רבי נחמיה
| תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
|---|---|
| רבותיו | רבי עקיבא |
| בני דורו | רבי יהודה |
רבי נחמיה, מגדולי התנאים בדור הרביעי של תקופת התנאים, (שנות ה-ג'ת"ת). היה אחד מגדולי תלמידי רבי עקיבא שנסמכו בחשאי על ידי רבי יהודה בן בבא, בתקופה בה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה.
בתוספתא
לו מיוחסת כל תוספתא ללא ציון דברי אומרה, כדברי רבי יוחנן: "דאמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא". אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי נחמיה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי נחמיה.[1]
במשנה
יש הסוברים שרבי נהוראי הוא רבי נחמיה: ”תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו”[2].
רבי נחמיה מצוטט אך מעט במשנה, ב-19 מקומות, מתוכן שלושה מקומות בדברי אגדה[3]. בתלמוד מוזכרות מחלוקות רבות של רבי יהודה ורבי נחמיה, כגון מה אמר ברק לדבורה הנביאה - לפי רבי יהודה הוא אמר אם תלכי עמי לקדש נפתלי אלך עמך לתל חצור, ואילו רבי נחמיה אומר שברק אמר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה.[4] או על הפסוק: ”ותשלח את אמתה” (ספר שמות, פרק ב, 5) - רבי יהודה אומר שבת פרעה שלחה את ידה למשות את התיבה של משה ונעשה לה נס וידה התארכה אמות רבות, ואילו רבי נחמיה אומר ששלחה את שפחתה.
רבי נחמיה פסק שכאשר יש עד אחד שמוסר עדות, ושני עדים פסולים בגלל קרבתם שמעידים נגד עדותו הם נאמנים יותר ממנו.[5] יש המייחסים לרבי נחמיה את חיבור "משנת המידות", הספר העברי הראשון בגאומטריה.
לפי דעתו של רבי נחמיה שיירי הדם שהקריבם בחוץ לעזרה חייב[6].
משפחתו
לפי התלמוד הירושלמי,[7] מוצאו של רבי נחמיה הוא מנחמיה המקראי.
בנו רבי יהודה ברבי נחמיה, למד לפני רבי טרפון, אך נפטר בצעירותו מפני פגיעה בכבודו של רבי טרפון, שלא במתכוין, לאחר שרבי עקיבא ניבא את פטירתו.[8]
ממאמריו
- "בעוון שנאת חינם - מריבה רבה בתוך ביתו של אדם, ואשתו מפילה נפלים, ובניו ובנותיו של האדם מתים כשהם קטנים".[9]
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי נחמיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 926-924, באתר היברובוקס
- "נְחֶמְיָה, רבי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 57, באתר HebrewBooks
- רבי נחמיה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז עמוד א'.
- ^ דברי אגדה: משנה, מסכת נדרים, פרק ג', משנה י"א; משנה, מסכת סוטה, פרק ה', משנה ד'; משנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה ג'. המקומות האחרים: משנה, מסכת תרומות, פרק ח', משנה ז'; משנה, מסכת מעשרות, פרק ג', משנה ח'; משנה, מסכת שבת, פרק ח', משנה ד'; משנה, מסכת שבת, פרק י"ז, משנה ד'; משנה, מסכת יבמות, פרק ה', משנה ג'; משנה, מסכת נזיר, פרק ט', משנה ד'; משנה, מסכת סנהדרין, פרק א', משנה ו'; משנה, מסכת סנהדרין, פרק ט', משנה א'; משנה, מסכת זבחים, פרק י"ג, משנה ו'; משנה, מסכת כלים, פרק ח', משנה ה'; משנה, מסכת נגעים, פרק י"א, משנה ה'; משנה, מסכת נידה, פרק ט', משנה ג'; משנה, מסכת מכשירין, פרק ג', משנה ב'; משנה, מסכת זבים, פרק ד', משנה ג'; משנה, מסכת זבים, פרק ד', משנה ז'; משנה, מסכת טבול יום, פרק ג', משנה א'.
- ^ מדרש רבה על פרשת בראשית, פרק מ, כב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ח עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת זבחים, פרק י"ג, משנה ו'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ח עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב עמוד ב'.
.png){kind=small}
31305235רבי נחמיה