פלימו
מקום פעילות | ארץ ישראל |
---|---|
תקופת פעילות | תנא בדור המעבר לאמוראי ארץ ישראל |
רבותיו | רבי יהודה הנשיא |
פלימו היה מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, מחכמי ארץ ישראל בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא. נודע בשל התגרותו בשטן. יש הסבורים כי אין זה שם אמיתי אלא ביטוי לאדם אלמוני בלשון חז"ל כמו פלוני[1].
ויכוחו עם השטן
בגמרא[2] מובא כי נהג לומר בכל יום "גירא בעיניה דשטן", כלומר: חץ בעיניו של השטן. כאמירה מתריסה. בערב יום הכיפורים התחזה השטן לעני ובא לאכול על שולחנו, כשהוא מתנהג בצורה מאוסה. וכאשר גער בו פלימו - עשה את עצמו כמת. בעקבות כך החלו מרנים על פלימו כי הוא רוצח ו"הרג את הנפש". כאשר ראה השטן את צערו של פלימו התגלה לו בדמותו האמיתית ופרש לו כי בא לצער אותו כגלל אמירתו היומיומית "גירא בעיניה דשטן", וביקש ממנו לשנות את דבריו ל"יגער ה' בשטן".
פרשנויות שונות נאמרו לסיפור זה, בעיקר סביב הזמן המיוחד שבו הוא התרחש: ערב יום כיפור, וסביב שינוי הלשון שדרש השטן מפלימו מ"גירא בעיניה דשטן" ל"יגער ה' בשטן"[3].
מימרות
דברי תורתו של פלימו הוזכרו בתלמוד בשבעה מקומות:
- מנחות ל"ז[4] - הציע ספק לפני רבי יהודה הנשיא על מקרה של אדם בעל שני ראשים באיזה ראש יניח תפילין, רבי יהודה הנשיא סבר שמדובר במקרה לא מציאותי והבין שפלימו בא להוכיחו על שנוטל הוא שררה על ישראל בעוד שראש הגולה הוא ראשם של ישראל בבבל ולכן רצה להענישו אך באותו רגע הגיע אדם שנולד לו ילד בעל שני ראשים.
- ברכות מ"ח[5] - אמר לגבי ברכת המזון כי יש להזכיר קודם ברית ואחריה תורה.
- פסחים ח[6] - אמר כי בבדיקת חמץ אין צורך לבדוק חורים בקירות שבין יהודי לגוי מפני הסכנה.
- ראש השנה כ"ד, סנהדרין י[7] - אמר כי אין מקדשים את החודש בזמנו.
- סוטה ד.[8] - מגדיר את שיעור סתירה "כדי שתושיט ידה לסל ליטול כיכר".
- תענית כ"ה.[9] - העיד שראה את הבית שרבי חנינא בן דוסא השלים תקרתו בתפילתו.
הערות שוליים
- ↑ ראו: רבי ראובן מרגליות, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, עמ' כ"ח, בדויי שם, אות מ"ו.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פ"א עמוד א'
- ↑ פלימו והשטן באתר "מדרשה" של אוניברסיטת בר אילן.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ז עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ח עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ח' עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ד עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י' עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ד' עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ה עמוד א'