מר זוטרא חסידא
| מקום קבורה | כפר ברעם |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי בבל |
| רבותיו | רב הונא |
מר זוטרא חסידא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי[1], כונה חסיד משום שהיה נוהג מנהגיו לפנים משורת הדין.
ביוגרפיה
בתלמודים לא הובאו הלכות בשם מר זוטרא, אך מאידך נמסרו כמה דברים המעידים על חסידותו ועל הנהגתו לפנים משורת הדין[2].
בתלמוד מסופר כי כשנאלץ לנדות את תלמידו - היה מנדה את עצמו ואחר כך את התלמיד, וכשהתיר לעצמו את נידויו התיר גם את נידויו של תלמידו[3], וזאת משום כבוד תלמידיו[4], וככפרה על נידוי תלמיד חכם[5], וכן שלא ישכח להתיר את הנידוי[6]. כמו כן הוא מאופיין כעניו גדול, ובשבתות ה"ריגלא", כשהיו נושאים אותו על הכתפיים לצורך הדרשה וכדי שלא יצטרכו הזקנים לעמוד בפניו, היה משנן לעצמו את הפסוק ”כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר” (ספר משלי, פרק כ"ז, פסוק כ"ד)[7].
כן מסופר עליו בתלמוד[8] שבעת ששהה באכסניא נגנב ממארחו גביע מכסף, וכשהבחין מר זוטרא באחד התלמידים שרחץ ידיו וניגבן בבגדו של חברו, אמר מיד שזהו סימן שהוא הגנב, כיוון שלא אכפת לו מממון חברו, ייסרו[9] את אותו תלמיד והוא אכן הודה בגניבה.
כן מובא בתלמוד[10] שהיה אומר לפני השינה שהוא מוחל לכל מי שציער אותו[11].
בתלמוד ירושלמי[12] מוזכר אמורא בשם מר זוטרא שהיה חסיד מופלג והוא היה מתפלל על אחרים ומתענה לזכותם, מה שלא היה עושה לעצמו. רבים מחוקרי התלמוד העריכו כי מכיון שבתלמוד הירושלמי לא מופיע תואר "מר" על אמורא כלשהו, הרי שמדובר במר זוטרא חסידא הבבלי שחסידותו אפיינה אותו[13].
מעמדו
רבי אהרן הימן ניסה לזהות את מר זוטרא חסידא עם הריש גלותא "מר זוטרא" המופיע בסדר עולם זוטא, ובכך להסביר את העובדה שהוא דרש בפירקא בריגלא דריש גלותא (שבת מיוחדת לדרשת הריש גלותא)[14].
כמו כן לפי רבי חזקיה די סילוה היה מר זוטרא חסידא הדיין הגדול בדורו. זאת על פי דברי הרמב"ם שחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם[15], והוא מקשה בספרו "פרי חדש" על מר זוטרא שהיה חסיד איך הוא נידה את תלמידיו, והוא מתרץ שמר זוטרא חסידא היה מבית הדין הגדול בדורו, ולכן לא היה מי שיעשה זאת במקומו.
קברו
לפי סדר הדורות, קברו נמצא בכפר ברעם[16].
הערות שוליים
- ^ בספר היוחסין מובא שהיה תלמידו של רב הונא אך בעל סדר הדורות ובעקבותיו שאר חוקרי התלמוד לא כתבם, יוחסין השלם, באתר היברובוקס.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"א עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ז עמוד א'.
- ^ דעת הר"ן במועד קטן, דף יז עמוד א'
- ^ תוספות, מועד קטן, דף יז עמוד א', בשם ר"י הזקן
- ^ תוספות, מועד קטן, דף יז עמוד א', בשם רבנו תם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ד עמוד א'.
- ^ בשיטה מקובצת הביא שני פירושים, או שהלקהו בשוטים, או שכפהו בדברים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ח עמוד א'.
- ^ בתלמוד זה מופיע על מר זוטרא, והרי"ף, במסכת ראש השנה דף ד' עמוד ב', מזההו כמר זוטרא חסידא.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני, פרק ה', הלכה ה'.
- ^ פרנקל, זכריה, 1801-1875, מבוא הירושלמי, באתר היברובוקס; רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, באתר היברובוקס; אברהם אורנשטיין, אינציקלופדיה לתארי כבוד בישראל ב, באתר היברובוקס.
- ^ רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, באתר היברובוקס.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ז', הלכה א'.
- ^ הורביץ, חיים בן דבריש, חבת ירושלים, באתר היברובוקס.