מנימין בר איהי
| השתייכות | הדור הראשון לאמוראי בבל |
|---|---|
| בני דורו | שמואל |
| אב | איהי |
מנימין[1] בר איהי היה אמורא בדור הראשון לאמוראי בבל. בתלמוד לא הובאו הלכות בשמו, אך מאידך נמסרו כמה דברים המעידים על חסידותו.
משפחתו
רבי יצחק למפרונטי לומד משמו שלאביו קראו איהו (ואין זה כינוי מטעם אחר)[2], ורבי אברהם זכות מזהה את אביו כהאמורא רב איהי[3].
כמו כן מזהים אותו כאחיו של האמורא אבוה בר איהי הנזכר עמו בתלמוד בכמה מקומות כדלקמן[4].
חסידותו
כאשר מנו החכמים הנהגות שבשלהן הם זכאים לשכר טוב, העידו מנימין ואבוה בר איהי על התרחקותם מגויים, האחד העיד על עצמו שמעולם לא הביט בפני גוי, והשני העיד שמעולם לא עשה שותפות עם גוי[5]. כן העידו על יחסם למשרתיהם, האחד העיד על עצמו שהיה נותן למלצר ששירת את המסובים לטעום מכל סוגי המאכלים שהגיש קודם הסעודה, לעומתו העיד השני שנתן למלצר קודם הסעודה לאכול סוג אחד של מאכל עד כדי שובע, ואחרי הסעודה נתן לו לטעום מכל שאר הסוגים. אליהו הנביא אחז מהנהגתו של הראשון והיה מגיע להיפגש רק עמו[6].
הערות שוליים
- ^ יש גרסאות בנימין בר איהי.
- ^ ערך 'איהי', פחד יצחק.
- ^ רבי אברהם זכות, רב איהי, יוחסין השלם (לא נמצא כזה אמורא בגירסאות התלמוד כיום וראו: רבי יחיאל הלפרין, רב איהי, סדר הדורות - חלק ב).
- ^ שער הגלגולים הקדמה ל"ו וספר היוחסין מאמר שני ערך 'אבוה בר איהי'. ורבי יחיאל הלפרין מציין לאמורא בשם רבא בר איהי: רב איהי, סדר הדורות - חלק ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ח , תוספות, מסכת בכורות, דף ב' עמוד ב', ד"ה שמא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"א עמוד א'.
