדן. חלק ב' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ו עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס' עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה א'
- ^ בראשית רבה, פרשה ע"ח, פסקה ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז' עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ח', הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פ' עמוד ב'.
- ^ ילקוט שמעוני, ספר יחזקאל, פרק כח.
- ^ 9.0 9.1 תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ה', הלכה ח'. וכפי שפירש שם הפני משה. השתייכו לשבט לוי.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ה'; אם מקבלים את השערת החוקרים אביגד ורוזנפלד, הרי ששמה היה "מגה".
- ^ הרב אהרן הימן, "רבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 752, באתר היברובוקס
משה יהודה בלוי (עורך), "יוסף ברבי יהושע בן לוי", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים תע"ג-תע"ד, באתר היברובוקס. - ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק א', הלכה ו'
- ^ קהלת רבה פרק י' פסוק ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ב'
- ^ הרב אהרן הימן, "רבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 642, באתר היברובוקס
- ^ במקורות הבאים:
- הרב אהרן הימן, "רבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 646-636, באתר היברובוקס
- צבי קפלן (סופר) (צ. ק.),"יהושע בן לוי", האנציקלופדיה העברית (כרך יט, עמ' 245-244), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ח.
- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "ר' יהושע בן לוי", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 187-185.
- בנימין לאו, "רבי יהושע בן לוי", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 89-75.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף מ"ט עמוד א'.
- ^ פרשת ואלה ימי שני חיי אברהם, פסיקתא ב, ג-ד
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה ה'
- ^ ויקרא רבה, פרשה כ"א, פסקה ה'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז', הלכה ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ה עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו עמוד א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א'
- ^ כך באנציקלופדיה "דעת" בשם וויס
- ^ ספר משלי, פרק ח'
- ^ משנה, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ג' עמוד א'
- ^ ויקרא רבה, פרשה ט"ז, פסקה ה'
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ו.
- ^ ספר מלאכי, פרק ג'
- ^ ספר זכריה, פרק א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד א'.
- ^ ילקוט שמעוני, ספר יחזקאל, פרק כח.
- ^ נחמן אביגד, בית שערים, ג, תשל"ב, עמ' 79, 184-183
- ^ בן ציון רוזנפלד, החכם ר' יהושע בן לוי ואשתו קירה מגה: לפירושן של כתובות מבית-שערים, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 36-11
- ^ אריק וייס, מצאת צדיק, באתר nrg, 18 בספטמבר 2009
- ^ ראו דיון בעניין זה: ד"ר מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי, כתובות קברי ציפורי, המכון לארכאולוגיה גלילית המכללה האקדמית כנרת
ד"ר מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי, האם התגלה קברו של ריב"ל?
33498350רבי יהושע בן לוי