רב יהודה בר זבידא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| השתייכות | הדור השני לאמוראי ארץ ישראל |
|---|---|
| רבותיו | רב |
| תלמידיו | רבי שמואל בר נחמן, רב אבהו בן זוטרתי |
| בני דורו | אחיו רבי אבא בר זבדא, ורבי סימון אחוה דרבי יהודה בר זבדי |
רב יהודה בר זבידא (או: זבדא / זבדי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור השני.
קורות חייו
היה מבעלי האגדה, אמר בשמו של רב[1], בשמו מוסרים - את אותו מאמר - רבי שמואל בר נחמן (בתלמוד ירושלמי[2], ורב אבהו בן זוטרתי (בתלמוד בבלי).
אחיו היו רבי אבא בר זבדא[3], ורבי סימון אחוה דרבי יהודה בר זבדי[4], שהיו גם הם תלמידיו של רב.
אמרותיו
- אמר רב אבהו בן זוטרתי אמר רב יהודה בר זבידא: ”בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה משום טורח ציבור”[5].
- על הפסוק ”ויברך ה' את עובד אדום הגתי בעבור ארון האלקים” פירש שהברכה היא שאשתו של עובד אדום ושמונה כלותיה ילדו ששה בנים בכרס אחד[6].
- כשעמרם חזר ונשא את אשתו יוכבד הושיבה באפריון ואהרן ומרים משוררים לפניה ומלאכי השרת אמרו[7] "אם הבנים שמחה", ונולדו בה סימני נערות[8].
קישורים חיצוניים
- יהודה אדרי, ר' יהודה בר זבידא, בנתיב האמוראים עמ' 138.
- הרב אהרן הימן, "רבי יהודה בר זבידא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 560, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ג עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ג עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת בבא בתרא, פרק ג', הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג עמוד ב'.
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ג, פסוק ט'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"כ עמוד א'.