רב רחומי הראשון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| השתייכות | הדור הרביעי לאמוראים |
|---|---|
| רבותיו | אביי ורבא |
רב רחומי (הראשון) היה אמורא בבלי בדור הרביעי, תלמידם של אביי ורבא. למד בישיבתו של רבא במחוזא, והיה תלמידו המובהק.
כתלמידו של אביי הוא מופיע במסכת פסחים, שם הציג לאביי שאלה לליבון מהותו של המרור.[1] כתלמידו של רבא הוא מופיע במסכת כתובות (ראו להלן).
סיפור מותו של רב רחומי
אגב דיון בנושא אחר מובא בתלמוד סיפור קצר על רב רחומי:
- ”כי הא דרב רחומי הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא. הוה רגיל דהוה אתי לביתיה כל מעלי יומא דכיפורי. יומא חד משכתיה שמעתא. הוה מסכיא דביתהו: השתא אתי, השתא אתי. לא אתא. חלש דעתה, אחית דמעתא מעינה. הוה יתיב באיגרא, אפחית איגרא מתותיה, ונח נפשיה” (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב עמוד ב')
בתרגום מוסבר לעברית:
- רב רחומי היה מצוי אצל רבא במחוזא, ונהג לחזור לביתו בכל ערב יום כיפור. פעם אחת משכה אותו סוגיה תלמודית והאריך בלימוד, ולא בא לביתו בערב יום כיפור. אשתו, שחיכתה לו, אמרה לעצמה: "עכשיו הוא בא, עכשיו הוא בא", ולא בא. נעצבה אשתו, ומחתה דמעה מעיניה. באותו זמן ישב רב רחומי על גג בית המדרש, נפתח הגג מתחתיו, ומת.
פרשנים אחדים עסקו במוסר השכל הגלום בסיפור קצר זה:
- רבי יונה גירונדי (כפי שמובא בשמו בשיטה מקובצת) מתייחס לסיפור בהקשרו. הסיפור מובא לאחר דברי רב אדא בר אהבה, לפיהם תלמיד יוצא לתלמוד תורה לשנתיים ולשלוש שנים אף ללא רשות אשתו. לדברי רבי יונה גירונדי אין לקבל את דברי רב אדא בר אהבה, אלא "שאף-על-פי שיכול ללכת שלא ברשות עד שלש שנים אפילו הכי אין לו לעגנה כל כך, כי מדרך הרחמנות יש לו להקדים כדי שלא תצטער יותר מדי ולא יענש בסבתה כמו שנענש רב רחומי. וכל שכן אם רואה שיצרו תקפו או שמרגיש באשתו שהיא מקפדת ביותר שיש לו ליזהר כדי שלא תהיה מצווה הבאה בעבירה".
לקריאה נוספת
- יונה פרנקל, עיונים בעולמו הרוחני של סיפור האגדה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981, עמ' 102-99.
קישורים חיצוניים
- רב רחומי, באנציקלופדיה יהודית "דעת" (הראשון שם).
- הרב אהרן הימן, "רב רחומי הראשון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 1099, באתר היברובוקס
- דבורה אביקם, עיון בשני סיפורים מיניאטוריים מספרות חז"ל, בהם המעשה ברב רחומי
- מתניה שטרנברג, האגדתא על רב רחומי ואשתו, באתר של ישיבת עתניאל
- אגדת רב רחומי לא חוזר הביתה, כולל פרשנות מאת שלומי ברנד, באתר ספר האגדה
הערות שוליים
29122012רב רחומי הראשון