רבי נתן
| תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
|---|---|
| תלמידיו | רבי יהודה הנשיא |
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי. עלה בצעירותו לארץ ישראל, כ-200 שנים לאחר עליית הלל הזקן, וכיהן כאב בית דין בסנהדרין שבאושא, תחת נשיא הסנהדרין, רבן שמעון בן גמליאל. מיוחסת לו המסכת אבות דרבי נתן, שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של מסכת אבות. מרבותיו של רבי יהודה הנשיא. במשנה מוזכר רק פעמיים, בסוף מסכת ברכות ובסוף מסכת שקלים.
רבי נתן היה ידוע כדיין מומחה ש"יורד לעומק הדין"[1]. אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "שעבודא דרבי נתן":
- "רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'"[2].
הוא השתתף בניסיון להדחתו של רבן שמעון בן גמליאל, יחד עם רבי מאיר. לאחר שהניסיון סוכל, קנס רבן שמעון את רבי נתן שלא יזכירו את שמו בבית המדרש, ואת תורתו ימסרו בשם "יש אומרים"[3].
היה מומחה בענייני ברית מילה, והורה מתי יש להזהר מלמול את התינוק, מחשש פיקוח נפש. הוא עצמו, הורה מתי למול תינוקות ששלושה בנים ממשפחתן נפטרו אחרי ברית מילה, והסביר מתי הזמן בו יש לערוך את ברית המילה. בעקבות כך, נקראו התינוקות "נתן הבבלי" על שמו[4]
במדרש קהלת ז' מובא: "טוב- זה רבי נתן, וחוטא- זה תלמידו". לאור מדרש זה נראה שהיה לו תלמיד שנעשה מין.
ראו גם
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "ר' נתן: חכם בבלי באושא", בספרו: חכמים, כרך שלישי: ימי גליל, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 283-275.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "ר' נתן (הבבלי תנא דמתניתין)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 953-949, באתר היברובוקס
- "נתן, רבי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 125–126, באתר HebrewBooks
- רבי נתן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "רבי נתן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
.png){kind=small}
