רבי יהודה בר טיטס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יהודה בר טיטס (או טיטוס, טיטם וסוטס) היה אמורא ארצישראלי בדור הרביעי המוזכר כמה פעמים בתלמוד הירושלמי.

שמו

בכמה מדפוסי התלמוד הירושלמי מופיע שם אביו כ"טיטוס". רבי חיים בנבנישתי טוען שלא ייתכן שיהודי ייקרא בשמו של טיטוס מחריב המקדש, ולכן גורס ששם אביו היה "אנטיגנוס"[1]. הרב אהרן היימן משער שהשם המקורי היה "סיטוס", משום שצורה דומה מופיעה בירושלמי[2], ומחמת הדמיון הגרפי התחלפה הס' בט'.

אמנם, בכתב יד ליידן ובדפוס הראשון של הירושלמי (דפוס ונציה), השם מופיע תמיד כ"טיטס". בדפוס וילנה מופיעה פעם אחת הגרסה "טיטם"[3].

חייו

רבי יהודה מסר משמם של רבי אחא בר חנינא[4] ורבי יהודה בן פזי[5].

ייתכן שהרביץ תורה בקיסריה שכן "רבנן דקיסרין" מסרו כמה פעמים בשמו[6].

רבי יהודה רצה לנסוע לרומא, ולכן נסמך על תנאי שיחזור לארץ ישראל ולא ישתקע ברומא[7], משום שאין ממנים חכמים אלא בארץ ישראל. מרדכי מרגליות סובר שעשו כך משום החשש שיוקם מרכזי תורני בתפוצות ש"יתחרה" עם המרכז הארצישראלי, בדומה למרכז הבבלי.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29892621רבי יהודה בר טיטס