רבי זכריה בן הקצב

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי זכריה בן הקצב
אין תמונה חופשית
דור דור ראשון לתנאים
תלמידיו רבי יוסי בר יהודה, רבי אלעזר בר יוסי
מקום קבורתו כפר חנניה, בגליל התחתון

רבי זכריה בן הקצב (ג'ת"ת-ג'תת"מ, 80-40 לספירה) היה תנא בארץ ישראל בן הדור הראשון.

תולדות חייו

רבי זכריה בן הקצב היה כהן, וחי בירושלים בתקופת חורבן בית המקדש השני.

האמורא שמואל אמר עליו: "אפס זכריה" ופירש הרשב"ם: "אין הלכה כמותו".[1]

מסופר בתלמוד[2] כי מכיבוש ירושלים לא התייחד רבי זכריה עם אשתו, מפאת ההלכה.[3] אל אף זאת רבי זכריה העיד עליו: "המעון הזה! לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו". למרות זאת לא גירש רבי זכריה את אשתו אך עשה לה בית בחצר, והיה פוגש אותה לפעמים בנוכחות בניהם.

אמרותיו

קראו את המגלה באדר הראשון ונתעברה שנה צריכין לקרותה באדר השני, שכל מצוות שנוהגות באדר השני אין נוהגות באדר הראשון. ר' אלעזר בר' יוסי אומר משום ר' זכריה בן הקצב אין צריכין לקרותה באדר השני, שכל מצוות שנוהגות באדר השני נוהגות באדר הראשון.

וכשם שהבן קודם את הבת בנכסי האב כך קודם הבן את הבת בנכסי האם. ר' אלעזר בר' יוסי אומר משם ר' זכריה בן הקצב וכן היה ר' שמעון בן יהודה איש כפר איבוס אומר משום ר' שמעון, אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם.

מקום קבורתו

על פי מסורת מתלמיד הרמב"ן,[4] רבי זכריה בן הקצב נקבר במערה בכפר ענן (כיום: כפר חנניה) שבגליל התחתון. על פי ספר טוב ירושלים נקברו לצידו גם תלמידיו. במשך כמה שנים, עד לשנת 2007 קברו היה מצוין במקום אחר מתיאורי עולי הרגל, המקום המדויק נמצא וסומן על ידי אגודת אהלי צדיקים. תוצאות המחקר פורסמו בספר מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל.

לקריאה נוספת


הערות שוליים

  1. רשב"ם, בבא בתרא קיא, א
  2. בבלי, מסכת כתובות, דף כ"ז, עמודים: א' וב'
  3. "עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות, ואם יש להן עדים, אפילו עבד אפילו שפחה - הרי אלו נאמנין, ואין נאמן אדם על ידי עצמו"
  4. תוצאות ארץ ישראל


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0