רבה בר רב שילא
| מקום פעילות | בבל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | רביעי אמוראים |
| רבותיו | רב חסדא, רב מתנה, רב המנונא סבא (אמורא) |
| בני דורו | אביי ורבא |
רבא (או רבה או רבי אבא) בר רב שילא היה בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.
על רבותיו נמנו מלבד רב חסדא, רב מתנה, ורב המנונא סבא[1]. שימש כדיין[2].
מסופר, כי מצא את אליהו הנביא. שאלו: מה עושה כעת הקדוש ברוך הוא? אמר לו אליהו הנביא: אומר שמועות (דברי תורה) משמם של חכמי התנאים, חוץ מרבי מאיר, מכיוון שלמד תורה מפיו של אחר. שאל אותו רבה בר שילא: והלא לקח רק את הפנימיות מתורתו, אבל לא למד ממעשיו, כאדם המוצא רימון, שאוכל את תוכו וזורק את קליפתו? השיב אליהו הנביא: בעקבות דבריך, אומר הקב"ה שמועה מפיו של רבי מאיר - ”מאיר בני אומר...”[3]
רבה בר רב שילא הוא האמורא הראשון המוזכר בתלמוד בבלי בדף הראשון בש"ס[4] ע"פ ה"שלמי חיים" זו הסיבה שנבחר להאמורא הפותח את הש"ס כי הוא בעל המאמר דלעיל שמביע את העובדה כי כל מאמר תורני הנאמר בתורה נאמר מפי הקדוש ברוך הוא.
אמרותיו
לעולם יבקש אדם רחמים מהקב"ה, אפילו עד כיסוי העפר האחרון שבו יכסו את קברו[5].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבה בר רב שילא |
- הרב אהרן הימן, "רבה בר רב שילא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1083–1084, באתר היברובוקס
הערות שוליים
31419753רבה בר רב שילא