שמעון אחי עזריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמעון אחי עזריה
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות הדור השני של התנאים
רבותיו רבן יוחנן בן זכאי
בני דורו רבי אליעזר ורבי יהושע

שמעון אחי עזריה הוא תנא בדור השני, כהן, חברם של רבי אליעזר ורבי יהושע, וייתכן שהיה מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי. והוא מוזכר פעמיים בששה סדרי משנה בתחילת מסכת זבחים ובמסכת טהרות.

למרות זאת התפרסם שמעון בגלל הסכם יששכר וזבולון שעשה עם אחיו עזריה (אבי רבי אלעזר בן עזריה[1]). רש"י מבאר את הסיבה שהוא נקרא על שם אחיו: ”שמעון אחי עזריה תנא הוא במשנה קמייתא דזבחים ולמד תורה על ידי אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא כדי שיחלוק בזכות למודו של שמעון לכך הוא נקרא על שם עזריה אחיו”[2].

הלכותיו

פעמים אחדות בלבד הובאו הלכותיו בספרות חז"ל, ופעמיים בלבד בששה סדרי משנה האחד בענין קידוש מזבח, והשני בענין טומאת משקים.

שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, שְׁחָטָן לְשֵׁם גָּבוֹהַּ מֵהֶם, כְּשֵׁרִין. לְשֵׁם נָמוּךְ מֵהֶם, פְּסוּלִים. כֵּיצַד. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קָדָשִׁים קַלִּים, פְּסוּלִין. קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, כְּשֵׁרִין. הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם שְׁלָמִים, כְּשֵׁרִין. וּשְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם בְּכוֹר, לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, פְּסוּלִין.

אֲחוֹרֵי כֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְמַשְׁקִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין וְאֵין פּוֹסְלִין אֶת הָאֳכָלִין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין וּפוֹסְלִין אֶת הָאֳכָלִין. שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ, אֶלָּא מַשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ בַאֲחוֹרֵי הַכֵּלִים, מְטַמְּאִין אֶחָד וּפוֹסְלִין אֶחָד. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי.

כמו כן דן עם רבי אליעזר ורבי יהושע לגבי החורש את הקבר, שכל בית הפרס מטמא כקבר[3], ורבי יהושע נחלק עליו.

כמו כן הורה שכל המתים שמוציאים אותם במיטה (להוציא ילדים קטנים מגיל 3 שמוציאים אותם בחיק[4]) מצוה לקלס אותם ולהספידם ולהצטער עליהם[5].

ההסכם עם אחיו

אחיו עזריה, היה אף הוא חכם גדול, ורבי דוסא בן הרכינס קוראו "עזריה חברינו"[6]. וכן היה עשיר גדול, ועשה הסכם עם אחיו שמעון שיספק לו את צרכיו תמורת חלקו בלימודו, כמופיע במדרש רבה[7]: ”שמעון אחי עזריה, והלא שמעון היה גדול מעזריה, אלא על ידי שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון, לפיכך נקרא הלכה על שמו”.

הערות שוליים

  1. ^ הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א עמוד א'
  3. ^ ילקוט שמעוני, פרשת חוקת, רמז תשס"ג, ועל פי הגהת זית רענן שם.
  4. ^ ראה גם:תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ד עמוד ב'
  5. ^ מסכת שמחות, פרק ג' הלכה ג', ועל פי פירוש בנין יהושע. הגירסה שם "שמעון בן עזריה", אך הגיהו חלק מהמפרשים שצריך לגרוס "שמעון אחי עזריה"
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז עמוד ב'.
  7. ^ ויקרא פרשה כה פיסקה ב.