רבי אושעיא איש טריא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבר רבי אושעיא איש טיריא ליד פקיעין

רבי הושעיא איש טריא (לעיתים קרוי: אבא אושעיא איש טיריא) היה אמורא ארץ ישראלי שחי בדור הרביעי. עסק במלאכת הכובסות. נולד ביום שנפטר רבי אבין (השני)[1].ובני הדור וקראו על יום זה: ”וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ” (קוהלת א' ה)[1].

רבי הושעיא עשה לעצמו מלבוש ממין צמר אחד, שכן אם היה לובש בגד ממיני צמר מרובים, עלולים אנשים לחשוד בו שלבש בגד העשוי מחוטים שנפרמו מבגדיהם[2]. אף על פי שזהו חשד שווא, יש להראות נקיים בעיני בני האדם, כשם שיש להיות נקיים בעיני המקום, שנאמר ”וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל” (במדבר לב' כב).

פעם כששהה בנהר בשל עבודתו ככובס, רחצה שם המלכה ואיבדה תכשיטים וכלי זהב. החזירם רבי הושעיא למלכה כדי לגרום קידוש השם. בכך הייתה מידת חסידות, שכן אין צורך על פי ההלכה להחזיר אבדה לגוי כדי לגרום קידוש השם.[3] אמרה לו המלכה: אלו אינם חשובים לי, שכן יש לי מסוגם טובים מהם ויש לי סוגים אחרים טובים יותר. אמר רבי הושעיא: התורה גזרה שנחזיר ויש בכך מצווה שאיני רוצה להפסיד. אמרה: ברוך אלקי היהודים[4].

כשמת רבי הושעיא, ראו מיטתו שפורחת באוויר. קראו עליו בני דורו: ”אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה” שאהב הקדוש ברוך הוא לרבי הושעיא, ”בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ” (שיר השירים ח' ז).[5]. אותו היום נולד רבי הושעיה. הוסיפו בני הדור וקראו על יום זה: ”וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ” (קוהלת א' ה)[1].

מקום מנוחתו מצוין בטיריא הסמוכה לפקיעין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 בראשית רבה, פרשה נ"ח, פסקה ב'
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, פרק י', הלכה י'
  3. ^ במקום שאין חילול השם (כשסביר שהגוי יחשוב שגוי אחר מצא), אין להשיב אבדה לגוי שאינו שומר שבע מצוות בני נח (למשל עבודה זרה או אבר מן החי), אלא אם מכוון לקידוש השם.
    להרחבה ראו בערך השבת אבדה
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ב', הלכה ה'
  5. ^ ויקרא רבה, פרשה ל', פסקה א'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28707934אושעיא איש טריא