רפרם בר פפא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רפרם בר פפא[1] היה אמורא בבלי בדור הרביעי (המאה ה-4), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בתלמוד הם בשמו, בהלכה ובאגדה. חברו של האמורא המפורסם רבא. בתלמוד[2] מובא שרבא כינהו 'כלי חרס' [בארמית: "פתיא אוכמא"].
היה מבוגר מרבא, וכנראה היה מקביל לגילו של רב הונא. בתשובה לבקשתו של רבא שיספר לו ממעשיו הטובים של רב הונא השיב שאיננו זוכר את מעשיו בצעירותו, אלא בזקנותו.[3]
רפרם בר פפא לא היה בנו של רב פפא, המאוחר לו.
הוזכר גם חכם בשם זה שהיה תושב העיר סיכרא, "רפרם בר פפא מסיכרא"[4], כנראה כדי לבדל אותו מרפרם בר פפא הידוע יותר.
באיגרת רב שרירא גאון הובא,שכיהן בכראש ישיבה בפומבדיתא (לאחר רב גביהה מבי כתיל) בין השנים ד' תשנ"ד - תש"ס. [5]
ממאמריו בהלכה
- איסור רחיצה מחמת אבלות, פרטית או ציבורית כגון תשעה באב, כולל גם רחיצה במים צוננים. איסור רחיצה בתענית ציבור, לעומת זאת, אינו אלא למנוע תענוג, ולכן מותר להתרחץ במים צוננים.[6]
- בגד צמר שידוע ששולב בו חוט פשתן ובכך הפך לשעטנז, או בגד פשתן ששולב בו חוט צמר, וכעת אין מוצאים את החוט - ניתן להתירו על ידי צביעת הבגד: הצבע נקלט על הצמר באופן שונה מאשר על הפשתן, וכך ניתן יהיה לזהות את החוט שאבד, ואם לא ימצא - ניתן להניח שהחוט הבעייתי הוצא באופן כלשהו.[7]
ממאמריו באגדה
- חורבן בית המקדש גרם לשינויים בטבעו של העולם: לא נראית רקיע בטהרתה[8], הגשמים אינם באים מ"אוצר טוב" ואינם יורדים בצד דרום.[9] מאמרים אלו נתפרשו לרוב על דרך הרמז והסוד.
הערות שוליים
- ↑ בעל ספר יוחסין (סוף מאמר ראשון) משער שהאות ר' בתחילת השם "רפרם" היא קיצור מ"רב", ושמו "פרם".
- ↑ ברכות נ,א
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ' עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"א עמוד ב'. יש הגורסים שם בלא "בר פפא", וגם במקבילה בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ב עמוד א' קיימים חילופי נוסחאות.
- ↑ ביוחסין [מאמר שני] כ' שזה רפרם אחר. כי רפרם בר פפא נפטר 'זקן מאוד' בשנת קמ"ג.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ג עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"א עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ה עמוד ב'
רפרם בר פפא31420710Q6658025