רב אסי
| מקום מגורים | הוצל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור הראשון לאמוראי בבל |
| השתייכות | ראש הישיבה בעיר הוצל שליד נהרדעא |
| רבותיו | רב |
| תלמידיו | רב יהודה |
| בני דורו | שמואל, שילא בר אבינא |
רב אסי אמורא מן הדור הראשון לאמוראים. מן העיר הוצל שליד נהרדעא בבבל. היה תלמיד-חבר לרב ורבו של רב יהודה. בתלמוד הבבלי (במסכת מגילה) מצוין שהיה גם כהן.
בני דורו
רב אסי היה חברם של אמוראי בבל, רב, שמואל ורב כהנא (הראשון). רב אסי נחלק מספר פעמים בתלמוד הבבלי עם האמורא רב. לפי המסופר בתלמוד הבבלי[1] נהג שמואל ברב אסי כבוד, ונמנע מלהיכנס לפניו לברית מילה.
תלמידיו
מתלמידיו היה האמורא רב יהודה, שלמד גם אצל רב ושמואל.
זיהויו
אין להחליף אותו עם האמורא הארץ-ישראלי רבי אסי שהיה בן הדור השלישי לאמוראים, והמופיע פעמים רבות בשני התלמודים.
בתלמוד הירושלמי מופיע רב אסי כ"איסי" או "אסי" ללא התואר רב או רבי, בדומה לאמוראים אחרים מן הדור הראשון.
פטירתו
לפי האמור בתלמוד הבבלי[2] נפטר רב אסי בבבל, זמן קצר לאחר פטירת האמורא רב. על כך מסופר בתלמוד[3], כי שילא בר אבינא מגדולי תלמידיו של רב, נהג לפסוק כמותו בפסק מסוים בהלכות נידה (בסוגיית המקשה ללדת). לפני פטירתו של רב, שהה רב אסי ליד מיטתו, ורב אמר לו כי הוא חוזר בו מפסקו זה, אלא ששילא בר אבינא תלמידו עדיין נוהג כמותו, ולכן - הורה רב לרב אסי - "גרייה", כלומר: שכנע אותו בטעמים וראיות כי פסק זה אינו נכון. רב אסי לא שמע בבירור את קולו של רב, וחשב כי הוא אומר מילה דומה בארמית שמשמעותה שונה - "גדייה", כלומר: אם לא יסכים לדבריך, כרות אותו על ידי שמתא. לאחר פטירתו של רב בא רב אסי לשילא ואמר לו כי רב חזר בו מפסקו. נענה שילא: אם היה רב חוזר בו מפסקו, הוא היה אומר לי זאת, שהרי ידע שנוהג אני על פי פסקיו. כאשר ראה רב אסי ששילא מסרב להשמע לדבריו, הוא הטיל עליו שמתא, כהוראתו של רב (כפי שחשב בטעות). בא אליו שילא ואמר לו: האם אינך דואג ממאמר חז"ל "והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה"?![4] נענה רב אסי: כוחי גדול כשל התנא איסי בן יהודה, שנקרא גם איסי בן גור אריה, איסי בן גמליאל, ואיסי בן מהללאל[5] (השם איסי דומה לשם אסי[6]), "אסיתא דנחשא דלא שלט ביה רקבא" - כרפואה שנוצרת על ידי ארס של נחש, שלא שולט בו רקבון. נענה שילא בר אבינא: אני הוא שילא בר אבינא, פטיש החזק השובר את ארס הנחש. כאשר אמר זאת שילא, חלה רב אסי בחולי חמור, ולא יכול היה להרפא ממנו. כאשר נרפא מחולי אחד נפל לחולי אחר וחוזר חלילה, עד שנפטר. מיד לאחר שנפטר עוד לפני שנקבר רב אסי, אמר רב שילא לאשתו: הכיני לי תכריכים, נאלץ אני להפטר מכיוון שחושש אני מרב אסי שלא ילשין עלי אצל רב בשמים. אשתו הכינה לו תכריכים והוא נפטר. החכמים קיימו את שני ההלויות של שני החכמים שנפטרו באותו יום יחד, והחכמים ראו כי ההדסים של הדס, שאותם נהוג היה להניח על מיטתם של הנפטרים, פורחים ממיטה למיטה, והסיקו שהחכמים עשו שלום ביניהם, לאחר פטירתם.
כאשר מת, נעקרו כל האילנות בארצו באופן שמימי, כאות אבל.[7]
גרסה אחרת אומרת שהיה באזור מבצר עם עבודה זרה וכשמת אז נחרב המבצר.
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "רב אסי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- רב אסי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "רב אסי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"ו עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"ו עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה י'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג עמוד ב'.
- ^ תוספות בנדה לו ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה עמוד ב'.
.png){kind=small}
29604030רב אסי