רבי שמעון ברבי ינאי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| השתייכות | הדור השני לאמוראי ארץ ישראל |
|---|---|
| רבותיו | אביו רבי ינאי |
רבי שמעון ברבי ינאי היה אמורא ארצישראלי בדור השני.
קורות חייו
היה בנו של רבי ינאי ולמד אצל אביו, ומסר הלכה גם בשם אחותו ששמעה מאביו.
היה לו בן שנקרא רבי ינאי על שם אביו, ולמד אצלו ומסר מימרות בשמו.
מסופר עליו[1] שפעם בצר את כרם אביו בחול המועד כיון שהענבים עמדו להתקלקל, ראו כל העם ובצרו גם הם כרמיהם, בשנה האחרת הניח את הכרם ויבש כרמו אף שהיה מותר לו לבצור, כדי שיראוהו כל העם ולא יבצרו את כרמיהם, אבל כבר למדו כל העם ממנו שבצר את כרמו במועד בשנה הראשונה ואז עשו שלא כדין ובצרו את כרמיהם במועד, אבל בשנה השנייה לא למדו ממנו שלא בצר את כרמו ושוב עשו שלא כדין ובצרו את כרמיהם, ועל כן אומרת הגמרא שיש ללמוד ממעשה זה שיש לאדם חשוב להיזהר במעשיו כי הבריות לומדים ממנו להקל ולא להחמיר.
אמרותיו
- אמר רבי שמעון בי רבי ינאי אני לא שמעתי מאבא, אלא אחותי אמרה לי משמו, ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל. אבל אין כופין עליה כלי[2].
- כל זמן שישראל בגלות ומתגוללים באפר, כביכול גם הקב"ה כן, וכשישראל מתפללים 'קומה ה'' יאמר הקב"ה 'עתה אקום'[3], וזה מה שהתנבא ישעיה הנביא, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים[4], ועל אותה שעה נאמר[5] הס כל בשר מפני ה', למה? 'כי נעור ממעון קדשו' שיתנער מעפרו לחזור למעון קדשו[6].
- בנו רבי ינאי דרש בשמו על הפסוק[7] 'צר המעטירה', שהוא רומי הרשעה שנקראה על שם סופה שיעטרוה ויקיפוה בקוצים כדי לשרפה[8].
- בנו רבי ינאי דרש בשמו, שבשעה שבא גלית להלחם עם דוד נתן הקב"ה רמ"ח כבלים של ברזל על רמ"ח איבריו, והקשו עליו להתקרב לדוד, באותה שעה התפלל דוד ואמר[9] "אל תתן ה' מאוויי רשע" לא תתן לו תאוותו, "זממו אל תפק" לא תרפה את הרסן והזמם שקשרתו, "ירומו סלה" יתרוממו כבליו והחזיקם על כתפיו שלא יוסיף להתקרב[10].
- דרש את שמות סריסי אחשורוש 'בזתא ואבגתא'[11], אמר הקב"ה משחק אני עליהם ואעשה אותם לשחוק בפי כולם, עד שאפילו הנשים היושבות על הגת ישחקו עליהם ויבוזו להם על מה שנעשה במשתה זה[12].
קישורים חיצוניים
הרב אהרן היימן, רבי שמעון ברבי ינאי, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ג, עמוד 1191
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ב', הלכה ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ג, הלכה ז'.
- ^ ספר ישעיה, פרק ל"ג, פסוק י'.
- ^ ספר ישעיה, פרק נ"ב, פסוק ב'.
- ^ ספר זכריה, פרק ב', פסוק י"ז.
- ^ שיר השירים רבה, פרשה ד', פסקה ח'.
- ^ ספר ישעיה, פרק כ"ג, פסוק ח'.
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"א, פסקה ז'.
- ^ ספר תהלים, פרק ק"מ, פסוק ט'.
- ^ ויקרא רבה, פרשה כ"א, פסקה ב'.
- ^ מגילת אסתר, פרק א', פסוק י'.
- ^ אסתר רבה, פרשה ג', פסקה י"ב.