רבה בר נתן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השתייכות | דור השלישי לאמוראי בבל ואמוראי ארץ ישראל. |
---|---|
רבותיו | רב הונא ורבי יוחנן. |
תלמידיו | אבוה דרב יוסף בן חמא, רבי חייא בר אבא. |
בני דורו | רבי חייא בר אבא, רבי אסי, רב חננאל, רבי ייסא ורב נחמן. |
אב | רב נתן |
רבה (לעיתים רבי אבא או רבא) בר נתן היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל ואמוראי ארץ ישראל, תלמידם של רב הונא ורבי יוחנן.
ביוגרפיה
בתחילה למד בבבל אצל רב הונא[1], עם חבריו רבי חייא בר אבא, רבי אסי, ורב נחמן[2]. בהמשך למד אצלו אבוה דרב יוסף בן חמא, ורב חננאל שלח אליו לשאול הלכות[3][א]. לאחר מכן עלה לארץ ישראל, שם למד אצל רבי יוחנן[4], ושם אף קיבל ממנו רבי חייא בר אבא[5][ב].
על נסיבות מותו מסופר בירושלמי[6], שכשלמד לפני רבי יוחנן הקשה לו רבה בר נתן קושיה, ולא היה לרבי יוחנן מה להשיב לו. בשל עיניו הגדולות של רבה, כשהסתכל רבי יוחנן עליו היה נראה לו שהוא לועג על כך שאין לו מה להשיב. רבי יוחנן הקפיד עליו[ג], ומת רבה.
ממשנתו
- התובע חוב של חיטה, והנתבע טוען שלווה שעורה, אינו נחשב כמודה במקצת אלא ככופר הכל ופטור מלשלם[7].
- מותר לכתוב תפילין לאחרים בחול המועד, בתנאי שיבואו לידי שימוש בחג[8][א].
לקריאה נוספת
- הרב אהרן הימן, "רבה בר נתן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', באתר היברובוקס
- סדר הדורות - ב, באתר אוצר החכמה
- הרב יהודה אדרי, "רבה בר נתן", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 264, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
ביאורים
- ^ 1.0 1.1 אך יש שגורסים שם רבה בר חנה ולא רבא בר נתן (הרב אהרן הימן, "רבה בר נתן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', באתר היברובוקס)
- ^ אך יש שאינם גורסים שם אותו וגורסים ר' עלעזר (קרבן העדה, וכן מצדד הפני משה)
- ^ לדעת הקרבן העדה, רבי ייסא שהיה שם ועיין בשאלת רבה, הוא זה שסבר שרבה לועג לו.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ב עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ל"ב עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קע"ו עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ד', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ז', הלכה ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ה עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג'