ויתור מעונה
| מקום פעילות | ארץ ישראל יתכן בגליל העליון בעיר מעון |
|---|---|
| תלמידיו | יתכן רבי חונה |
ויתור מעונה (או ויתר מעונה[1]) הוא אמורא ארץ ישראלי שמוזכר פעם אחת בתלמוד, מהיחידים מחז"ל שנקראו בשם בן שני מילים או בשני שמות[2]. אך חוקרים רבים שללו את קיומו, ואף בגרסת הרמב"ן לירושלמי הוא אינו מופיע.
אזכורו בתלמוד
ויתור מעונה נזכר פעם אחת בירושלמי כשרבי אבדומא דציפורי אומר דבר הלכה משמו של רבי חונה, שאמר משמו של ויתור מעונה[3].
מפרשי הירושלמי, הקרבן העדה והפני משה פירשו שהכוונה לחכם שנקרא כן[2], וכך כתב גם הרב אהרן הימן[4]. יש שלא גרסו "מעונה", ולפי גרסה זו שמו היה רק "ויתור"[5].
פירוש שמו
יש שביטאו את שמו וְיָתָר ופירשו שמקורו בשם אביתר, וכונה מעונה כי היה מעיר מעון שבגליל העליון[6].
שאלת קיומו
חוקרים רבים[7] פקפקו בקיומו של חכם זה עקב שמו הלא שגרתי, ופירשו שהכוונה לויתור מהונה של האשה כשהאות ה' והאות ע' מתחלפות כדרך הירושלמי, ופירושו נקשרת שם לסוגיה שנידונה שם בתלמוד על כתובת אשה; לחילופין ניתן לגרוס ויתור "מעתה", כלומר שהיא מוותרת מעתה על הונה.
לגירסת הרמב"ן[8], יש לגרוס בירושלמי "משום התניי", כלומר בשם תנאים.
הערות שוליים
- ^ רבי זאב וולף רבינוביץ', שערי תורת ארץ-ישראל, באתר היברובוקס.
- ^ 2.0 2.1 רבי יעקב כהנא שארית יעקב, סימן ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק א', הלכה ב'.
- ^ תולדות תנאים ואמוראים - חלק א.
- ^ רבי יעקב כהנא, תולדות יעקב סימן י"א בשם הרמב"ן; שאול ליברמן, על הירושלמי.
- ^ מוסד הרב קוק, סיני - עח (ג-ד), עח (ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ביניהם: רבי יעקב שור, כתבי וחידושי הגאון רבי יעקב שור; רבי יהושע אייזיק שפירא, נחלת יהושע חלק א-ב
- ^ רמב"ן, מסכת כתובות, דף ק"י עמוד ב'.