רבי לוי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי לוי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל[1]. התפרסם כדרשן וכבעל אגדה.

יש אומרים ששם אביו היה "לחמא"[2]. רבי לוי שימש כדרשן בבית מדרשו של רבי יוחנן במשך 22 שנה[3]. בני דורו החשיבו מאוד את דרשותיו. רבי זירא שלח את תלמידיו כדי שישמעו את דרשותיו של רבי לוי[4]. רבי אבא בר כהנא חיבבו ואף נשקו על ראשו בשמעו אחת מדרשותיו[5], למרות שפעם אחת התנגד במילים חריפות לאחד מפירושיו של רבי לוי[6].

רבי לוי העיד על טיב דרשותיו "אית דידע למחרוז ולא ידע למקדח, ואית דידע למקדח ולא ידע למיחרוז, ברם אנא הוינא חרוזא ואנא הוינא קדוחא"[7]. כלומר, שמלבד הבנתו הרבה בעומקן של הפסוקים (למקדח) הוא גם יודע לחבר היטב פסוקים ומקראות הקשורים זה לזה (למיחרוז).

רבי לוי הרבה למסור מאמרים מחכמי דורות קודמים, בייחוד הרבה למסור בשם רבי חמא בר חנינא (בנו של רבי חנינא בר חמא)[8] ורבי שמואל בר נחמן. בשמו מסרו כמה מדרשני הדור הרביעי ובייחוד רבי יהושע דסכנין שמסר משמו יותר ממאה דרשות.

נראה ששהה תקופה מסוימת ב"ערביא". הידיעות שהביא משם שימשו אותו בפירוש מקראות שונים[9].

מאמרותיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אין להחליפו עם לוי בר סיסי (המכונה "לוי") שחי בדור הראשון של האמוראים והיה מבני חבורתו של רבי יהודה הנשיא.
  2. רבי יעקב צבי יאליש, בית ועד לחכמים, קרקוב תרמ"ד, ערך לוי, רבי זאב וולף רבינוביץ, שערי תורת בבל, ירושלים תשכ"א, עמ' 473.
  3. בראשית רבה, פרשה צ"ח, פסקה י"א. תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה א'. ראה גם: תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ג', הלכה י"ב.
  4. תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ד', הלכה א'. מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ג'. בתלמוד הבבלי (מסכת ראש השנה, דף כ"ט, עמוד ב' הובאה דרשה דומה בשם "רבי לוי בר לחמא" וייתכן שמדובר באותו אדם. על יחסו של ר' זירא לדברי אגדה ראה גם: תלמוד ירושלמי, מסכת מעשרות, פרק ג', הלכה ד'.
  5. קהלת רבה, פרשה ו', פסקה ב'.
  6. בראשית רבה, פרשה מ"ז, פסקה ט'. ראה גם בחידושי הרד"ל שם.
  7. שיר השירים רבה, פרשה א', פסקה י', אות ב'.
  8. מסכת ראש השנה, דף כ"ט, עמוד ב'. בראשית רבה, פרשה ט', פסקה א'.
  9. ויקרא רבה, פרשה א', פסקה ג'. ויקרא רבה, פרשה ה', פסקה א'. בראשית רבה, פרשה ל"ו, פסקה א'.