גמליאל זוגא
| מדינה | ארץ ישראל, טבריה |
|---|---|
| השתייכות | דור שני לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי יוחנן; ריש לקיש |
גמליאל זוגא (או גמליאל זווגא נכתב גם: גמלייל זוגא. נקרא גם: גמליון זוותא[1]) היה אמורא בדור השני של האמוראים בארץ ישראל. ישנם הטוענים שהוא הנשיא רבן גמליאל החמישי בנו של רבי יהודה נשיאה השני.
ביוגרפיה
היה גר בטבריה[2]. בתלמוד הירושלמי מופיע שאחיו נקרא הלל, וכן שאחות נוספת נפטרה[3]. ישנן שתי גרסאות עם משמעות שונה מי מהם היה האח הגדול[4].
הרב ישכר תמר מציין שמהתלמוד משמע שתפקידו של גמליאל זוגא היה לפקח על הפרשת תרומות ומעשרות בשוק[5].
מסופר עליו שהלך יחד עם ריש לקיש כשריש לקיש נשען עליו[6]. כן מסופר שעשה סוכתו ברשות הרבים, וריש לקיש הוכיחו על כך שעשה אותה במקום שאינו שלו[7].
דורו
מוזכר בתלמוד הירושלמי בעיקר כשהוא נושא ונותן בהלכות עם גדולי האמוראים בני הדור השני, כמו רבי יוחנן וריש לקיש. עם זאת הוא נזכר גם פעמים רבות עם אמוראים בני דורות אחרים. הדבר מעורר קושי, שכן לא מסתבר שהאריך ימים כל כך, ולכן כמה מחוקרי הדורות מגיהים את האזכורים הללו:
- שאל את רבי אבא בר זבדא[8] שהיה בדור מאוחר מעט ממנו. רבי יחיאל היילפרין מוכיח שהגירסה הנכונה היא שהוא שאל את רבי אבא בר כהנא[9].
- שאל את רבי יוסי ברבי בון[10] אשר לפי כמה מחוקרי הדורות חי בדור החמישי. יש שגרסו שמדובר ברבי יוסי אחר[11].
- שאל הלכה מפי רבי מנא[12] שלדעת כמה חוקרי הדורות חי בדור החמישי של האמוראים. יש שגרסו רבי 'אמי'[13] אולם יש שמסבירים שהמדובר ברבי מנא הראשון שחי בדור בשני של האמוראים[14].
- רבי יוחנן שאל אותו בדבר הלכה[15] וכיון שרבי יוחנן היה מבוגר ממנו גרסו חלק מהמפרשים שאמורא אחר שאל אותו[13].
זהותו
ישנם מחוקרי הדורות שמזהים אותו עם הנשיא רבן גמליאל החמישי בנו של רבי יהודה נשיאה השני[16], אולם יש שדוחים הנחה זו[17]. רבי מנחם נחום פרידמן (השני) טוען שהיו שני אישים בשם גמליאל זוגא, ואחד מהם היה רבן גמליאל החמישי[18].
פירוש שמו 'זוגא' או 'זוותא'
ישנם מספר השערות למשמעות שמו זוגא או זוותא
- מפרשי הירושלמי פירשו ש'זוגא' היה שמו העצמי[19].
- יש שכתבו שזוגא הוא כמו 'זוטא', כלומר הקטן בארמית[20].
- יש שפירשו שכונה כן על שם מלאכתו שהיה מזווג זיווגים (שדכן)[21] לפירוש זה יש שגרסו שמו 'זווגא'[22].
- ישנם חוקרים ששיערו שכונה 'זוגא'[23] או 'זוותא'[24] על שם מקומו.
לקריאה נוספת
- רבי יחיאל הלפרין, גמליאל זוגא, סדר הדורות - חלק ב, באתר היברובוקס
- רבי אהרן הימן, "גמליאל זוגא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ג' וראו בפירוש רבינו משולם וכן בסדר הדורות בערכו שכתב שמדובר באיש אחד. ובהגהות הגר"א שם על המילה זוותא נכתב: נ"ב זוגא
- ^ רבי משה קליערס, גמליאל זוגא, טבור הארץ, באתר היברובוקס. אות כ"א
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ה'.
- ^ לדעת הפני משה היה הלל הגדול ובפירוש הקרבן העדה משמע שגמליאל זוגא היה האח הגדול.
- ^ הרב ישכר תמר, עלי תמר על תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ג הלכה א ד"ה איזהו סוכה גזולה, מביא על זה ראיות מכמה מקומות בש"ס.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה י"א.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ג', הלכה א'. ובאור זרוע סימן ש"ב מביא סיפור זה על שם 'זווגא' שעשה סוכתו והוכיחו על כן רבי יהושע בן לוי
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ח', הלכה ה'.
- ^ גמליאל זוגא, סדר הדורות - חלק ב.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ג', הלכה ב'.
- ^ מובא ברבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים - סוף המשנה עד חתימת התלמוד אולם דעתו שרבי יוסי ברבי בון היה בדור השני של האמוראים. וראו רבי זאב וולף רבינוביץ', שערי תורת ארץ-ישראל שדעתו שהיו שני רבי יוסי ברבי בון אשר הראשון היה בזמן גמליאל זוגא
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, פרק ה', הלכה ח'.
- ^ 13.0 13.1 רבי זאב וולף רבינוביץ', שערי תורת ארץ-ישראל.
- ^ רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ג ערך רבי מנא א. אולם רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים - סוף המשנה עד חתימת התלמוד טוען שמדובר ברבי מנא השני, ראו שם.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק ב', הלכה א'.
- ^ אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל ג, באתר היברובוקס.
- ^ רבי אהרן הימן, גמליאל זוגא, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א. מביא שם דעות לכאן ולכאן
- ^ נזר התורה אייר תשס"ו, באתר היברובוקס.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק ב', הלכה א' בפירוש הפני משה. וראו רבי יעקב כהנא, תשובה י"א, תולדות יעקב שמתייחס לזה ורבי דב בר טקץ, אות קמ"ב, קונטרס השמות החדש - חלק א-יב.
- ^ סדר הדורות בערכו בשם השארית יוסף.
- ^ פירוש תלמיד ר"ש ב"ר שניאור על ירושלמי שקלים פרק ג' הלכה ב'. סדר עולם זוטא בהגהות רבי מנשה גרוסברג פרק שישי אות ל"ג בשם ספר קדמון אחד שנמצא בכתב ביד באוקספורד.
- ^ הרב ישכר תמר, עלי תמר - מועד ב על תלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ג' הלכה ב' פירש שלכן גרס כן בפירוש תלמיד ר"ש בר שניאור.
- ^ ישראל זאב הורביץ, ארץ ישראל ושכנותיה אות ז' ערך זוג.
- ^ יחיאל צבי ליכטנשטין, שבע חכמות - הגיאוגראפיה של התלמוד אות מ' ערך מכניס וזטחא, (גם בערך זוותא מפנה לשם).