רבי מיאשה בר בריה דרבי יהושע בן לוי
מקום מגורים | טבריה |
---|---|
תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל |
רבותיו | סבו רבי יהושע בן לוי |
בני דורו | רבי אמי |
רבי מיאשה בר בריה (בן בנו של-) דרבי יהושע בן לוי היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל.
קורות חייו
אביו נפטר בצעירותו, בחיי סבו רבי יהושע בן לוי[1], לאחר שנחנק והגיע אחד וריפאהו בשם אותו האיש, וכששמע על כך - התבטא שנוח היה לו היו קוברים אותו מלהתרפא בשם עבודה זרה, והיה כשגגה מלפני השליט ונפטר. ואילו בנו רבי מיאשה עבר לגור אצל סבו רבי יהושע, ועל כן נקרא על שמו ולא על שם אביו.
בתלמוד ירושלמי מסופר שהיה חוזר לפני סבו על לימודו בכל ערב שבת. פעם אחת נכנס רבי יהושע לבית המרחץ ונזכר שעדיין לא למד עם נכדו, וחזר ללמוד עמו, ולשאלת תלמידו רבי חייא בר אבא מדוע יצא, ענהו: "חייא בני, קלה היא בעיניך?! שכל השומע פרשה מן בן בנו כאלו הוא שומעה מהר סיני"[2].
גר בטבריה בימי רבי אמי, והיה מגדולי הדור ודרש הפירקא ברבים[3]. נפטר בפתאומיות ולא הספיק להשאיר צוואה לבניו[4].
אמרותיו
- ”ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון[5], אמר רבי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי: אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה” (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה עמוד א'.).
- ”ההולך עם תפילין והוצרך להכנס לבית הכסא, אמר רבי מיאשא: הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ג עמוד א'.). באופן דומה מובא בשמו בתלמוד ירושלמי: ”עושה להן כיס של טפח ונותנן על לבו. מה טעם "שויתי ה' לנגדי תמיד[6]” (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ג').
- ”היה מהלך במבואות המטונפות לא יקרא קריאת שמע, ולא עוד אלא שאם היה קורא ובא - פוסק, (ואם-) לא פסק, אמר רבי מיאשה בר בריה דרבי יהושע בן לוי, עליו הכתוב אומר[7] "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד עמוד ב').
- ”רבי מיאשיה בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר, מצינו שכל מי שרואה דבר ערווה ואינו זן עיניו ממנה - זוכה להקביל פני השכינה, מאי טעמא[8]: "ועוצם עיניו מראות ברע", מה כתיב בתריה, "מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים” (ויקרא רבה, פרשה כ"ג, פסקה י"ג).
קישורים חיצוניים
הרב אהרן הימן, "רבי מיאשה בר בריה דרבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 881, באתר היברובוקס