מסכת עבודה זרה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה. במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים באיסור הקירוב לגויים אשר עוסקים בעבודה זרה (בפועל). כמו כן עוסקת המסכת ביסודות איסור והיתר על כן היא נקראת בפי האחרונים "כלל גדול" (ברכי יוסף יורה דעה סימן רמו).

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 75 דפים, ובתלמוד ירושלמי דפוס ווילנא יש למסכת 37 דפים.

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, בנוסף על הדינים והעונשים, על השופט להתמצא היטב אף בענייני עכו"ם. וטעם זה הוא על מנת שיהיה פתח לדיין לזכות את העובד עכו"ם בשוגג ממיתה "כי כל מי שיעבוד לכוכב שבתאי בעבודת כוכב נוגה, או יתפלל לכוכב צדק בתפילת מאדים, אינו חייב מיתה, כמו שבאה הקבלה הברורה" (המפורשת בש"ס).

והטעם שמסכת זו היא בין האחרונות בסדר הוא שעניין עכו"ם הוא עניין נדיר - "באחד מני אלף, לימים רחוקים".

פרקי המסכת

  1. לפני אידיהן (תשע משניות[1]) - עוסק בהלכות מסחר עם עובדי עבודה זרה, הכוללות: איסור מסחר עם עובדי עבודה זרה במועדי חגיהם ובימים הסמוכים להם (כדי שלא להיות שותפים לחגיגה או לגרום לעובדי העבודה הזרה להודות לאליליהם בחגיהם), מסחר בירידים השייכים לבתי עבודה זרה, פריטים שאסור למכור לעובדי עבודה זרה (שהם בעצם כל פריט בו עובדי עבודה זרה עשויים להשתמש לצורך חגיהם או שהם חשודים על ביצוע מעשים בלתי-מוסריים עמו), איסור מכירת בהמות דקות, איסור מכירת חפצים מזיקים, ואיסור מכירת קרקעות בארץ ישראל. המצוות העיקריות הנדונות בפרק הן "לפני עיוור לא תיתן מכשול" ו"לא תחנם".
  2. אין מעמידין (שבע משניות) - עוסק באמצעי זהירות כנגד האלימות וחוסר המוסריות של עובדי עבודה זרה ובפריטים שאסור / מותר לקנות מעובדי עבודה זרה. פריטים אלה כוללים קטגוריות של חפצים שעשויים לשמש במישרין את העבודה הזרה ומזונות שלא ברורה כשרותם.
  3. כל הצלמים (עשר משניות) - עוסק בדינים שונים בנוגע לעבודה זרה ודן בסוגים של אשרה (אלילי עץ). כמו כן בפרק זה נדונים דרכי שימוש אסורות ומותרות בפריטי עבודה זרה שונים.
  4. רבי ישמעאל (שתים עשרה משניות) - עוסק בהנאה ממרכיבי עבודה זרה, דרך עבודה זרה רומית בשם "מרקוליס". כמו כן הפרק עוסק באופני ביטול עבודה זרה ותחילת דיון באיסור והיתר של יין נסך.
  5. השוכר את הפועל (שתים עשרה משניות) - ממשיך בדיון בנושא יין נסך, איסור ההנאה הממונית ממנו וכן דן במעמדם ההלכתי של כלים המשמשים את עובדי אלילים.

בסה"כ יש במסכת 50 משניות.

מפרשי התלמוד על המסכת

בתלמוד הבבלי נדפסו סביב הגמרא, הפרשנים המסורתיים: רש"י ותוספות, התוספות שנדפסו הם תוספות תלמידי רבינו פרץ מקורביל שנוסדו על יסוד תוספות רבינו אלחנן ותוספות רבי שמואל מפלייזא.

בתלמוד הירושלמי נדפסו בהדפסות המסורתיות שני מפרשים על הדף:

  1. פני משה ותוספות 'מראה הפנים'.
  2. רידב"ז ותוספות רי"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0