רבי יצחק בר נחמני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק בר נחמני
תקופת הפעילות הדור השני לאמוראי בבל ולאמוראי ארץ ישראל
רבותיו שמואל, רבי יהושע בן לוי, רבי חנינא בר חמא, רבי אושעיא
בני דורו רבי שמעון בן פזי, רבי שמואל בר נחמני

רבי יצחק בר נחמני (נקרא גם רבי יצחק בר נחמן) היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל ולאמוראי ארץ ישראל.

קורות חייו

בתחילה היה תלמידו של שמואל, עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי חנינא[1], רבו המובהק היה רבי יהושע בן לוי[2], קיבל גם מרבי אושעיא[3], ריש לקיש[4], ורבי אלעזר[5].

חבריו היו רבי שמעון בן פזי, ורבי שמואל בר נחמני[6], בשמו אמרו רבי זירא[7] ורבי יעקב בר אחא.

רבי יצחק ורבי יעקב בר אידי היו גבאי צדקה והיו נותנים לרבי חמא אביו של רבי אושעיא[8].

מאמרותיו

  • אתרוג הגזול פסול רק ביום טוב ראשון של סוכות, אבל ביום טוב שני מתוך שיוצא בשאול יוצא גם בגזול[9].
  • אמר בשם רבי אושעיא, קטם את האש בערב שבת והובערה מחדש, מותר להשהות עליה חמין שהוחמו כל צורכן ותבשיל שבישל כל צורכו[10]
  • אמר בשם רבי אושעיא, חֵלֶב שעל גבי הקיבה, כהנים נהגו בו היתר, כדעת רבי ישמעאל שסבור ששומן זה אינו נכלל באיסור[11].
  • עמד רבי יצחק בר נחמני על רגליו ואמר: אני ראיתי את רבי יהושע בן לוי שיצא בסנדל של שעם ביום הכיפורים, ושאלתי אותו, האם בתענית ציבור גם מותר לצאת בסנדל כזה, וענה לי: לא שנא[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים