רבי שמואל בר נחמני
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור השני – הדור השלישי לאמוראים |
| רבותיו | רבי יונתן בן אלעזר, רבי יהושע בן לוי |
| תלמידיו | ראו תלמידיו |
| בני דורו | רבי יהודה נשיאה השני, רבי יעקב בר אידי |
| צאצאים | רבי הלל ורב נחמן |
רבי שמואל בר נחמני (מכונה לעיתים בר נחמן)[1] הכהן[2] היה אמורא ארץ ישראלי שפעל בדור השני והשלישי של התקופה, במאות ה-3 וה-4. האריך ימים וחי מעל ל-105 שנים, ועוד הספיק לראות את התנא רבי שמעון בן אלעזר[3]. בערוב ימיו היה ממעט להגיע לבית המדרש, וכאשר הופיע ראו בכך האמוראים אות מן השמים[4]
ביוגרפיה
היה חתנו של רבי חנינא[5], מקום מושבו העיקרי היה לוד[6] ולזמן קצר ירד לבבל להשמיע שם מדרשותיו.
היה מגדולי בעלי האגדה היהודית בכל הזמנים, והתלמוד גדוש בדרשות ואגדות משמו. רבו היה רבי יונתן בן אלעזר[7], אך הוא למד גם מרבי יהושע בן לוי[8], ומסר מימרות גם בשם רבי אושעיא, רבי יוחנן, רבי אלכסנדרי ורבי יהודה בר זבידא. חבירו היה רבי יעקב בר אידי[9].
עיסוקו העיקרי היה באגדה ופחות בהלכה[10], והוא היווה בר סמכא בתחום עד כי נאמר עליו שהוא "בעל אגדה"[11], ואמרות רבות באגדה מצוטטות בשמו, בעיקר על ידי רבי חלבו.
היה רבו וחברו של רבי יהודה נשיאה השני, שלא היה גדול בתורה כל כך, אך עיבור השנה היה ברשות הנשיא בארץ ישראל, גם כשגדולי התורה היו בבבל[12], ולכן היה רבי שמואל בר נחמני הממונה מטעם הנשיא לעבר את השנים[13].
בתלמוד ירושלמי[14] מסופר כי הלך עם רבי יהודה נשיאה להתייצב להזמנתו של דיוקלטיאנוס - קיסר האימפריה הרומית - שזמם להענישם. ההזמנה הגיעה אליהם בסמוך לכניסת השבת, שיגיעו אליו תיכף במוצאי שבת, ונעשו להם כמה ניסים והצליחו להגיע אליו בזמן הנקוב ופייסוהו.
השאיר שני בנים: רבי הלל[15] ורב נחמן[16].
תלמידיו
היה לו בית מדרש ואמוראים רבים נמנו על תלמידיו, ביניהם: רבי אבהו, רב אחא, רב אחי, רבי אילא, אבא צידוני, רבי אמי, רבי ברכיה, רב הונא, רב הונא בר אבין, רב זכאי דשאב, רב חגי, רב חייא בר אדא מיפו, רב חייא קרא, רבי חלבו, רבי חנינא, רבי חנן דציפורי, רבי חנינא בר פפא, רב יודה בר לקרה, רבי יהודה נשיאה השני, רבי יודן בר חנינא, רבי יוסי ברבי בון, רבי יעקב בר בון, רבי ינאי דשאב, רבי לוי, רבי סימון, רב פנחס, שמעון קמטרא, רבי תחליפא חמוה דרב אחא, ורבי זירא שקראו גדול הדור, והתחבא כדי לשמוע איך שקורא קריאת שמע שעל המיטה.
מאמרותיו
- כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה.
- כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה.
- כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה.
- כל האומר דוד חטא, אינו אלא טועה[17].
- מניין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר: ”וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים.” (ספר דברים, פרק ד', ו') איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הווי אומר זה חישוב תקופות ומזלות[18].
- אין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות ואם יאמר לך אדם שכבר נתקבצו הגלויות ולא נבנתה ירושלים אל תאמין[19].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי שמואל בר נחמני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', באתר היברובוקס
- רבי שמואל בר נחמני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "שמואל בן נחמן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בעיקר בתלמוד הירושלמי; לדוגמה, במסכת ראש השנה, ד', ד'.
- ^ תלמוד ירושלמי מסכת תרומה דף כה עמוד ב, מסכת מעשר שני דף לא עמוד א
- ^ בראשית רבה ט:ה
- ^ על פי המעשה המובא בתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ז עמוד א'.
- ^ זכות, אברהם בן שמואל, יוחסין השלם, באתר היברובוקס
- ^ ויקרא רבה לה:יב
- ^ הוא מזכיר בשמו אמרות רבות, לדוגמה: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה, ב'; מסכת חגיגה, דף י"ד, א'; מדרש תנחומא, פרשת בחוקותי, ג'.
- ^ תלמוד ירושלמי דף ד:ד
- ^ ראה למשל תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב עמוד ב'. וראה במסכת חולין, דף צ"ח עמוד א'.
- ^ אף שבתלמוד בבלי מובא בשמו 7 הלכות, ובתלמוד ירושלמי יש 17 הלכות שמסר בשם רבי יונתן.
- ^ בראשית רבה, י"ב, ב'; וכן ג', ד'.
- ^ בשל ההלכה שאין מעברים שנים אלא בארץ ישראל
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ח', הלכה ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ' עמוד א'.
- ^ תנחומא על בראשית, פרשה נ"ח, פסקה י"ח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה עמוד ב'
יש להעיר כי חכם זה עצמו (בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ה' עמוד א') מציב את דוד כמופת לחזרה בתשובה, והדבר מלמד שיש להעניק למאמר "כל האומר דוד חטא" פרשנות מצמצמת, כמו שפירש רש"י. ראו על כך עוד בערך דוד ובת שבע. - ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה עמוד א'
- ^ מדרש תנחומא נח:א
