רב יהודה בר חביבא
רבי יהודה בר חביבא (מוזכר לעיתים בתואר "רב" ולעיתים בתואר "רבי") היה אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3), תלמידו של שמואל[1]. מאמריו בתלמוד מועטים, רובם ככולם בשם חכמים אחרים או ברייתות שמסר[2].
על קורותיו, מקומו ומשפחתו, לא ידוע דבר, פרט לעובדה שבתו נישאה לבנו של האמורא המפורסם רב יהודה, מגדולי תלמידיו של שמואל[3].
המאמר היחיד שאמר ואינו בשם חכם אחר הוא אודות שילובה של פרשת ציצית בקריאת שמע[4]:
"פרשת ציצית מפני מה קבעוה? אמר רבי יהודה בר חביבא: מפני שיש בה חמשה דברים: מצות ציצית ("ועשו להם ציצית"), יציאת מצרים ("אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים"), עול מצוות ("למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי"), ודעת מינים, הרהור עבירה, והרהור עבודה זרה" ("ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם")
.
שמו
במספר מקומות בתלמוד הוא מוזכר בתואר "רבי" יהודה בר חביבא, ממנו ניתן להסיק, אולי, כי הוסמך בארץ ישראל, שהרי אמוראים בבליים לא נקראו בשם זה, אך ייתכן שמדובר בטעות דפוס, ואכן במקומות אחרים הוא מוזכר בתואר "רב". ד"ר מיכאל הייגער מביא כי במסכת שבת הוא מובא בתואר "תני ר' יהודה בר חביבא" וכן מובא בפירוש רבינו חננאל שם, אם כי בדברי סופרים הוא מוזכר ללא התואר רב[5]. כמו כן בערכי תנאים ואמוראים מצטט את הגמרא שם ללא התואר "ר", אך בהמשך הוא עצמו מביא את התואר "ר'".
בספר יוחסין השלם[6] בערכו הוא מוזכר בתואר "רב יהודה חביבא" (בלי "בר"), אך הוא מזכיר כי ישנה גם גרסה "רב יהודה בר חביבא".
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב יהודה בר חביבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 560, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "רב יהודה בר חביבא", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים פ"ו-פ"ז, באתר היברובוקס
הערות שוליים
