רבי סימון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי סימון (או רבי שמעון בן פזי) הוא אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, היה תלמיד של רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, וחבר של רבי אלעזר ורבי זירא (תלמידי רבי יוחנן).

רבי סימון מוזכר בעיקר בתלמוד הירושלמי פעמים רבות, אך לעיתים מוזכר גם בתלמוד הבבלי, בדרך כלל כאשר מביא את דברי רבו ר' יהושע בן לוי[1]. במסכת שבת[2] מוזכר שישב יחד עם רבי אלעזר, ובמקום עבר רבי יעקב בר אחא. אמר אחד לשני: הבה נקום מפניו, שכן הוא ירא שמים וירא חטא. אמר לו השני: הבה נקום מפניו כי תלמיד חכם ובן תורה הוא. נענה הראשון ושאל: אומר אני לך דבר גדול יותר - ירא שמים, אם כן לשם מה צריך אתה לומר שבן תורה הוא שנקום מפניו?

תלמידו היה רבי חלקיה.

ייחוסו ובנו

יש אומרים שנקרא בשם "בן פזי" על שם אמו ולא על שם אביו כמקובל אצל רוב האמוראים[3]. זיהוי זה מתבסס על המבואר במסכת יבמות[4] ש"פזי" זהו שם של אשה.

לפי המובא בתלמוד בבלי, היה אביו של רבי יהודה בן פזי שנמנה ככהן, בעל סדר הדורות מנמק כי רבי סימון (כינוי לשמו המקורי רבי שמעון) היה בעצם רבי שמעון בן פזי, ולכן בנו מוזכר גם בכינוי רבי יהודה בר סימון ככינויו בתלמוד הירושלמי.

מתורתו

אחת מאמרותיו הידועות היא אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי[5].

דוגמאות לאמרות והלכות נוספות שנאמרו על ידו:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29569169רבי סימון