רב חיננא בר שלמיא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רב חיננא בר שלמיא, (מוזכר לפעמים כחנינא, חנניא או חנניה). (בתלמוד ירושלמי מוזכר שם אביו בכתיב 'שלמיה') היה אמורא מהדור השני של אמוראי בבל במאה ה-3. מחשובי תלמידיו של רב[1]. מאמריו מובאים גם בתלמוד הירושלמי[2].
כל מאמריו שבשני התלמודים הם בשם רב[3] והיה שואלו שאלות[4]. פעם רבי טבלא פסק כשיטתו בעניין מסוים, ורב נחמן אמר לו: ”זיל אהדר בך ואי לא מפיקנא לך רב חיננא בר שלמיא מאוניך” ("לך חזור בך, ואם לא אני מוציא את רב חיננא בר שלמיא מאוזנך!")[5].
שימש כמלמד משניות לבנו של רב, חייא[6].
אחרי פטירת רב שלח שאלות לשמואל[7].
ממאמריו
- תלמיד חכם צריך להשתלם גם בידיעה מעשית של קשר התפילין, ברכת חתנים וציצית[8].
- "כיוון שניתקו שיניו של אדם - נתמעטו מזונותיו"[9]. שמשמעו לפי פרשנות אחת: בזקנה, במקביל לנשירת השיניים יש קושי להתפרנס[10].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב חיננא בר שלמיא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה עמוד א', מזכר בנפרד משאר תלמידיו של רב
- ^ כגון בתלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק א', הלכה ה'-ו'
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ב עמוד ב' יש ספק בגרסה, האם מאמרו בשם עצמו או בשם רבו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ"ה עמוד א', שם סה, א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קי"א עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף צ"ח עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ד עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ט' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ה עמוד א'
- ^ פירוש רש"י שם
29607378רב חיננא בר שלמיא