רבי יהודה בן בבא
 | |
| כניסה למערת קבורה בקצה שפרעם המיוחסת לרבי יהודה בן בבא | |
| לידה | המאה ה-2 |
|---|---|
| כינוי | חסיד |
| מקום קבורה | שפרעם |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | הדור השלישי תנאים |
| בני דורו | רבי עקיבא |
רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי, לקראת סוף שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק ולאחריהן, (בתחילת המאה ה-2 לספירה). אחד מעשרת הרוגי מלכות.
ביוגרפיה
רבי יהודה בן בבא חי בתקופת מרד בר כוכבא, והיה חברו הטוב של רבי עקיבא. כשרבי עקיבא הוצא להורג על ידי הרומאים – אסר על שימוש בבשמים, לאות אבל[1].
הוא מוגדר בתלמוד כחסיד, בתלמוד מובאות מספר מעשיות המתחילות במילים "מעשה בחסיד אחד"[2] ובמקום אחר מובא כי הכוונה היא תמיד לאחד מהשניים, או לרבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי אילעאי[3]. בתלמוד מובא כי רצו לומר עליו "הי חסיד הי עניו" בהלווייתו, אלא שלא היו יכולים לומר זאת מפני הכלל ש"אין מספידין על הרוגי מלכות"[4].
בגמרא[5] מסופר עליו שכל מעשיו היו לשם שמים, חוץ מפעם אחת שחלה בגרונו, והרופא אמר לו שיתרפא רק אם ישתה חלב רותח. רבי יהודה קנה עז, שהיא בהמה דקה שאסור לגדלה בארץ ישראל, וינק ממנה חלב רותח לרפואתו. מעשה זה היה ה"עבירה" היחידה שהוא עשה בכל ימי חייו (אף שעל פי ההלכה אין זו עבירה שכן פיקוח נפש דוחה את איסור בהמה דקה), ולכן הוא נתפס על ידי הרומאים ונהרג.
אחד מעשרת הרוגי מלכות
בסוף תקופת התנאים כששלטון הארץ היה ביד הרומאים הכירו הרומאים בחשיבות סמיכת זקנים (המאפשרת למנות אדם לדיין) להמשכיות ההנהגה הרוחנית של עם ישראל, ואסרו אותה. רבי יהודה בן בבא, שהכיר בחשיבות זו, סמך חמישה רבנים בגליל, בניגוד לגזרת המלכות שגזר הקיסר אדריאנוס. רבי יהודה בן בבא סמך את הרבנים בעמק שבין אושא לשפרעם. הוא בחר מקום זה משום שלא היה בתחום שיפוטו של אף יישוב, כך שלא היה חשש שהרומאים יקיימו את הגזירה במלואה ויחריבו את היישוב שבתחומו התקיימה סמיכה. במקום הוסמכו חמישה זקנים: רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע ורב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה (בבלי, עבודה זרה-ח'). הוא נתפס על ידי הרומאים וכך מסופר בתלמוד: ”שגזרה מלכות הרשעה גזרה: כל הסומך, יהרג. וכל הנסמך, יהרג. ועיר שסומכין בה, תחרב. ותחום שסומכין בו, יעקר. מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, בין ב' תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, ורב אויא מוסיף: אף (את) רבי נחמיה; כיון שהכירו בהם אויבים (הרומאים), אמר להם (רבי יהודה בן בבא): בני, רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה תהא עליך? אמר להם: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין; אמרו: לא זזו משם (חיילי רומי) עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות (חניתות) של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה”[6].
במדרש אלה אזכרה מסופר, שרבי יהודה בן בבא הוצא להורג בערב שבת לאחר שעה תשיעית. הוא ביקש מהרומאים שיתנו לו לקיים ”מצווה אחת ושבת שמה, והוא עולם הבא”, והם הסכימו להשהות את מיתתו עד לאחר קיום מצוות השבת. רבי יהודה התחיל לומר קידוש בנעימות ובקול רם, וכשהגיע למילים "אשר ברא אלקים לעשות" הרומאים לא נתנו לו לסיים את הקידוש, אלא מיד הרגוהו ומת במילה "אלקים": ”יצתה בת קול ואומרת אשריך ר' יהודה שהיית דומה למלאך ויצתה נשמתך ב"אלקים", וצוה וחתכוהו אברים אברים והשלכוהו לכלבים ולא הוספד ולא הוקבר.”.
חבריו
על חבריו נמנה שמעון התימני, אודות כך מסופר[7]: ”מעשה בשמעון התימני שלא בא אמש לבית המדרש בשחרית מצאו [ר'] יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו בלשת באה לעירנו ובקשה לחטוף את כל העיר ושחטנו להם עגל והאכלנום ופטרנום לשלום אמר לו תמה אני אם לא יצא שכרכם בהפסדכם שהרי אמרה תורה לכם ולא לעובדי כוכבים”.
תורתו
במשניות מובאות עדויות שמסר, הלכות שהיו מקובלות בידו מרבותיו[8]. הוא גזר גזירות הלכתיות על בני דורו[9]. פסקיו מופיעים פעמים בודדות בתלמוד, שנים מהם במסכת עירובין. אחד אודות דין פסי ביראות, בהם הוא קובע כי ”אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד” (=היתר פסי ביראות, שכשר על אף שהוא פרוץ מרובה על העומד, נאמר רק בבאר מים חיים השייך לרבים)[10], והשני הוא אודות קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, בו הוא קובע את המידה המקסימלית בה מותר לטלטל בקרפף שלא הוקף לדירה - שבעים אמה ושיריים (=ומעט) על שבעים אמה ושיריים, וכן קובע שבקרפף צריך להיות "שומירה" (ביתן שמירה) או בית דירה, כדי שתחשב לכל הפחות במידה מסוימת כרשות היחיד שמותר לטלטל בה[11].
הוא נחלק עם רבי עקיבא בדין פירוט החטא, לאדם החוזר בתשובה על חטאיו[12]: ”צריך לפרוט את החטא שנאמר (שמות לב, לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב דברי ר' יהודה בן בבא רבי עקיבא אומר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (תהלים לב, א)”.
קברו
לפי מסורות שונות מימי הביניים ציון קברו נמצא בשפרעם, והמחלף הסמוך, מחלף סומך, קרוי לציון הסמיכה שערך באזור. על מציאת הקבר המיוחס לרבי יהודה בן בבא הכריז הרב ברוך אבוחצירא, בעת ביקור שערך בשנת 1987 בעיר קריית אתא, הגובלת באתר ממערב. מאז הפך לאתר עלייה לרגל.[13]
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "רבי יהודה בן בבא: חסיד מעיקרו", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 361-355.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- ד"ר חן מרקס, "שפה פיגורטיבית בסיפור מותו של רבי יהודה בן בבא", סמכות ומרידה בחיים היהודיים, לפאייט, 2020, עמ' 1-11.
- הרב אהרן הימן, "רבי יהודה בן בבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 555-554, באתר היברובוקס
- רבי יהודה בן בבא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "רבי יהודה בן בבא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ תוספתא סוטה ט"ו ט'.
