רבי אלעזר בן ערך
 | |
| תקופת הפעילות | דור שני של תקופת התנאים |
|---|---|
| רבותיו | רבן יוחנן בן זכאי |
| בני דורו | רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, רבי יוסי הכהן, רבי שמעון בן נתנאל |
רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.
מעלתו
אבא שאול שיבח אותו ואמר עליו בשם רבן יוחנן בן זכאי רבו:
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייה - מכריע הוא את כולם.
כמו כן, רבן יוחנן בן זכאי אמר עליו שהוא כ"מעין המתגבר". רבי אלעזר היה חביב מאוד על רבו, שכן קיימים מספר מאמרים בהם מגלה רבן יוחנן יחס מיוחד לרבי אלעזר. מסופר עליו כי היה יודע לדרוש במעשה מרכבה[1], והוא היה אחד משני התלמידים שרבן יוחנן עסק עימם במעשה מרכבה וגילה להם סודות שלא רצה לגלות לאף אדם אחר (השני היה רבי אליעזר בן הורקנוס)[2]. רבן יוחנן אמר עליו: ”אלעזר בן ערך - נאה דורש ונאה מקיים. אשריך אברהם אבינו שיצא מחלציך אלעזר בן ערך!”[3].
ישנה דעה בתלמוד, כי התנא המכונה רבי נהוראי הוא בעצם רבי אלעזר בן ערך, הנקרא נהוראי על שם "שהיה מנהיר עיני חכמים בתורה"[4][5]
במדרש תהילים נאמר שהפסוק ”וכל אשר יעשה יצליח” (תהילים, א', ג') מדבר על צדיק "שהכל צריכים לעצתו". המדרש מביא דוגמה לצדיק כזה, מרבי אלעזר בן ערך:
כגון ר' אלעזר בן ערך, שהיה יועץ עצות, ומתקיימות ומצליחות. אמרו לו: נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא, אלא כך אני מקובל מרבותי: כל עצה שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.
על פי הנאמר בפתיחה לספר תגין, רבי אלעזר בן ערך היה חלק משלשלת הקבלה של הספר, אותו קיבל מרבי נחוניה בן הקנה ומסרו לרבי יהושע[6].
מתורתו
למרות שבחו בפי רבו, מעטות מאוד המשניות בהן מוזכרים דבריו. יש המעריכים שנפטר בגיל צעיר ולכן אינו מוזכר כמעט.
בתלמוד ובמדרשים נכתב, שהסיבה לכך היא, משום שלאחר מותו של רבן יוחנן בן זכאי רבו, לא הצטרף רבי אלעזר לבית המדרש ביבנה, אלא פנה בעצת אשתו לאמאוס, משום שהיו בו "מים יפים ונוה יפה", בחשבו שחבריו יבואו אליו. משלא באו חבריו, שכח את כל תלמודו[7], וכשבא לקרוא את הפסוק "החדש הזה לכם", קרא בטעות "החרש היה לבם". אולם, החכמים התפללו עליו, וחזרה אליו תורתו[4]. מחמת מעשה זה, "לא נתגדל שמו בחכמה", למרות השבחים הרבים שהרעיף עליו ריב"ז[8].
במשנה
רבי אלעזר בן ערך מוזכר במשנה רק בפרק ב' במסכת אבות, שם מובאות בשמו מספר הוראות בענייני מוסר ודרך ארץ:
- ”איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם... ר' אלעזר אומר - לב טוב”.
- ”איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... ר' אלעזר אומר לב רע”.
- ”הווי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורס, ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך”.
בברייתות
בברייתות המובאות בתלמוד, מובאות בשמו מספר הלכות.
בתלמוד הבבלי הוא מוזכר במסכת חולין, בתור מי שדרש את דין נטילת ידיים באסמכתא מן הפסוק ”וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם” (ויקרא, ט"ו, י"א)[9].
בתלמוד הירושלמי מובאות בשמו שתי הלכות נוספות, האחת במסכת דמאי בעניין מדומע[10], והאחת במסכת יבמות, בעניין הקניין הגמור שעושים קידושי מאמר[11].
במדרש
בילקוט שמעוני מובאות מספר דרשות של רבי אלעזר בן ערך באגדה[12], ביניהם הדרשה האומרת, כי ”עד שלא יבוא הערב - יצמח אורן של ישראל, שנאמר: והיה לעת ערב יהיה אור”[13].
