רבי אייבו
ערך זה עוסק באמורא בדור השלישי. אם התכוונתם לאמורא בדור הרביעי, ראו | תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל |
|---|---|
| השתייכות | כנראה שהיה בטבריה |
| רבותיו |
רבי ינאי (ייתכן שלא היה רבו הישיר) רבי יוחנן |
| תלמידיו | רבי יודן, רבי ברכיה, רב הונא ורבי פנחס |
| בני דורו | רבי יהודה בר סימון |
רבי אַיְבוּ או אַיְיבוּ היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי[1]. הוא מוזכר בגמרא ובמדרשים[2] פעמים רבות ומביא מדברי חכמים קדומים אליו.
בספר "תולדות תנאים ואמוראים" כתוב עליו[3]: ”הוא זכה עוד לקבל מכל גדולי אמוראי דור הראשון והשני ... ומצינו אותו ביחד עם כל גדולי הדרשנים ... ונמצאו דרשותיו הרבה במדרשים”.
בנוסף, מגדולי האמוראים[4] בדורות שאחריו מביאים אמרות והלכות בשמו.
טענות בדבר זהותו
הוא הרבה להביא דברים בשם רבי ינאי[5][6], אחד מראשוני האמוראים ויש הסוברים שהיה רבו, אולם לאור פער השנים הגדול אין להוכיח מכך שהיה רבו הישיר. ישנם המזהים את רבי אייבו עם רבי אייבו בר חיא, אביו של רב[7] ולפי טענה זו הוא אמורא ארץ ישראלי מהדור הראשון והיו הוא ובנו, רב, שניהם תלמידי רבי ינאי.
יש המזהים[דרוש מקור] אותו עם אמורא אחר בשם רבי איבו בר נגרא (או נגרי) המוזכר אף הוא בתלמוד[8].
מימרות מפורסמות מפי רבי איבו
- ”אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו”[9]
- ”אתה אל ראי (ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ג) [פירושו הוא] אתה הוא הרואה בעלבון של עלובים”[10]
- ”וממקדשי תחלו (ספר יחזקאל, פרק ט', פסוק ו') - אמר הקדוש ברוך הוא: יחרב בית המקדש ואל תגע יד בצדיקים”[11]
לקריאה נוספת
- "בית אהרן", מאת הרב אהרן מגיד, כללי הש"ס בערך "רבי איבו"
- דב קמחי, "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1969, כרך ראשון, ערך: חנוך, עמוד 314-315.
- הרב אהרן הימן, "ר' אייבו", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמוד 138, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ככל הנראה, רבי אייבו בר אחא שהיה אביו של רב, היה חכם אחר.
- ^ ובמיוחד בבראשית רבה
- ^ בערך ר' איבו
- ^ כגון רבי יודן, רבי ברכיה, רב הונא ורבי פנחס
- ^ כגון בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ד עמוד ב' - "אמר רבי איבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה דמי. נפקא מינה למוכרת, ולמוחלת, למורדת, ולפוגמת, לתובעת, ולעוברת על דת"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ג עמוד א': "אמר רבי אייבו אמר רבי ינאי: אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים"
- ^ לדוגמה כך טען ה"בית ועד לחכמים" והביאו בעל ה"בית אהרן"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"א עמוד א'
- ^ מדרש קהלת רבה, א', יג'
- ^ בראשית רבה, מה', י'
- ^ מדרש איכה רבתי, ב', ג'
