רבי יוסי בן פטרוס
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור הראשון לאמוראים |
| השתייכות | אמוראי ארץ ישראל |
| תחומי עיסוק | אגדה |
| בני דורו | בר קפרא, רבי יהושע בן לוי, זבדי בן לוי |
רבי יוסי בן פטרוס היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון.
ביוגרפיה
תורתו של רבי יוסי בן פטרוס מובאת בעיקר במדרשי האגדה, שם מוזכר יחד עם בר קפרא[1] וזבדי בן לוי.
בתלמוד הירושלמי הוא מוזכר פעמיים בלבד, בשם "רבי יוסי בר פיטרס", ובתור חמיו של רבי יהושע בן לוי[2]. על פי הנאמר שם, היו לרבי יהושע שתי נשים, ואשתו הראשונה, (אשר על פי השערת חלק מהחוקרים שמה היה "קירה מגה"[3]), הייתה ביתו של רבי יוסי בן פטרוס. לפי גרסת "סדר הדורות", נראה שאישה זו הייתה אשתו היחידה של רבי יהושע בן לוי[4].
עוד מסופר בתלמוד הירושלמי, שרבי יוסי בן פטרוס היה "להוט אחר התורה", ולכן התיר לעצמו ללמוד עם התלמידים ששלח לו בר קפרא בימי אבלו, אף על פי שלאבל אסור לעסוק בתורה[2]. בעל ערכי תנאים ואמוראים מתאר אותו כ"חסיד ואדם גדול ולהוט אחר דברי תורה"[5].
מאימרותיו
בויקרא רבה מובאות מספר דרשות העוסקות בפסוק ”זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה” (תהלים, נ"א, י"ט). הדרשה הבאה מובאת בשם רבי יוסי בן טרטס, המזוהה כרבי יוסי בן פטרוס[4]:
במדרש המובא גם בתלמוד הירושלמי ובמקומות נוספים, מסופר על מה שאמרו זבדי בן לוי, רבי יהושע בן לוי, ורבי יוסי בן פטרוס, בשעת מיתתם:
זבדי בן לוי ורבי יוסי בן פטרוס ורבי יהושע בן לוי קראו כל אחד ואחד מהן בשעת סילוקן מן העולם (את אחד מהפסוקים הבאים): אחד מהן קרא (תהלים, ל"ב, ו'): "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו" והאחד קרא (תהילים, ל"א, כ') "מה רב טובך אשר צפנת ליראך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם" והאחד קרא (תהילים, ל"ג, כ"א) "כי בו ישמח לבנו".
בתלמוד הירושלמי מובא מדרש זה בנוסח אחר, המחליף את הפסוק "כי בו ישמח ליבנו" בפסוק "וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו" (תהלים, ה', י"ב), ומונה אותו לפני הפסוק "מה רב טובך"[6]. במדרשים אחרים מוזכרים גם הפסוקים "תערוך לפני שלחן" (תהלים, כ"ג, ה'), ו"כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי" (תהלים, פ"ד, י"א)[7]. הרב יהודה אדרי כתב (ע"פ הירושלמי), שהפסוק שאותו אמר רבי יוסי לפני מיתתו הוא הפסוק "ישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו"[8].
קישורים חיצוניים
- נפתלי משכיל לאיתן (עורך), "ר' יוסי בן פטרוס", סדר הדורות, חלק ב, ורשא, 1892, עמודים 220–221, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "ר' יוסי בן פטרוס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 734–735, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ד, פסקה ה'
- ^ 2.0 2.1 תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ה'
- ^ ראו בהרחבה בערך רבי יהושע בן לוי, בפרק מחלוקת לעניין מיקום הקבר
- ^ 4.0 4.1 נפתלי משכיל לאיתן (עורך), "ר' יוסי בן פטרוס", סדר הדורות חלק ב, ורשא, 1892, עמודים 220–221, באתר היברובוקס
- ^ משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוסי בן פטרם", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א'
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ב, פסקה ב', ילקוט שמעוני; ספר ישעיהו, רמז תס"ח
- ^ הרב יהודה אדרי, "ר' יוֹסַי בֶּן פֶּטְרוּס", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 169, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
29677134רבי יוסי בן פטרוס