- ^ ראו למשל פרק שני דמסכת ברכות,תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ק"ג עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ח עמוד ב' מתוך: תוספתא סוטה יג ו
- ^ מסכת בבא קמא, דף פ' עמוד א', מסכת תמורה, דף ט"ו עמוד ב', תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ט', הלכה י', הובא גם בתוספתא על בבא קמא פרק ח'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"א עמוד א'
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ו', משנה א' תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קכ"ב עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ב עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף כ"ב עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף כ"ג עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו עמוד ב'
- ^ אמיר גילת, קברו של רבי יהודה בן־בבא הפך לאתר עליה המונית לרגל, מעריב, 21 בדצמבר 1987
| תנאים | ||
|---|---|---|
| סוף תקופת הזוגות | הלל הזקן • שמאי הזקן • בני בתירה • מנחם • עקביא בן מהללאל • חנניה בן חזקיה • רבי אלעזר בן חרסום • בן בג בג • בן הא הא • חנן בן אבישלום | |
| דור ראשון | רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • בבא בן בוטא • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • אבא שאול בן בטנית • אדמון • רבי דוסא בן הרכינס • רבי יהודה בן בתירא • רבי יהושע בן בתירא • רבי שמעון בן בתירא • רבי יוחנן בן בתירא • רבי אליעזר בן יעקב • נחום המדי • שמעון אחי עזריה • עזריה (אבי רבי אלעזר בן עזריה) • רבי זכריה בן הקצב • רבי אלעזר בן חנניה • רבי אלעזר בן פרטא • רבי שמעון איש המצפה | |
| דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו) | רבן גמליאל דיבנה • רבי יהושע בן חנניה • רבי אליעזר בן הורקנוס • רבי אלעזר בן ערך • רבי נחוניה בן הקנה • נחום איש גמזו • אבא חלקיה • רבי צדוק • רבי שמעון בן נתנאל • נחמיה העמסוני • שמעון הפקולי • אבא יוסי חליקופרי איש טבעון • רבי זכריה בן אבקולס • רבי יוסי בן משולם | |
| דור שלישי | רבי עקיבא • רבי טרפון • רבי יהודה בן בבא • רבי ישמעאל • רבי אלעזר בן עזריה • רבי יוסי הגלילי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי יוחנן בן ברוקה • בן זומא • בן עזאי • שמעון בן ננס • אונקלוס • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חוצפית המתורגמן • רבי חנינא בן חכינאי • רבי יוחנן בן נורי • רבי אלעזר חסמא • אלישע בן אבויה • רבי אלעאי • רבי אלעזר המודעי • רבי חלפתא • חנניה בן אחי רבי יהושע • אבטולמוס • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • עקילס הגר • רבי יוחנן בן תורתא • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • רבי מתיא בן חרש • חנן המצרי • שמעון התימני • רב המנונא סבא (תנא) • רבי חנינא איש אונו • רבי חנינא בן גמליאל • רבי יוחנן (תנא) • רבי יהודה גלוסטרא • רבי יהושע בן כפוסאי • רבי יהושע בן הורקנוס • יוחאי • רבי יהודה הנחתום • רבי הורקנוס • רבי אלעזר בן מתיא • רבי יוחנן בן מתיא • רבי יהושע בן מתיא | |
| דור רביעי | רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה • רבי יוסי • רבי יונתן • רבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי יהושע בן קרחה • אבא שאול • רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי • רבי יוחנן הסנדלר • רבי פינחס בן יאיר • רבי שמעון שזורי • רבי חידקא • אבא יוסף הבנאי • אונקלוס • רבי אחא (תנא) • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • רבי חזקיה (תנא) • חנן המצרי • רבי חנניא בן עקביא • רבי רחומאי • רבי נהוראי • רבי יוחנן בן יהושע • יהודה בן שמוע | |
| דור חמישי | רבי יהודה הנשיא • רב הונא קמא בבבל • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי שמעון בן אלעזר • רבי שמעון בן יהודה • רבי אלעזר הקפר • סומכוס • איסי בן יהודה • רבי שמעון בן מנסיא • ידוע הבבלי • רבי שמעון בן חלפתא • רבי זוטרא • רבי יוסי בן זמרה • רבי אבא • רבי יצחק (זוהר) • רבי יהודה (זוהר) • רבי מנחם בר סימאי • יהודה בן גרים • רבי יהושע בן פתר ראש • רבי יהודה הגוזר • רבי מנחם ברבי יוסי • רבי יוסי הארוך • רבי יעקב בר אחא • רבי יוסי דפקיעין • רבי יהושע בן זירוז • זיותאי | |
| דור המעבר | בר קפרא • לוי בר סיסי • רבי בנאה • פלימו • רבי חייא • רב (אמורא ותנא) • רבי יהושע בן לוי • רבי יונתן בן עמרם • רבי חנינא בר חמא • רבי רומנוס • רבי יוסי בן פזי • רבי יוסי בן נהוראי | |
34566360רבי יהודה בן בבא