רבי נהוראי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
רבי נהוראי היה תנא ארץ-ישראלי מהדור הרביעי. (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). היה מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. במשנה מופיעים עשרות מאמרים בשמו.
במסכת עירובין דף יג ע"ב מובא ”תנא, לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר? שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה. ולא נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו”.
מאמרותיו
- משנה, מסכת קידושין, פרק ד': ”רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה וקרן קיימת לעולם הבא, ושאר כל אומנות אינן כן - כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב. אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו: בנערותו מה הוא אומר? (ספר ישעיה, פרק מ') "וקוי ה' יחליפו כח" בזקנותו מהו אומר? (ספר תהלים, פרק צ"ב) "עוד ינובון בשיבה" וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום (ספר בראשית, פרק כ"ד) "ואברהם זקן... וה' ברך את אברהם בכל". מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה שנאמר (ספר בראשית, פרק כ"ו) "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי"”
- משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"ד: ”רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחביריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען”[1].
- מסכתות קטנות, מסכת כלה, פרק א': ”ר' נהוראי אומר כל המבייש פני חבירו, סוף הוא מתבייש, ולא עוד אלא שמלאכי השרת דוחפין אותו וטורדין אותו מן העולם, ומראין קלונו לכל באי עולם, וכל מי שיש בו בשת פנים, לא במהרה הוא חוטא, שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו”
- מסכתות קטנות, מסכת דרך ארץ, פרק רבי שמעון: ”ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא נערים ילבינו זקנים, זקנים יעמדו לפני נערים, בת קמה באמה, כלה בחמותה, ואין הבן מתבייש מאביו”
- ^ מובא גם במסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא א', פרק כ"ג.