רבי יוחנן בן מתיא
| מקום פעילות | יבנה, ארץ ישראל. |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור הרביעי לתנאים |
| בני דורו | רבן שמעון בן גמליאל |
רבי יוחנן בן מתיא (לפעמים מכונה יוחנן בן מתיה) היה תנא בדור הרביעי.
לפי ספר יוחסין לרבי אברהם זכות, היה בנו של רבי מתיא בן חרש ואחיהם של רבי יהושע בן מתיא ורבי אלעזר בן מתיא.
משנתו
במשנה[1] מסופר שאמר לבנו לשכור פועלים, ובנו הבטיח לפועלים "מזונות" באמצע העבודה, וכשמוע זאת אביו - אמר לו שגם אם יתן להם סעודה כסעודת שלמה בשעתו - לא ייצא ידי חובתו, מכיון שיכולים לדרוש שיתן להם סעודה כבני מלכים[1], ולכן אמר לו שיאמר לפועליו שאין לו כי אם פת וקטנית בלבד. אך כשסיפר זאת לרבן שמעון בן גמליאל אמר כי לא היה צריך לכך, מפני שסעודת הפועלים ניתנת כפי מנהג המדינה[1].
בתלמוד[2] מבארים כי אף רבי יוחנן בן מתיא מודה לרבן שמעון בן גמליאל שהולכים אחר מנהג המדינה, ומנהג המדינה הוא ליתן להם סעודתם, היה לו ליתן להם סעודה ללא הבטחה מפורשת, ומכיון שבמקרה זה הוא הבטיח להם שיזונם - הרי דבריו מכילים הבטחה לסעודה יותר מהנהוג.
אמנם בדבר אחד חלוקים רבי יוחנן ורבן שמעון, כי שיטת רבי יוחנן היא שדבריו של אדם מחייבים אותו, אף ללא מעשה קניין, ורק מפני שהפועלים לא סמכו באמת על דברי בנו - התיר רבי יוחנן לבנו לסגת מהתחייבותו וליתן להם רק פת וקטנית[3], ואילו רבן שמעון סבור כי אין משמעות מחייבת לדבריו בלא מעשה קניין.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי יוחנן בן מתיא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 688, באתר היברובוקס