דמותו בספר הזוהר
רבי אלעזר בן ערך מוזכר בספר הזוהר מספר פעמים, בהם הוא מתואר כאדם קדוש ועליון, הבקיא בתורת הסוד. החכמים המוזכרים בזוהר, מכנים את רבי אלעזר בכינויים כגון "מראה האור של מאור העולם", "סֵבֶר פני הימים", ו"מי שיורדים לפניו גדולים עליונים של המלך ברוך הוא".
פעמים רבות בספר הזוהר מתואר צערו ובכייו של רבי אלעזר על הגלות ועל הטומאה השולטת בעולם. בזוהר מסופר כשרבי אלעזר היה לומד את הפסוק ”וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֶת יַעֲקֹב...”, הוא היה בוכה ומצטער על ירידתם של יעקב ושנים עשר השבטים לגלות במצרים[14].
כמו כן, מסופר שפעם רבי זירא (שחי כ-200 שנה אחרי רבי אלעזר בן ערך) נכנס לבקר את רבי אלעזר בן ערך, וראה שהוא בוכה. לאחר שסיים רבי אלעזר את בכייו, הוא הסביר לרבי זירא שהוא בכה על כך שבעתיד הגויים ישימו על אבן השתייה את טומאת העמים ופגרי מתים, והתבטא על הדור שבו יקרה דבר זה: "אוי לאותו הזמן! אוי לאותו הדור!". ככשמע זאת רבי זירא, הוא בכה גם ואמר (בתרגום לעברית): "המלאך הקדוש יודע את זה, ראוי הוא לבכות עליה. אשריכם הצדיקים שאתם קדושים בעולם הזה ובעולם הבא!"[15]. בפעם אחרת הסביר רבי אלעזר לרבי יהושע שצערו הוא על כך שרק בשנת ה'ת"ח "יהיו עומדים כל שוכני עפר בקיומם"[א][16].
במקום אחר בספר הזוהר, מובאים סודות בענייני קריאת שמע שלימד רבי אלעזר בן ערך את רבי דוסתאי ורבי חגי[17].
מקום קבורתו
רבי בנימין מטודלה מזכיר את מקום קבורתו ביישוב עלמא, וכך גם ר' שמואל ב"ר שמשון[18]. אף לפני רבי בנימין ציין רבי אביתר הכהן את קברו, אך באופן מאוד שטחי ללא כל פירוט על מקום מוערך, אך לכאורה וכך משוער על ידי מרבית החוקרים שהתכוון לעלמה[19]. רבי חיים בן עטר מציין גם את קברו של יהודה בן תימא בד' אמותיו של רבי אלעזר. אף על פי שהמסורת המקובלת מימי הבניים המתועדת בפי עולי הרגל שנקבר בעלמה - רבי יוסף סופר ציין את קברו בכפר זיתים על יד צפת.
באזור שנות ה-50[דרוש מקור] צוין קברו בחלקת התנאים שליד רבן יוחנן בן זכאי בטבריה, ללא כל מקור מוקדם.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי אלעזר בן ערך |
- רבי אהרן הימן, "רבי אלעזר בן ערך", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- אמונה אלון, מלב חרש ללב חדש - על רבי אלעזר בן ערך, מקור ראשון, 14.09.12
- איתי מרינברג-מיליקובסקי, הוי גולה למקום תורה? עצמאות, פריפריאליות ותלמוד תורה בדימוי של ר' אלעזר בן ערך, JSIJ 13, 2015
אלעזר בן ערך, דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
- ^ נראה שמדובר על תחיית המתים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד עמוד ב'
- ^ זוהר חדש, דף י"א, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
- ^ 4.0 4.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג עמוד ב'
- ^ פתיחה לספר תגין
- ^ קהלת רבה, פרשה ז', פסקה ז'
- ^ אבות דרבי נתן יד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ו עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ז', הלכה ז'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה א'
- ^ ילקוט שמעוני על ספר תהילים, רמז תת"ו
- ^ ילקוט שמעוני על בראשית, רמז ע"ו
- ^ ספר הזוהר, חלק ב, דף ט"ז, עמוד א'
- ^ זוהר חדש, דף ל"ה, עמוד א'
- ^ ספר הזוהר, חלק א, דף קל"ט, עמוד ב'
- ^ זוהר חדש, דף ל"ב, עמוד ב'
- ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא" (1210), עמ' 64
- ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב'
36126105רבי אלעזר בן ערך