רב נחמן בר יצחק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב נחמן בר יצחק
תקופת הפעילות רביעי וחמישי לאמוראי בבל
השתייכות ראש ישיבת פומבדיתא
רבותיו רב נחמן בר יעקב, רב חסדא ורבא
תלמידיו רבינא וחבריו
בני דורו רב פפא, רב הונא בריה דרב יהושע
ראש ישיבת פומבדיתא ה־7
ד'קי"גד'קי"ז

רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו המובהק של רבא ונטל חלק חשוב בסידור ועריכת התלמוד הבבלי. בקיאותו במקראות הייתה שם דבר, ומכוחה יישב סוגיות רבות המסתמכות על מדרש הכתובים. שימש במשרת ראש כלה, ולאחר פטירתו של רבא עמד בראשות ישיבת פומבדיתא משנת ד'קי"ג (353) עד לפטירתו בשנת ד'קי"ז (356).

רבותיו, חבריו ותלמידיו

רב נחמן בר יצחק למד אצל חשובי האמוראים של הדורות שלפניו: הוא חי כבר בזמנו של רב יוסף, אך לא נראה שלמד אצלו. למד אצל רב נחמן בר יעקב, רב חסדא ובעיקר אצל רבא.

אחרי פטירת רבא נתחלקה ה"מתיבתא" לשתים, ועמד רב נחמן בר יצחק בראשות הישיבה בפומבדיתא, ורב פפא עמד בראשות ישיבת נרש, שהיה קרוב לסורא.[1]

חבריו היו אמוראי הדור החמישי מבית מדרשו של רבא: רב פפא, רב הונא בריה דרב יהושע וחבריהם. רב אחא בר יוסף היה דודו. על חבריו נמנה גם רב אדא בר אבא, על כך מסופר, כי מנהגו של רב נחמן בר יצחק היה שמדי יום לפני שנכנס לדרשה היומית הוא סיכם את יסודות הסוגיא עם רב אדא, וכך הייתה הסוגיא ברורה לו ונכנס לדרשה. באותו יום שנפטר רב אדא, עיכבו אותו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שלא היו במעמד סיום המסכת שערך רבא למסכת, ושאלו אותו כיצד למד רבא הלכות מסוימות בהלכות מעשר בהמה. רב אדא אמר להם את תורתו של רבא, ובינתיים חיכה רב נחמן בר יצחק לרב אדא שיבוא ללמוד עמו ולסכם את יסודות הסוגיא, וכבר הגיע זמן הדרשה אך רב נחמן בר יצחק התעכב כי חיכה לרב אדא שיכין עמו את השיעור. שאלו תלמידיו את רב נחמן: מאוחר כבר, מדוע מחכה רבינו? השיב רב נחמן בר יצחק: מחכה אני שתבוא לכאן מיטתו של רב אדא בר אבא שנפטר. מיד יצא הקול שנפטר רב אדא[2].

תלמידיו היו אמוראי הדור השישי, רב הונא בריה דרב נחמן. רבינא וחבריו.

זיהויו כרב נחמן 'סתם'

במקומות רבים בתלמוד בבלי הוזכר האמורא 'רב נחמן' בסתם, בלא לפרט איזה רב נחמן הוא. הראשונים דנו בשאלה זו ונחלקו בה. שיטת רש"י[3] שהמדובר הוא ברב נחמן בר יצחק. אולם ראשונים רבים[4] חולקים עליו וסוברים שרב נחמן בסתם הוא רב נחמן בר יעקב[5].

למחלוקת זו ישנן השלכות בהבנת סוגיות רבות בש"ס. לדוגמא, בספר פני שלמה למסכת גיטין (נג ע"ב) מפרש את מחלוקת רש"י ותוספות בסוגיא שם, על פי מחלוקתם הכללית בזיהויו של רב נחמן; בספר דברי דוד למסכת ברכות (כב,א) דן בכך שרב נחמן עסק בטהרה של תשעה קבין, על אף שלפני כן מבואר שם שרב נחמן בר יצחק סובר שתקנת הטבילה הזו כבר בטלה.

אישיותו ופועלו

סידור התלמוד שכלל הרחבת הסוגיות הקדומות ועריכתן, נעשה בחלקו הגדול על ידי רב נחמן בר יצחק. כך העיד על עצמו: "אנא לא חכימאה אנא ולא חוזאה אנא ולא יחידאה אנא; גמרנא וסדרנא אנא"[6]ארמית: "אינני חכם, אינני נביא ואינני יחידי; לומד ומסדר (סוגיות) אני"). אכן, בכעשרה מקומות שונים ברחבי התלמוד הבבלי חותם רב נחמן ב"י את הסוגיה בעזרת סימן המוצע לזיכרון הסוגיה ושמות החכמים הדנים בה. בכעשרה מקומות אחרים מיישב רב נחמן תמיהות המתעוררות על מדרש הפסוקים, בעזרת הקביעה שהדרשה נובעת מצורת כתיבת הפסוק, אף שקריאתו היא שונה (קרי וכתיב).

בתלמוד מסופר[7], כי החוזים בכוכבים חזו לאמו של רב נחמן בעודו תינוק, כי הוא עתיד להיות גנב. אמו ציוותה עליו להקפיד לכסות את ראשו, כדי שתהיה עליו יראת שמים. באחד הימים, כאשר נשרה כיפתו ארצה, התעורר בו יצר הגנבה, והוא מיהר לטפס על עץ דקל שראה ולקצוץ בשיניו אשכול של תמרים. מעשה זה הוא אחת הסיבות לכך שיהודים דתיים מקפידים ללכת בכיסוי ראש[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אגרת רב שרירא גאון
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ב עמוד א'.
  3. ^ מסכת גיטין לא ע"ב
  4. ^ תוספות גיטין לא ע"ב. ובמקומות נוספים; חידושי הרשב"א וחידושי הר"ן בגיטין שם.
  5. ^ הרחבה אודות 'רב נחמן' סתם, נכתבה באריכות בערך רב נחמן בר יעקב.
  6. ^ מסכת פסחים קה ע"ב
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו עמוד ב'.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31421636רב נחמן בר יצחק