שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי
| שם מלא | שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי |
|---|---|
| כינוי | סבא- לדעת רוב החוקרים היה רק כינוי |
| השתייכות | הדור השלישי לאמוראי בבל |
| חתנים | רב שמואל בר אמי |
שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי, היה אמורא בבלי בדור השלישי של האמוראים. הוא נזכר בתלמוד כשמואל סבא 'חמוה דרב שמואל בר אמי', כלומר חמיו של האמורא רב שמואל בר אמי. שמו שדומה לשם חתנו עורר דיון באחרונים כיון שעל פי צוואת רבי יהודה החסיד הדבר אסור.
ביוגרפיה
שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי, נזכר פעם אחת בתלמוד כמי שאמר אגדה בשמו של חתנו רב שמואל בר אמי[1].
בעל הסדר הדורות[2] ובעקבותיו חוקרים נוספים[3] הניחו שמדובר באמורא שמואל הזקן שנזכר כמה פעמים בתלמוד הירושלמי ושהיה תלמידו של רב אחא.
ככל הנראה היה שמו שמואל והוא כונה סבא, יש שמשערים כדי להבדיל בינו לבין חתנו שגם נקרא שמואל[4] או משום שהיה זקן[5], אך ישנה סברה ששמו עצמו היה כך[6].
בתלמוד נזכר אמורא בשם דומה "שמואל סבא חתניה דרב חנינא" (=בארמית: שמואל סבא חתנו של רב חנינא) אולם רבי אהרן הימן מוכיח מהסדר הכרונולוגי שאין זה מסתבר שמדובר באדם אחד[7].
אמרתו
אחר מעשה יהודה ותמר נאמר על יהודה ”וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּה”[8]— את תמר. רב שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי פירש: כיון שידעה שלשם שמים נתכוונה — שוב לא פסק ממנה; לפי פירוש זה, משמעות המילים "ולא יסף" דומה לנאמר במתן תורה ”קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף”[9] — לא פסק, כלומר שיהודה לא נמנע מלחיות עִמה לאחר מכן. חלק מפרשני המקרא פירשו את הפסוק כפשוטו שיהודה נמנע מלהמשיך לחיות עִמה אחר מעשה זה[10].
דמיון שמו לשם חתנו
בצוואת רבי יהודה החסיד[11] מובא שאסור לאדם לשאת אשה כששמו כשם חמיו כי יש סכנה בדבר. רבים תמהו אם כן איך נשא רב שמואל בר אמי את בתו של שמואל סבא ששמותיהם שווים, ויש אף שהוכיחו משמו שצוואת רבי יהודה החסיד נכתבה רק לצאצאיו[12]. מאידך נאמרו תירוצים שונים בעניין:
- רבי יחיאל היילפרין הניח שבזמן האמוראים לא נהגו באיסור זה. החיד"א מסביר, שאז לא הייתה שליטה לסיטרא אחרא בדבר זה[13]. והשדי חמד נימק שהם סמכו על זכותם שלא יוזקו[14].
- רבי חיים חזקיהו מדיני מעלה השערה שאולי הגירסה בתלמוד היא שמואל סבא דהוא רב שמואל בר אמי, בדומה למה שתירצו על האמורא רמי בר תמרי חתניה דרמי בר דיקולי, אך הוא שולל את הגירסה הזאת, כי בניגוד למקרה של רמי בר תמרי אין גרסה בראשונים התואמת לכך[14].
- רבי דוד אופנהיים מתרץ, שסבא לא היה כינויו אלא שמו הפרטי. הוא אף משער שלכן הוסיפו לשמואל סבא את שמו סבא כדי ששמו לא יהיה כשמו של חתנו, הוא מוסיף כי בתלמוד נמצא הכינוי סבא רק במקומות מועטים, מה שמבסס את ההנחה שלא מדובר בכינוי[15].
- המהרש"ם מברז'אן סובר שזה שחתנו נסמך לרב וקראו לו בשם הזה "רב" שמואל, זה לבד הוא כבר שינוי שם[16].
- בספר שו"ת שאילת שלום[17] מיישב שלחתנו קראו רב שמואל כש'רב' הוא שמו הפרטי, כמו האמורא רב הונא בריה דרב נתן ששמו הפרטי היה רב הונא[18].
- רבי משה דוד אסטרייכר מחדש שבשל גדולתו בתורה של החתן מותר היה לקחתו על אף ששמו דומה לשם חמיו, משום שמעלת לקיחת חתן תלמיד חכם עדיפה[19].
לקריאה נוספת
רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ג, באתר היברובוקס ערך "שמואל הזקן"
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' עמוד ב'
- ^ רבי יחיאל היילפרין, סדר הדורות - חלק ב ערך שמואל סבא חתניה דרב שמואל בר אמי
- ^ רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ג ערך שמואל הזקן
- ^ אברהם אורנשטיין, אינציקלופדיה לתארי כבוד בישראל דערך סבא
- ^ זילבר, יחיאל אברהם, בירור הלכה ד - על ד' חלקי שו"ע
- ^ מובא להלן
- ^ הימן, אהרן בן מרדכי, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ג ערך שמואל סבא חתניה דר' חנינא
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ו
- ^ ספר דברים, פרק ה', פסוק י"ח
- ^ רשב"ם,ורמב"ן בפירוש הפסוק, רש"י מביא את שני הפירושים, ורבינו בחיי מביא רק את פירושו של שמואל סבא
- ^ אות כ"ג
- ^ חלקם מובאים במקורות להלן
- ^ בפי׳ ברית עולם על ספר חסידים אות תע״ז
- ^ 14.0 14.1 ספר שדי חמד - מערכת חתן וכלה וחופה
- ^ נשאל דוד סימן ל"ו
- ^ שו"ת מהרש"ם חלק ד סימן כ"ח
- ^ רבי שלום טויבש, שאילת שלום מהדורא תניינא סימן רמ"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ו עמוד ב' יש לציין שהאמורא המפורסם רב רק כונה כך
- ^ תפארת אדם סימן פ"ה