רב הונא קמא
רב הונא, שמוזכר גם כרב הונא קמא (=הראשון; להבדילו מן האמורא הבבלי המפורסם רב הונא, בן הדור השני) היה ראש הגולה בבבל בתקופה שבה פעל רבי יהודה הנשיא בארץ ישראל, בדור החמישי לתנאים. מצאצאי משפחת המלוכה של דוד המלך.
ראש הגולה בבבל
התואר "ראש הגולה" מתייחס לראש ההנהגה המדינית של היהודים בבבל והסמכות העליונה לעניינים פנים-יהודיים. משרה זו הוחזקה בידי משפחה המיוחסת לדוד המלך, ליהויכין מלך יהודה ולזרבבל בן שאלתיאל. לרוב הוכר ראש הגולה על ידי השלטון כנציג היהודים. משרת ראש הגולה בבבל מקבילה למשרת נשיא הסנהדרין בארץ ישראל, ולפעמים התואר "נשיא" בתלמוד מכוון לראש הגולה[1].
במקביל לרב הונא קמא ראש הגולה, היה רבי יהודה הנשיא ("רבי") נשיא הסנהדרין בארץ ישראל, שמקום מושבה בתקופה זו היה בגליל. בתלמוד[2] מסופר על שאלה ששאל רבי את רבי חייא, תוך כדי דיון בדיני שעיר נשיא, קרבן שעל המלך להביא במקרה שחטא חטאים מסוימים[3]:
- שאל רבי את רבי חייא: כגון אני, האם ראוי להתחייב בקרבן זה של הנשיא? כלומר - האם, עקרונית, מעמדי שווה למעמד של מלך, שעליו אמרה התורה "אשר נשיא יחטא" ומתחייב, בתנאים מסוימים, קרבן מיוחד? (השאלה היא עקרונית ולא מעשית, שכן בתקופתו של רבי יהודה הנשיא בית המקדש היה חרב)
- ענה רבי חייא: "הרי צרתך בבבל" ("צרה" = אישה שנייה). כלומר, מעמדו של ראש הגולה היושב בבבל שווה למעמדך, אינך ה"נשיא" הבלעדי, וחיוב בקורבן האמור אינו חל אלא על מלך (או נשיא) שמעמדו הוא עליון ובלעדי.
בנוסח המובא באיגרת רב שרירא גאון, שמצטט את דברי התלמוד הללו, בסוף תשובתו של רבי חייא נוספו המילים "ומנו - רב הונא", שפירושן: ומיהו (ראש הגולה שהוא כ"צרה" לגביך) - רב הונא.
בעיני נשיא הסנהדרין בארץ ישראל
בתלמוד הירושלמי מסופר[4]:
- רבי יהודה הנשיא אמר: כל מה שיאמר לי אדם אני מוכן לעשות, חוץ ממה שעשו בני בתירה להלל זקני, שהסירו את עצמם מן הנשיאוּת ומינו אותו לנשיא עליהם[5]. בכל זאת, אם יעלה רב הונא ראש הגולה לכאן אושיב אותו למעלה ממני, שהוא משבט יהודה, ואני משבט בנימין, הוא צאצא ישיר של דוד המלך, מן הזכרים, ואני צאצא של דוד מצד הנקבות.
- פעם אחת נכנס רבי חייא לפניו ואמר לו: הנה רב הונא בחוץ! נתכרכמו פניו של רבי. אמר לו רבי חייא: ארונו בא, הוא נפטר. אמר לו רבי: צא וראה מי מחפש אותך בחוץ! יצא רבי חייא ולא מצא אדם בחוץ, והבין שרבי כועס עליו. נהג בעצמו דין נזיפה ולא בא לפני רבי בשלושים הימים הבאים.
זיהוי
רב הונא ראש הגולה מוזכר מספר פעמים בתלמוד, בשם הסתמי "רב הונא". לרוב, שם זה מתייחס לאמורא הידוע רב הונא, בן הדור השני לאמוראי בבל ותלמידו המובהק של רב. השם הזהה יוצר בלבול בזיהוי, ולכן כינה רב שרירא גאון, ובעקבותיו ראשונים ואחרונים נוספים, את רב הונא ראש הגולה בשם רב הונא קמא (קמא=הראשון, בארמית).
בתלמוד ירושלמי[6] ובמדרש רבה[7] מכונה "רב הונא ריש גלותא".
מספר פעמים בתלמוד הבבלי מופיע המשפט "בעא מיניה שמואל מרב הונא", שמשמעותו: שאל ממנו שמואל מרב הונא. ביטוי זה, "שאל ממנו", מבטא יחסי רב ותלמיד, בדרך כלל השואל הוא תלמידו של הנשאל. כיוון שהאמורא שמואל (השואל, התלמיד) חי בדור הראשון, ורב הונא (האמורא) חי בדור השני, התקשו בעלי התוספות בביטוי זה, שכן לא ייתכן ששמואל היה תלמידו של רב הונא שהיה צעיר ממנו באופן משמעותי. מסקנתם של בעלי התוספות היא ששני חכמים הוזכרו בשם הסתמי "רב הונא"[8]. בעקבות דבריהם, יש מי ששיער שרב הונא ששמואל שאל ממנו היה רב הונא קמא - ראש הגולה[9].
פטירתו
רב הונא נפטר בחייו של רבי יהודה הנשיא. מן המסופר בירושלמי[10] משמע שלאחר פטירתו של רב הונא הובא ארונו לקבורה בארץ ישראל. ע"פ עולי רגל קדומים נקבר בעלמא במערת עלמה.
על כיסא ראש הגולה ישב אחריו מר עוקבא[11].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב הונא קמא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמוד 359, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ט עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ב עמוד ב'. כן ראו "שערי תורת בבל" לרבי זאב וולף רבינוביץ', עמוד 152.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"א עמוד ב'
- ^ ויקרא ד, כב-כו; מסכת הוריות פרק שלישי.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו עמוד א'
- ^ כתובות דף סה עמוד ב
- ^ קהלת פרק ט פסוק ח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"ג עמוד א' ותוספות שם.
- ^ סדר הדורות; אטלס עץ חיים של הרב רפאל הלפרין, ועוד. אבל ראו בספר "שערי תורת בבל" לר' זאב וולף רבינוביץ' עמוד 377.
- ^ כלאים ט, ג; מובא לעיל.
- ^ איגרת רב שרירא גאון.
31596552רב הונא קמא